צפירות הזדהות של עוברים ושבים, אנשים בתפקידים רשמיים שעוצרים לומר "אתה כל כך צודק" או "אני איתך והייתי בא לעמוד איתך אבל...". למחאת 2013 פנים רבות. הפגנות המוניות, חסימות כבישים ולעיתים אדם אחד שבוחר לעמוד לבדו עם שלט בכיכר המרכזית של קבלת ההחלטות - בין משרד האוצר לכנסת.
בנייד של רן מלמד, סמנכ"ל עמותת "ידיד" המסייעת לאוכלוסיות מוחלשות, ניתן למצוא שרים, חברי כנסת, עיתונאים ולא מעט גורמים בעלי השפעה. בימי שגרה הוא גם נפגש עימם במטרה לקדם עוד פרויקט חברתי או הצעת חוק שתטיב עם האנשים שפוגש מידי יום במאבקם מול המדינה. בין החוקים להם אחראי ניתן למנות את חוק ארוחה חמה יומית לתלמיד, חוק המועצה לביטחון תזונתי ועוד, מעין "לוביסט חברתי", פרדוקס שכזה. ביום שני האחרון החליט מלמד, על אף קשריו הישירים עם המחוקקים, לצאת לרחוב במחאה אישית ולדרוש תקציב אחר.
ההפגנה בירושלים במוצאי השבת האחרונה גרמה לו לחשוב על דרך אחרת למחות. "הלכתי לצלם את ההפגנה, תחביב שלי, וזה היה מאוד פוליטי, אנרכיסטי ולא ממוקד, אז חשבתי שצריך לנסות גם דברים אחרים, גם אם בהתחלה זה לבד", הוא אומר. "אולי יום אחד מאות אלפי עובדים ומעסיקים קטנים ייקחו חופש, יוותרו על שכר של יום עבודה, אולי חצי יום, וייצאו לחופש - לשביתה אזרחית במהלכה ישבו מול משרד ממשלתי בעירם ורק יחזיקו שלט 'אני רוצה תקציב אחר' במחאה על תקציב הגזירות שמקדמת ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו". אותו "תקציב אחר" עליו מדבר מלמד נשלח לשר האוצר, יאיר לפיד, על ידו וכולל בין העלאת מס פרוגרסיבית גם הטלת מס על עיזבון של למעלה מ-5 מיליון שקל, העלאת ארנונה לדירות רפאים, העלאת מיסוי למכוניות יוקרה, ניצול כספי הקדשים ועוד.
בשעת צהריים התייצב מלמד בכיכר בה הוא רגיל לחלוף בדרכו לכנסת, רק הוא והשלט כשרבים מהחולפים, זרים או מכרים לא נותרו אדישים. "כל הכבוד לך, הייתי רוצה לעמוד איתך כאן", אמר לו אהוד פלג, מנכ"ל המועצה לצרכנות, אך סייג כשמלמד הזמין אותו להצטרף וטען שכעובד מדינה אינו יכול לעשות זאת. שר הרווחה, מאיר כהן, חלף בהתעלמות מוחלטת, על אף ששייך לסקטור המכרים, ואבי בלשניקוב - מי שכיהן כמנכ"ל הכנסת ומנכ"ל משרד התקשורת וכיום יו"ר ערוץ 10, התעכב ארוכות בכיכר רק לשם הבעת תמיכה. את הזמן בין מברך לצוחק העביר מלמד בבחינת הנכנסים והיוצאים ממשרד האוצר "הנה, שתיים וחצי והם הולכים הביתה לחג...", סינן לעבר השער והמשיך: "לא קל לעמוד כל כך הרבה". אחרי שעתיים אז השתכנע והתיישב לכמה דקות בכיסאות ים שקנה במבצע לטובת אורחים שיבואו לבקר.
