קצין איסוף: כך הפכה ישראל למעצמת מל"טים עולמית

(צפו בהמראה הראשונה של ה-47-X מנושאת מטוסים, השבוע)

לפני כשבוע קיבלו על עצמם מפעילי המל"ט הישראלי "שובל" את המשימה הקשה ביותר. המטוס-ללא-טייס של חיל האוויר הישראלי היה בדרכו ממשימה מבצעית, רק שאז גילו המפעילים תקלה קריטית במנועו. בהתאם לנהלים - ובפעם הראשונה, הנחיתו החיילים את ה"שובל" לתוך המים, מול חופי נתניה, כדי למנוע פגיעה מסוכנת בכלי שיט שהיו באזור. ה"שובל" נגע בקו המים ונעלם מהמכ"ם. זו הייתה תחושה נוראה עבור מפעילי המל"ט בקרון בבסיס פלמחים. נכון שאין על המטוס טייס בן אנוש, אבל למפעילים בקרון צבט בלב - כאילו איבדו חבר. בשלב מאוחר יותר, נמשו שברי המל"ט מהמים והועברו לידי אנשי הטייסת.

ה"שובל" הצטרף לצה"ל בשנת 2007 והפך מאז ל"סוס העבודה" של חיל האוויר במגוון רחב של משימות, בהן משימות איסוף מודיעין בזמן אמת ותצפית. "ה'שובל' הוא אחד המל"טים העיקריים בחיל האוויר. מכאן חשיבותו", הסביר דני שלום, חוקר בתחום התעופה והחלל, בהתייחסו להנחתת המל"ט. "לכן, כל כלי מסוג זה שמתרסק הוא אבדה משמעותית בתחום המבצעי. זו לא בעיה של תקשורת, כי אם הייתה כזו, באותו הרגע הוא היה עובר למצב חירום. מל"ט ה'שובל' יודע להגיע לבסיס ולנחות ללא מגע ידי אדם. כפי הנראה, זו הייתה תקלה בלתי הפיכה במנוע במצב שאפילו המפעילים לא יכולים היו להעביר אותו למצב של דאייה עד הבסיס. זו החלטה קשה מאוד".

אין זו התקלה הראשונה במערך כלי הטיס הלא מאוישים של חיל האוויר. בשנים האחרונות, אירעו כמה תאונות שלא פורסמו בכלי התקשורת, וכללו מל"טים שנחתו על גחון או דאו ללא מנוע עד לאזור בו ניתן לבצע נחיתה כי המנוע דמם. בינואר 2012 התרסק מל"ט ה"איתן" בעת טיסת ניסוי. בעקבות ההתרסקות, הושבת כל המערך. במרץ 2010 התרסק מל"ט מסוג "הרמס 450" שהופעל על ידי חיל התותחנים בעת פעילות מבצעית בצפון רצועת עזה. מספר חודשים קודם לכן, פגע מל"ט בבלון תצפית של חיל המודיעין בצפון הרצועה כתוצאה מטעות אנוש ובמקרה אחר במהלך מבצע עופרת יצוקה יורט מל"ט בטעות על ידי מסוק קרב לאחר שהמל"ט הופיע בקו הירי שלו.

טל ענבר, ראש המרכז לחקר החלל והכטב"ם (כלי טיס בלתי מאוישים) במכון פישר, סיפר כי מערך ה"שובל" פועל בעומס גבוה בשל יכולותיו המגוונות, אך נהנה בהתאם מרמת אחזקה גבוהה. "תקלות יכולות לקרות ויש לבודד כל אחת מהן לפני שמסיקים מסקנות", אמר. "התקלה במל"ט ה'איתן' אינה קשורה לאירוע הנוכחי. במקרים מסוימים, נגרמות תקלות בשל טעויות אנוש וגם בשל תקלות טכניות אבל לא מהיבט התחזוקה".

