הוועדה לשוויון בנטל, שהתכנסה אמש בירושלים כדי לדון על סעיפי חוק הגיוס החדש, סיימה הלילה (שני) את ישיבתה מבלי שהושג סיכום סביב סעיף הסנקציות הפליליות. הצעת החוק המקורית ביקשה לקבוע כי אם תלמיד חרדי לא יתייצב לשירות אחרי גיל 21, הוא יהיה נתון לסנקציות פליליות כמו כל אזרח אחר. אולם השרים משה (בוגי) יעלון, אורי אריאל ולימור לבנת החברים בוועדה ביקשו בדיון כי סנקציות אלה לא יוטלו באופן אוטומטי, אלא רק בכפוף לשיקול דעתו של שר הביטחון. שר האוצר יאיר לפיד הבהיר בשיחת טלפון כי אינו מוכן לאפשרות זו, ולפיכך סוכם כי הדיונים בין נציגי הסיעות יימשכו היום בשיחות טלפון. גורמים בליכוד אמרו הלילה כי דרישתו של לפיד מנוגדת להסכמים הקואליציוניים, שלפיהם תהיה העדפה לסנקציות כלכליות על פני סנקציות פליליות.
מפלגת "יש עתיד" הגיבה בזעם על העדר ההסכמה בנושא הסנקציות הפליליות. "התנהלות שרי הליכוד-ביתנו בדיוני הוועדה לשוויון בנטל היא הפרה בוטה של ההסכם הקואליציוני, ומעמידה בסכנת החמצה את ההזדמנות ההיסטורית להביא לשוויון בנטל השירות הצבאי והכלכלי", מסרה המפלגה. "החלת חובת השירות וחוק שירות ביטחון על כלל האוכלוסייה היא צעד הכרחי ביצירת שוויון בחברה הישראלית, והיעדרה מעמיד בסכנה את המשך קיומה של הקואליציה".
גורם בליכוד-ביתנו אמר בתגובה לדברים: "לא ברור לי על מה זועמים ב'יש עתיד' ומדוע רגע אחרי שהסתיים הדיון, הם מיד תוקפים ומתלהמים. הגענו למעין דיון רציני, ולא נתעסק בספינים. לא ברור מדוע צריך לרוץ לתקשורת ולהטיח האשמות במקום להמשיך ולנהל את הדיון באופן ענייני עד שנגיע להסכמה. הם חושבים שהציבור קונה את זה? יכול להיות שבגלל שב'יש עתיד' עדיין מלקקים את פצעי הביקורת הקשה בעקבות תקציב המדינה, מישהו מנסה למרוח את הציבור ולהסית את הביקורת שהופנתה כלפיו לכיוונים אחרים".
אמש התברר כי אחד סעיף עיקרי נוסף שעמד במרכז עבודת הוועדה לא יקודם לבסוף, והוא הארכת שירותם של בני הישיבות לשנתיים, כפי שהוצע בתחילה. שירותם של בני הישיבות הוארך לבסוף בחודש אחד בלבד, והוא יימשך 17 חודשים במקום 16 כפי שנהוג כיום.
חבר הוועדה והשר להגנת הסביבה, עמיר פרץ (התנועה), התייחס לכישלון בהעברת הסעיף הנוגע להארכת שירותם של תלמידי ישיבות ההסדר, ואמר כי צריך "שיהיה אומץ להתמודד עם הסוגיה, אחרת אנחנו מצביעים פה על חוק לחרדים בלבד". לדבריו, הוא לא תומך בהארכת השירות מתוך רצון "להתנפל" על אוכלוסייה. "אם הייתי רוצה, הייתי פוגע בישיבות ההסדר כשהייתי שר ביטחון", אמר. "עם כל הכבוד למתווה הקואליציוני, בסוף ישיבות ההסדר יהיו אלו שיתרמו הכי פחות. אם זה יישאר ככה, איאלץ להצביע נגד החוק".
השר לביטחון הפנים, יצחק אהרונוביץ' (ישראל ביתנו), תקף את הטענה שהשמיעו נציגי מפלגות יש עתיד והליכוד בדיון, שלפיה לא יוארך שירותם של תלמידי הישיבות כיוון שכך נכתב בהסכמים הקואליציוניים, ואמר: "קל לוועדה להתכסות מאחורי ההסכמים הקואליציוניים, (אך) אסור למצמץ. זה הרגע בו צריך לומר בקול ברור - כולם משרתים".
חברה נוספת בוועדה, שרת התרבות והספורט לימור לבנת (הליכוד), הציגה את התנגדותה להארכת שירות תלמידי הישיבות ואמרה כי המלחמות בין מפלגות הבית היהודי, התנועה וישראל ביתנו עלולות למוטט את ההבנות שהושגו. "צריך לתמוך בחוק כפי שהוא", אמרה והוסיפה: "אם אנחנו לא ניצמד ככל שניתן למתווה המשותף, הכל יתפרק. הייתי שמחה מאוד אם היינו מאריכים את תקופת שירותם של ה'הסדרניקים'. באה ישראל ביתנו ואומרת שאם לא יהיה גיוס לערבים - נפרק את כל המתווה, באה התנועה ואומרת שאם לא נאריך את הההסדר יצביעו נגד החוק. בסוף הכל יתפרק".
אחד הסעיפים שדווקא אושרו בוועדה הוא זה הנוגע לשילוב מיעוטים בשירות האזרחי. על פי המתווה שהציעה הוועדה, ייקבע יעד שיביא לכך שבתוך חמש שנים יתנדבו 6,000 ערבים לשירות האזרחי. יחד עם זאת, המתווה לא קובע דרך אכיפה או תמריצים שליליים כלשהם כדי להגיע ליעד זה. ארבעה שרים תמכו בסעיף. השר יצחק אהרונוביץ' (ישראל ביתנו) שהתנגד לו, דרש בדיון שבתום חמש שנים נושא שירותם של הערבים יעוגן בחקיקה.
כפי שפורסם בסוף השבוע, בנוסף לסעיפים הרלוונטיים לגיוס חרדים, הצעת החוק תבקש לקצר את שירות הגברים ל-32 חודשים, ולהאריך את שירות הנשים ל-28 חודשים. בנוגע לגיוס חרדים, על פי הצעת החוק, יתייצב כל בן 17 לצו הראשון בלשכת הגיוס. מי שלא יתייצב, לא יועבר בעבורו תקציב לישיבה שבה הוא לומד. לתלמידי הישיבות תינתן האפשרות לדחות את שירותם הצבאי אחת לשנה עד גיל 21 לשם לימוד תורה. תלמיד שלא יתייצב, יחויב להתגייס. דחיית השירות תותנה בהגשת תצהירים מטעם תלמיד הישיבה ומטעם ראש הישיבה, שיתבקשו לאשר כי התלמיד אכן לומד. בנוסף, יחויב ראש הישיבה לערוך רישום נוכחות של הלומדים בישיבה. מי שנדחה שירותו "לשם לימוד תורה" יחויב בלימוד בישיבה בהיקף של 45 שעות שבועיות לפחות.