(צפו בנתניהו מתייחס להתגברות שיגורי הרקטות)
מרואן עיסא, ראש הזרוע הצבאית של חמאס ברצועת עזה, הורה בשבוע שעבר ללכוד שלושה פעילי חמאס סוררים. מחליפו של אחמד ג'עברי הבין שהם עלולים להימלט לסיני דרך המנהרות, והורה לחסום את כל המנהרות מתחת לציר פילדלפי במשך שלושה ימים. שני מבוקשים, בשר מבשרו של עיסא, נלכדו. השליש נמלט. זוהי מצוקתו האמיתית של חמאס, הוא נאבק על דמותו מחדש. ביום שאחרי ג'עברי, עיסא מנסה להוכיח כי הוא מקבל ההחלטות ובעל הכוח, מול ראש ממשלת חמאס בעזה, איסמעיל הניה, וראש הלשכה המדינית של חמאס, חאלד משעל.
בצה"ל מודעים למצוקת הארגון ומבינים שחמאס עושה מאמצים גדולים לעצור את שיגורי הרקטות לעבר ישראל. קצינים בכירים בפיקוד דרום טוענים כי שיגורי הרקטות לא נועדו לחמם את הגבול עם ישראל, אלא מקורם בטרוריסטים סוררים שרוצים לפגוע ישירות בחמאס ולהראות כי הוא אינו שולט בכל הרצועה. ארגונים נוספים בעזה רוצים חשיפה, מעוניינים לשמור על מקומם בתודעה. לא רק ברחוב הפלסטיני, אלא גם מול המצרים. גם להם יש תנאים.
הפצצת מנהרות נועדה לרצות את הציבור בישראל
ברווח הזה נכנסו שר הביטחון משה יעלון והרמטכ"ל בני גנץ, כשהבטיחו שלא יסכימו לטפטוף הרקטות מרצועת עזה ויגיבו לכל הפרה בעוצמה. במזרח התיכון אי אפשר להגיע להישגים בדיבורים או בדגדוגי הצד השני, וברגע שחוליות משגרי הרקטות והפצמ"רים הפנימו שצה"ל לא נכון להסלים את המצב ואת רף התגובות שהיו נהוגות על הפרת השקט שאחרי מבצע עמוד ענן, הם לא מצאו סיבה להפסיק. שיגור הרקטה הבוקר הוא הדוגמה האחרונה, ודאי לא היחידה.
ראש המועצה האזורית אשכול, חיים ילין, הוא בוגר עשר הודנות לפחות, וכמה עשרות סבבי אלימות. ילין הודיע לתושביו כי תמה תקופת השקט ועליהם להיערך להסלמה שעשויה להתגבר. ילין, כבעל ניסיון, מבין היטב שהרתעה צריך לתחזק. חזר על כך האלוף במיל' יואב גלנט במהלך הרצאה בפני חניכי המכינות הקדם צבאיות התורניות במרכז שפירא. הפלסטינים מצדם מצייצים בטוויטר וטוענים שצה"ל לא מפריע לשגרת היום ברצועה כשהוא מפציץ מנהרה או מחסן אמצעי לחימה. לדבריהם, התקיפות הללו נועדו בעיקר עבור הציבור בישראל, שמשתכנע שצה"ל הגיב בעוצמה להמשך שיגורי הרקטות.
בפיקוד דרום מאסו בשגרה, וקצינים בפיקוד קוראים להסלים את רף התגובות של צה"ל לכל שיגור רקטה. ישנם שני תחומים בלתי נסבלים עבור ראשי ארגוני הטרור: פגיעה בנדל"ן ובחיי אנשיהם. בכירי חמאס צברו בשנים האחרונות נדל"ן רב ורכוש שאין עליו ביטוח, לכן פגיעה נקודתית עשויה להטריד אותם מאוד. כמו כן, נפילת טיל צה"ל בקרבת ביתו של בכיר חמאס שלא יפגע באף אדם, יזכיר לכולם כי לישראל יש עדיין את היכולת לחזור לסיכול הממוקדים מהם כולם חוששים. מבצע צבאי, לעומת זאת, יגיע רק כשיתקיימו שלושה פרמטרים מרכזיים: שיגורי הרקטות יתגברו באופן משמעותי ויהפכו את חיי הציבור בעוטף עזה לבלתי נסבל, הציבור יזעק בכלי התקשורת, וכלי התקשורת יבינו ללבו ויתמכו בצה"ל לצאת למבצע.
כרגע ובמקביל, שר הביטחון מתבונן לעבר הגבול הצפוני ומאוד מוטרד ממה שעלול לקרות עוד לפני נפילת משטרו של בשאר אסד בסוריה. הוא אינו מעוניין בחזית דרומית שעשויה להפוך למטרד נוסף, ולכן התגובות לשיגורי הרקטות יהיו מאוד נקודתיות ומידתיות. ישנו הגיון רב בכך, אולם נשאלת השאלה: מדוע הרמטכ"ל גנץ התחייב במציאות הנוכחית שלא יסכים להמשך שיגורי הרקטות לעבר שטח מדינת ישראל. לא לנו הפתרונים.