בחיל האוויר מציינים כי חלק מהתאונות נובעות מ"מחלות ילדות" של המערכות החדשות, חלקן מטעויות אנוש וחלק אחר מתקלות טכניות. לעתים, מדובר בשילוב של כמה מהגורמים. כל התאונות, מבהירים בחיל, מתוחקרות. קצין בכיר בחיל האוויר, שעוסק בתאונות כלי טיס, הוסיף: "שיעור התאונות בחיל האוויר הישראלי ביחס להיקף שעות הטיסה הוא נמוך מאוד גם בהשוואה לצבאות מערביים. זה מקור גאווה, אבל זה לא מבלבל אותנו. מערך המל"טים הוא חשוב מאוד, ולראיה - אין משימה שאנחנו לא בוחנים כדי להעביר אותה מכלי טיס מאוישים לבלתי מאוישים". מנתוני חיל האוויר עולה כי בעשור האחרון נרשמה ירידה של 80% בכמות התאונות במערך הכטב"ם. אחוז הירידה בכמות התאונות ביחס לכמות שעות הטיסה הוא מעל ל-90%.

מ', יצרן רכיבים עבור מטוסים לא מאוישים שביקש להישאר בעילום שם, הסביר שהצבא האמריקני מרסק מל"טים בהיקפים גדולים מאוד ביחס להיקף הפעילות המבצעית שלו ולכן חיל האוויר הישראלי צריך להיות גאה בהישגיו. "בצה"ל מתייחסים אל המל"ט כמו אל מטוס קרב ורגישים לכל פעולה בו", אמר. "כל תקלה קטנה בו והם משביתים את המערך. לא סתם כל העולם קונה את המל"טים הישראליים, כולל ארה"ב, טורקיה, גרמניה, פולין, הודו, דרום אמריקה, רוסיה, ומדינות נוספות מביעות עניין ברכישתם. חברות מישראל שמייצרות מל"טים מובילות בכל המכרזים הבינלאומיים בגלל שיש להן מוצרים ברמה מאוד גבוהה".

צבא ארה"ב משתמש במגוון רחב של מל"טים. חלקם טרם נחשף לציבור, אך אלה שכן מייצרים מאזן הרתעה בשל שמם ועיצובם החיצוני. לאחרונה, ביקרתי כאורח חברת "בואינג" בבסיס חיל האוויר האמריקאי אדוארדס בקליפורניה. קשה היה להתעלם מהגודל והעוצמה של המל"טים בעלי מוטת כנפיים שמזכירה מטוסי קרב. הבולט שבהם, היה מל"ט התקיפה מסוג "פרדטור" המוגדר שחקן מרכזי במדיניות הסיכולים הממוקדים של הממשל האמריקני (מעניין לציין כי המתכנן הראשי של הכלי הוא ישראלי שחי בארה"ב). גם ה"גלובל הוק", המוגדר כמל"ט הביון מהגדולים בעולם, נראה אימתני בשל גודלו ובשל המשימות המורכבות שהוא ממלא עבור קהילת המודיעין האמריקנית.

בשבוע האחרון אפשרו האמריקאים הצצה למל"ט התקיפה העתידי 47-X לאחר שהצליח להמריא בטיסת ניסוי מנושאת מטוסים. מדובר במל"ט בעל תכונות חמקניות בדומה ל-RQ-170 שנתפס על ידי האיראנים לאחר שנפל במשימת ריגול, אך בשונה ממנו, יודע ה-X-47 לשאת פצצות ג'יי-דאם בתוך גוף המטוס ולהטיל אותן מתחת לאף של האויב. מ', שעוסק בתחום המטוסים הלא מאוישים כבר יותר מ-20 שנים, מצנן את האווירה החגיגית שמייצרים תמונות המל"טים האמריקניים. "במבחן התוצאה, ה'פרדטור' יודע לטוס מהר אבל רמת האמינות שלו נמוכה", הסביר. "הוא מתרסק לא מעט. ה'גלובל הוק' בנוי טוב וחזק מאוד, אבל מבדיקה שביצע הפנטגון מתברר כי רמת הכשירות שלו לא עולה על 30% מהזמן. הוא פשוט לא מצליח לתפקד כמו שהם באמת היו רוצים. ה-X-47 הוא מטוס מדהים, אבל מה החוכמה כשהוא עולה כמו מטוס? המטרה היא להוזיל עלויות".

