שבוע אחרי שאושרו הצעות ועדת השוויון בנטל, מתפרסם היום (שלישי) תזכיר הצעת חוק שירות הביטחון כדי לאפשר לציבור להגיש את הערותיו. התזכיר המלא, עליו שקד היועץ המשפטי של משרד הביטחון עו"ד אחז בן ארי, מביא לראשונה את כלל הסעיפים שעודכנו בחוק נוכח ההמלצות שבמרכזן החלת חובת הגיוס גם על האוכלוסייה החרדית. בתום התקופה, ואחרי שיוגשו התיקונים הרלוונטיים תאושר הצעת החוק שוב על ידי הוועדה. אז היא תובא להצבעה בפני ועדת שרים לענייני חקיקה, ולאחר מכן תובא להצבעה בכנסת.
התיקן לחוק מכיר בעובדה כי גיוס בני הישיבות יגדיל את הוצאות הביטחון ומשרדי הממשלה בשל הצורך להתאים את התשתיות ותנאי השירות לאופי המיוחד של מתגייסים אלה, ולצורך עמידה בתנאי החוק. בכך, זוכה הצבא להכרה בטענות שלו כי לא יוכל לעמוד בציפיות למימוש החוק על בסיס התקציב הנוכחי. בנוסף לכך, מתברר כי המדינה תצטרך לממן בנפרד תקנים מיוחדים במשרדי הממשלה השונים, או בבתי החולים לדוגמה, עבור משרתי השירות האזרחי.
- לחצו כאן לצפייה בטיוטת החוק המלאה
הצעת החוק את מגלה הדרך שיידרשו צעירים חרדים לעבור מעתה ואילך. הם יהיו מחויבים להתייצב לרישום ולבדיקה בלשכת הגיוס בהגיעם לגיל הקבוע בחוק כשאר תושבי המדינה. תלמידי ישיבות חרדים, שעומדים בתנאים ובתקנות, רשאים לבקש דחיית שירות לשנה, לשם לימוד תורה. שר הביטחון יהא רשאי לדחות את התייצבותו לשירות ביטחון של תלמיד ישיבה אולם לצורך כך הוא יתחייב ללמוד בישיבה בהיקף שלא יפחת מ- 45 שעות, אלא אם ישתלם בהכשרה מקצועית של משרד הכלכלה, שכן אז יתחייב ללמוד בישיבה בהיקף שלא יפחת מ-30 שעות. בנוסף, כך לפי ההצעה, יתחייב אותו צעיר שלא לעסוק בעיסוק נוסף כהגדרתו בחוק. תלמיד הישיבה יוכל לחזור ולבקש את המשך הדחייה בכל שנה, עד הגיעו לגיל 21. כמו כן, תלמיד הישיבה שפנה למסלול שירות אזרחי והשלים אותו, יהיה פטור משירות סדיר.
הסעיף המעניין הוא שתלמיד ישיבה אשר יסרב לשרת בשירות האזרחי או שלא עמד בתנאי מתנאיו, יחויב לשרת שירות צבאי. על פי הצעת החוק בקטגוריית "תלמידי ישיבה מתמידים", ולפי ההסכמות שהושגו בוועדת השוויון בנטל - שר הביטחון יהיה רשאי לדחות מדי שנה את שירותם של עד 1,800 תלמידי ישיבה "מתמידים" בכל שנתון שיתחייבו להמשיך בלימודיהם עד גיל 26, בכפוף להמלצת ועד ראשי הישיבות בארץ ישראל ובהתאם לתנאים הקבועים.
שירות של 300 תלמידי גבוהות ישיבות יידחה
בקטגוריית "ישיבות גבוהות ציוניות", עולה כי שר הביטחון, בכפוף להמלצת איגוד הישיבות הגבוהות הציוניות, רשאי לדחות מדי שנה את שירותם של עד 300 בני השנתון מתלמידי ישיבות שהוכרו על ידו כישיבות כאמור, אם יעמדו בתנאים שנקבעו בחוק. יתר תלמידי הישיבות יהיו חייבים בהתייצבות לשירות סדיר.
הצעת החוק קובעת באופן חד משמעי כי מעמדן של הנשים לא ייפגע אם כי ההצעה לא מסדירה באופן ברור את מעמדן, שכן לא ברור כיצד ינהג הצבא במקרים שבהם חיילות וקצינות משמשות בתפקידי הדרכה.
בנוסף לכך, נטען בהצעת החוק כי שר הביטחון יכניס תיקונים להצעת החוק בתוך שנתיים, מה שבפועל - על פי פרשנות של משפטנים - יאפשר לו ולצה"ל בעתיד סמכות מאוד נרחבת בהטיית משמעות החוק כראות עיניהם. עוד נתון שמשתקף מההצעה, ושהסעיר את הציבור הוא שבזמן שצה"ל ומשרדי הממשלה נערכים לגיוס חרדים, וכאשר מחליטים להאריך את השירות של הנשים בצבא, נותרים בני ישיבות ההסדר "מורווחים" משום שהם ישרתו הכי מעט זמן.
לקריאה נוספת:
דעה: הצגת השוויון בנטל לא תשכיח את הגזרות
פלסנר: רק שלא נמצא עצמנו עם חוק טל 2
לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com