דרום אפריקה מתפללת וממתינה, כמו שאר העולם, בדריכות לשמוע על מצבו של זוכה פרס נובל לשלום, נשיא דרום אפריקה לשעבר ואחד מהמנהיגים הבולטים במאבק נגד האפרטהייד במדינה, נלסון מנדלה. בסוף השבוע הובהל מנדלה לבית החולים בבירה פרטוריה כשהוא סובל מזיהום בריאותיו ומצבו הוגדר "קשה אך יציב".
מצבו הבריאותי של מנדלה בן ה-94 הדרדר לאחרונה ובשנים האחרונות הוא נכנס ויוצא ללא הרף מבתי חולים. היום (ראשון) קראו כותרות העיתונים בדרום אפריקה: "הגיע הזמן לתת לו ללכת" -דברים שאמר חברו זה שנים רבות, אנדרו מלאנגני. "אתה מגיע לבתי חולים יותר מדיי פעמים. זה ברור שאתה לא בקו הבריאות וקיימת האפשרות שלא תהיה בריא יותר לעולם", הוסיף מלאנגני ופנה למשפחת ידידו: "ברגע שמשפחתו תשחרר אותו, כל יעשה גם העם הדרום-אפריקני. נאמר 'תודה, אלוהים, שהענקת לנו את האיש הזה', ונשחרר אותו גם אנחנו".
מנדלה אושפז בבוקר יום שבת, אחרי שחש ברע מספר ימים ומבית החולים נמסר כי הוא נושם בכוחות עצמו. אשתו, גראסה מאשל, יושבת מאז לצד מיטתו וביטלה את ביקורה בוועידה בלונדון כך מסרו גורמים מקורבים ל-CNN. הנשיא השחור הראשון של דרום אפריקה מקבל טיפול רפואי מסביב לשעון בביתו. הוא נאבק בזיהומים בדרכי נשימה לאורך שנים רבות, מאז היה אסיר פוליטי ברובן איילנד בתקופת אפרטהייד. בחג המולד בשנה שעברה, שהה בבית החולים בשל דלקת ריאות ואבנים בכיס מרה, באשפוז הארוך ביותר מאז שוחרר מהכלא בשנת 1990.
מנדלה הוא אחד מהמדינאים החשובים בעולם, שהוביל את מדינתו באומץ לב, מבעד לשפיכות דמים ומהומות ולעבר דמוקרטיה. ביוני 1964 הוא הואשם בפעילות חבלנית ובקשירת קשר נגד השלטון ונידון למאסר עולם. הוא היה כלוא במשך 27 שנים, מתוכן נשא 18 שנים בכלא הידוע לשמצה באי רובן, עד מרץ 1982. את יתרת המאסר ריצה בכלא פולסמור שבקייפטאון.
בבחירות שנערכו ב-29-26 באפריל 1994 הצביעו 23 מיליון מתושבי דרום אפריקה. מפלגתו של מנדלה זכתה ברוב המושבים לפרלמנט והוא מונה לנשיא השחור הראשון של המדינה. ביוני 1999, פרש מנדלה מהחיים הפוליטיים. החלטתו לפרוש באופן רצוני נתפסה אז כדוגמה ומופת למנהיגים אפריקאים אחרים שהחזיקו בכוח בכיסאם במשך שנים. ב-2004, זמן קצר לפני יום הולדתו ה-86, פרש מנדלה מהחיים הציבוריים ואמר כי "הוא פורש מהפרישה" ומלוח הזמנים המתיש שלו, שכלל אינספור הופעות ציבוריות.