מ' הוסיף ושיבח את הייצור והפיתוח של המל"טים הישראליים. "אם אני בוחן את התעשייה הישראלית, אז היא מפתחת ומייצרת מל"טים בהרבה פחות כסף ובאיכות גבוהה יותר", אמר. "קח לדוגמה את ה'שובל'. תהליך הייצור שלו עולה בכמה דרגות מתהליך הייצור של ה'פרדטור' ולכן צבאות מערביים אוהבים אותו. תמיד יש מה לשפר במל"טים ואיפה לבחון אפקטיביות, אבל אסור לשכוח שאנחנו מדינה קטנה שמתחרה בכבוד גדול עם מדינות ענק".

גורם בכיר במשרד הביטחון טען כי הסיבה לכך שישראל הפכה לסוג של מעצמת מל"טים ברחבי העולם היא הנכונות של משרד הביטחון וצה"ל לקחת סיכונים. "יש לנו תעוזה", הדגיש. "אנחנו לא מפחדים להיכשל. אנחנו נעשה גם דברים בתחום הפיתוח והפעילות המבצעית שלא בהכרח יצליחו". אחד הדברים אליו מכוון הגורם הוא האפשרות לבצע נחיתה והמראה באופן אוטומטי, ללא מגע ידי אדם, כפי שנחשף לפני כשבוע בוואלה! חדשות. לאמריקנים אין טכנולוגיה דומה, מה שמהווה יתרון לתעשייה הביטחונית בישראל.

לדברי הגורם הביטחוני הבכיר, בשנת 2011 הגיע המפנה לאחר שהמערך שבר את שיא כל הזמנים בהיקף הרכש של כלי הטיס הלא המאוישים ממשקל של 5 קילוגרמים ועד למל"טים ששוקלים כמה טונות. תוך חמש שנים, הוכפל מספרם של המל"טים בחיל האוויר והם מהווים אחוזים בודדים מההיקף הכללי של כלי הטיס. כבר לפני 15 שנים ידעו כלי הטיס הלא מאוישים של צה"ל לטוס עד עשר שעות ולשאת משקל של 100 קילוגרמים, אך כיום יש מל"טים שיודעים לשהות עשרות שעות באוויר ויש כאלה שמבצעים משימות שאורכות למעלה מיממה באוויר. הדרישה לעוד מל"טים מגיע מזרוע היבשה. מפקדי הגדודים ומפקדי החטיבות דורשים תמונה חדה יותר לאורך כל שעות הלחימה - ובכל מקום.

האמריקנים טוענים שהאף-35 יהיה מטוס הקרב המאויש האחרון. בתשובה לשאלה האם בקרוב ימצאו את עצמם הטייסים מחוסרי עבודה, השיב הגורם הביטחוני הבכיר: "ייקח עוד הרבה שנים עד שלא יהיו טייסים בכלל. בטח לא בדורנו. בסופו של דבר, כשיש בעיה באוויר צריך אדם עם בינה אמיתית ואינטואיציה כדי לאלתר פתרון. בעוד 50 שנה יהיה בית ספר לטיסה קטן יותר, אבל אני מעריך שעדיין יהיו טייסים".