"אני מרוויחה משכורת של קו העוני"
מי שבאה למחות תחילה לצד עמיתיה לעבודה ולאחר מכן לצד מלמד היא אניטה רוזנבאום, אם חד הורית לשלושה (10,16,19) מערד, העובדת כמתאמת משק במלון הרודס ים המלח. הענף צפוי היה לספוג פגיעה בשל הטלת מע"מ על תיירים אך ייתכן שהמחאה ואיומי שר התיירות שיצביע נגד אישור התקציב עשו את שלהם. רוזנבאום מכירה היטב את המושג "אוכלוסיות מוחלשות" ולא מקריאת עיתון. כאם חד הורית עובדת כמעט משרה מלאה ומשתכרת מעט מעל 4,000 שקל כשמתקשה לתת את מלוא השעות עם ילד בבית ונסיעה יומיומית מערד לים המלח. "אני מרוויחה משכורת של קו העוני", אומרת. "הגעתי לכאן כי חובתנו לדרוש תקציב אחר, תקציב שיאפשר לנו לחיות ואני לא מדברת על חיים של בית קפה, אלא חיים של תשלומים שוטפים בלבד. במצבי היום, בלי משפחה תומכת, הילדים שלי היו רעבים. לאנשים נראה שקיצוץ של 130 שקל בקצבאות ילדים לא יעשה הבדל אבל אצלי זה כלכלה של חצי שבוע, זה העוף של הילד לחודש".
אין זו הפעם הראשונה שרוזנבאום מוחה. באוגוסט 2012 יצאה לצעדת מחאה עם שתי אמהות חד הוריות יחדיו הקימו את קבוצת הנשים החד הוריות "הקול הנשי". במהלך המחאה צעדו מתל אביב לירושלים, והעבירו את סוף השבוע מול בית ראש הממשלה, בדרישה לשנות את חוק המזונות לפיו אם חד הורית לא תהיה זכאית לדמי מזונות מהמוסד לביטוח לאומי אם הכנסתה עולה על 6,040 שקל. במוצאי שבת האחרונה, עת התכנסו המוחים בערים השונות הצטרפה רוזנבאום לקבוצת מפגינים ואלו חסמו את הכביש המוביל מערד לים המלח במחאה על הקיצוצים הצפויים.
"משמעות הגזרות החדשות היא פגיעה ישירה באוכלוסיית החד הוריות", אומרת רוזנבאום. "הקיצוץ שאספוג עומד על 800 שקל בחודש, נחנקתי כשגיליתי את זה. עכשיו אצטרך להיות פחות עם הילדים כדי לשרוד ברמה הכלכלית מינימלית וזה קשה. כשהבן שלי בחר ללכת לפנימייה משטרתית הוא אמר לי 'גם ככה את עובדת כל הזמן ואף פעם לא בבית' וזה היה לי כל כך קשה. אין לי ברירה, אני עובדת כמה שיכולה, כשבעבר עבדתי גם 18 שעות ביממה, אבל החלטתי שאני רוצה לראות מעט את ילדיי שאחד מהם ביחידה מובחרת ומגיעה הביתה פעם בחודש בלבד. קשה לי כשמבינה שלעולם לא אצליח לפרנס אותם בכוחות עצמי, שלא לדבר על חובות שצוברת כי פשוט לא מצליחה לעמוד בתשלומים השוטפים".
רוזנבאום יודעת כי היא לוחמת מלחמתן של נשים רבות שסובלות מהמצב בכלל ומחוק המזונות בפרט, על שינויו הן עדיין נאבקות. "חייבים לשנות את החוק ולתת תמריץ לאמהות לצאת לעבוד. על פי החוק הנוכחי עדיך לי לשבת בבית ולקבל את הילד שלי כשחוזר מבית הספר - חלום חיי לשבת איתו אחר הצהריים ולעשות שיעורים". רוזנבאום מסכמת: "הגזרות האלו אומרות לי שעדיף להפסיק לעבוד ולקחת מהמדינה הבטחת הכנסה. אם יחשבו עלינו באוצר יבינו שאנחנו נשים משכילות. אני עם תואר ראשון והיו לי תפקידים ניהוליים, אני לא רואה מקום לשבת בבית ואני עובדת כדי להעביר מסר לילדיי שלא חיים על חשבון משלם מסים אלא נעזרים בכל היכולות. אך מנגד דווקא המדינה באה ואומרת לנו שעדיף לשבת בבית".
לקריאה נוספת:
מחאה 2013, לאן: הפגנות "מנומסות" או קיץ סוער?
10,000 הפגינו בתל אביב, עימותים נרשמו ברמת גן
לפניות לכתבת: danawp@walla.com