מסמכים מגלים: גולדה הייתה מוכנה לוותר על סיני

בימים אלה מציינים 40 שנים לביקורו ההיסטורי של קנצלר גרמניה וילי ברנדט בישראל, ולרגל זאת פרסם היום (ראשון) ארכיון המדינה 27 תעודות ומסמכים העוסקים בביקור ובעיקר בהיבטים המדיניים שלו, ובמרכזם – השליחות הגרמנית לקהיר. בין המסמכים ישנו תיעוד של שיחות בארבע עיניים בין ברנדט לבין ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, ביולי 1973 - שלושה חודשים לפרוץ מלחמת יום הכיפורים, בהן תועדה גולדה כשהיא מעבירה מסר לנשיא המצרי אנואר סאדאת לפיו ישראל מוכנה לוותר על סיני. "הוא יכול להגיד לסאדאת כי הוא, ברנדט, משוכנע שאנחנו באמת רוצים שלום. כי אין אנו רוצים את כל סיני, או את מחצית סיני או את מרבית סיני", אמרה.

בביקור רב החשיבות אמרה גולדה כי היא מבינה את קשייו של סאדאת מול העולם הערבים לפתוח במשא ומתן עם ישראל, וביקשה להעביר דרך ברנדט את המסר: "אין אנו מבקשים ממנו תחילת משא ומתן בפומבי, וכי אנחנו מוכנים לפתוח במשא ומתן סודי". כמו כן הדגישה גולדה כי לא תסכים לחזרה לגבולות 67'. "הקו הסופי", אמרה, "צריך לעבור בין קווי ה-4 ביוני (1967) לבין קווי הפסקת האש שאחרי מלחמת ששת הימים, על קביעת קו זה – אנו מוכנים לנהל משא ומתן".

לאחר סבב של שיחות והעברת מסרים דרך השליח הגרמני לקהיר, לא צלח הניסיון, ויועצו של הנשיא סאדאת והאיש הקרוב לו ביותר, חאפז איסמעיל, דחה את הצעת ישראל בבוטות וקבע כי אין טעם בשיחות שלא יהיו יותר מ"שיחות על אודות שיחות", כל עוד אין ישראל מצהירה על נכונותה לסגת לקווי 67'. למרות ניסיון השגריר הגרמני והדגיש כי גולדה הדגישה בפני ברנדט את נכונותה של ישראל לפשרות, פסל חאפז איסמעיל את העניין וטען שעצם קיום הפגישה עם המדינאים הגרמנים היא כבר פשרה מצד המצרים. "מעתה גורל הערבים הוא בידי עצמם", אמר חאפז איסמעיל לשליח הגרמני, ואכן, כשלושה חודשים מאוחר יותר פרצה מלחמת יום כיפור.

פרסומים נוספים של ארכיון המדינה:
בן-גוריון ב-58': "לבחורי הישיבות אין זכויות מיוחדות"
מנחם בגין: "המצרים יהפכו את עזה להר געש"
צפו: המשט האחרון של הצוללת דקר והחיפושים אחריה

לפניות לכתבת: daniellerosenbaum@walla.co.il