את הקטע הבא מפקד חיל האוויר, אלוף אמיר אשל, לא יאהב לקרוא. מספר כלי הטיס הלא מאוישים נמצא בעלייה והוא מגיע על חשבון משימות של כלי טיס מאוישים, אך בפועל היקף הטייסים נותר כפי שהוא. בעידן שבו מדברים על קיצוץ בתקציב הביטחון והתייעלות, ראוי לבחון את האפשרות לצמצם בכמות הטייסים. בחישוב קל של כלל המערכים בחיל האוויר, ניתן להסיק על בסיס אורח החיים המתוכנן, שבעוד 40 שנים בערך יישאר מערך מצומצם מאוד של כלי טיס מאוישים.

זה הזמן להזכיר לכולם את האמרה הקבועה סביב שולחן הדיונים של הפיקוד הבכיר בחיל האוויר, לפיה בניין הכוח נבנה מתוך מבט של עשרות שנים קדימה. מערך המל"טים סובל היום מבעיות של פיתוח כוח אדם לטווח הארוך. לפני כשנתיים, מונה לראשונה למפקד טייסת מל"טים קצין בדרגת סגן-אלוף שצמח במערך ולא היה קודם לכן טייס. האסימון בחיל נפל. עד שטייס לומד את המערכות ואת הפעלת המל"ט, הוא נדרש לסיים תפקיד. למרות המינוי פורץ הדרך, יש להביט באופן רוחבי על המערך ולאפשר ליותר מפעילי כטב"ם להתברג בתפקידים מגוונים בחיל האוויר, מעל לדרגת רב-סרן, על מנת לבנות תשתית גדולה יותר שתקדם את המערך בבואו של חיל האוויר לבחון אילו משימות להעביר מכלי טיס מאוישים לבלתי מאוישים בעתיד.

אלוף (במיל') יוחנן לוקר, שפרש לאחרונה, עורר תמיד תמיהות כשהתקדם בסולם הדרגות והתפקידים לאור העובדה שגדל כנווט ולא כטייס. תמיד נשאלה השאלה כיצד יצליח בתפקיד מפקד טייסת אם לא הטיס מטוס בחייו. אך העובדות מדברות בעד עצמן - הוא כמעט התמנה למפקד חיל האוויר. לכן, לא ניתן להוציא מכלל אפשרות שבעוד כמה עשורים גם נראה ראש להק אוויר מבין מפעילי כלי הטיס הלא מאוישים. סנונית לכך נראית בלשכת מפקד חיל האוויר שבחר כראש לשכה קצין מטייסת כטב"ם. בטייסות הכטב"ם מפרגנים אך מזכירים שמדובר בתפקיד שמאייש קצין בדרגת רב-סרן והם היו רוצים לראות כיצד תפקידים בדרגות סגן-אלוף ואלוף-משנה בחיל נפתחים עבורם. מפעילי הכטב"ם מפנטזים על היום בו יהיה ראש להק אוויר מפעיל כלי טיס בלתי מאוישים. בקצב השינויים הכלכליים והמבצעיים, נראה שהיום הזה עוד יגיע.

במערכת הביטחון לא חוששים לדבר על העתיד ומספרים כי מהנדסי התעופה בעולם כבר משרטטים תכניות של מל"טים שינהלו קרבות אוויר, מל"ט שישמש כמיני-לוויין שישוגר לחלל ויחזור על פי בקשה לכדור הארץ כמו מעבורת, מל"טים שנטענים מאנרגיה סולארית ומסוגלים לשהות שבועות ברצף מול מטרה. הגורם הביטחוני הבכיר סיכם את השיחה ואמר: "המערכה באפגניסטן לימדה את כל העולם שהמל"טים חשובים ויש לכוון את תשומת הלב אליהם. זה העתיד".

קצין איסוף - טורים קודמים
במודיעין הישראלי תוהים: איך זה שאסד עדיין שורד?
בצה”ל כבר מתכוננים ל”עמוד ענן” 2
קיצוצים? ”צריך הרבה יותר כסף לתקציב הביטחון”

לפניות לכתב: amirbohbot@walla.com