כך נחסך לנתניהו כאב ראש: השרים יישארו בארץ

שר האוצר יאיר לפיד יצא טוב מטבילת האש שלו השבוע בכנסת. זו הייתה הפעם הראשונה שעלה לדוכן הנואמים כשר, אחרי שעד עכשיו הקפיד לחלוק את הגיגיו עם העולם באופן חד כיווני, דרך פייסבוק.

העיתוי לא היה נוח עבורו. הוא עלה להשיב להצעות האי-אמון שהוגשו נגד הממשלה כמה שעות אחרי שפורסם על הסיכום אליו הגיע עם הנגיד פישר ועם ראש הממשלה נתניהו, על קיצוץ של 18 מיליארד שקל בתקציב המדינה, ועל העלאת מסים בסך חמישה מיליארד שקל. לכאורה, לא היה עיתוי גרוע מזה. אלא שלפיד, שעלה לדוכן הנואמים (ופתח בנונשלנטיות ב"שלום לכם", במקום ב"אדוני היו"ר, כנסת נכבדה"), כבר ידע שבאותו הזמן נסגרות ההבנות בין נציגי האוצר ואל-על בנוגע להשתתפות המדינה בהוצאות הביטחון של החברה, שהביאו לסיום השביתה בנתב"ג. הוא ידע שבעוד שעתיים כיוון הרוח ישתנה, ומיום קטסטרופלי הוא ייצא בנזק מינימלי, כגיבור שהצליח למנוע את השביתה. אז במקום לעלות מתנצל ולדבר על קיצוצים כואבים, כפי שנשמע בישיבת הסיעה שלו רק כמה שעות קודם לכן, הוא החליט לעלות להתקפה, במה שיהפוך לאחד מנאומי הקאלט של הכנסת ה-19. לפיד חבט בשנינות בחרדים ("איפה הייתם? במאדים? אני צריך לסגור את הגירעון שאתם יצרתם. 30 שנה אתם יושבים בממשלה, וגם לא הייתם השותפים הכי זולים בה").

שר האוצר אמנם פירק מוקש ענק בהופעתו בכנסת, אבל הוא בחר באופציה הקלה. במקום להתעמת עם הטענות על הקיצוצים בתקציב, העלאות המיסים, והאופן שבו כל אזרח ירגיש זאת בכיס, הוא בחר לתקוף את החרדים, בידיעה שהדבר יסיט את הדיון הציבורי. זה הצליח. "תתייחס לקיצוצים", דרש גפני. "המדינה סיימה לקבל מכבודו הוראות", השיב לפיד.

אוהבים לומר על חברי הכנסת שהם עצלנים, לא אוהבים לעבוד ומקפידים באופן כללי להיעדר מהמליאה. אם לשפוט לפני מה שקרה השבוע בכנסת, מדובר בסטיגמה לא מוצדקת בעליל. ביום שני, יום פתיחת המושב, הוגשו שש הצעות אי-אמון בממשלה. מספר חריג ביותר של 108 חברי כנסת השתתפו בהצבעות. עד חצות, המשכן היה מלא. בהתחשב בעובדה שדיוני הוועדות החלו בתשע בבוקר, לא מעט ח"כים עבדו באותו יום 15 שעות. לא רע.

איך זה קרה? ראשית, בהחלט ייתכן שמדובר בהתלהבות של התחלה, שתלך ותדעך. אבל יש גם סיבה נוספת: יו"ר הקואליציה הטרי, יריב לוין, הודיע בישיבת סיעת הליכוד שאין יותר קיזוזים (הכוונה לחבר כנסת מהקואליציה שדואג למצוא מישהו מהאופוזיציה שייעדר גם מהמליאה, שניהם מסכמים שלא ישתתפו בהצבעה - וכך יכולים ללכת הביתה מוקדם). כמה שרים רטנו. "מה זאת אומרת אין קיזוזים?", שאל אחד מהם, "יש לנו עבודה מחוץ לכנסת". לוין השיב שזה לא מעניין אותו.

מעתה והלאה, ח"כ יוכל להשתחרר מהצבעה רק בשלושה מקרים: חתונה, לוויה או טיסה לחו"ל שקיבלה אישור. ראש הממשלה נתניהו גיבה את לוין. "אני אוהב לעבוד מהכנסת, אין לי בעיה עם זה", אמר. כך יצא, שכל עוד חברי הכנסת הפעלתנים מהאופוזיציה לא סיימו לנאום את עצמם לדעת, נאלצו הח"כים של הקואליציה להישאר, כדי לא להפסיד חלילה בהצבעות. "אני מבקש, יש פה אנשים שרוצים לראות את המשחק של מכבי, תנסו לקצר", התחנן ח"כ מאיר שטרית מ"התנועה", שניהל את הישיבה. לא עזר.

נתניהו ימריא ב-5 במאי לביקור בן חמישה ימים בסין - כך נקבע סופית בימים האחרונים. נתניהו יבקר בשנחאי ובבירה בייג'ין. הוא צפוי להיפגש, בין היתר, עם הנשיא שי ג'ין-פינג ועם ראש הממשלה לי קה-צ'יאנג. הנסיעה חשובה. בין המדינות הוחלפו מסרים מפורשים על כך שנוכחותם של שרי התיירות, המדע, הכלכלה והחקלאות תועיל לחיזוק הקשרים הכלכליים בין המדינות - אבל נכון להיום, נתניהו לא מתכנן לקחת אף שר. הסיבה, כך גורס גורם פוליטי בכיר המעורה בפרטים, היא ריבוי השרים שניסו להוכיח לנתניהו מדוע נוכחותם בנסיעה חיונית. נתניהו שקל, החליט שכל כאב הראש הזה לא שווה, והודיע לכולם שהם נשארים בארץ. מעניין אם מישהו מהם יצליח לגרום לו לשנות את דעתו.

בלשכת שר החקלאות, יאיר שמיר, אמרו בעניין זה כי השר לא תוכנן להצטרף לנסיעה, וכי סוכם שגורם מקצועי ממשרדו יתלווה לפמליית ראש הממשלה; בלשכת שר הכלכלה נפתלי בנט אמרו כי למרות שהנושא עלה, הוא ירד מהפרק בשלב ראשוני וכי "הוא יקיים ביקור מקיף בסין בקרוב"; בלשכת שר המדע יעקב פרי אמרו שהשר לא היה אמור לצאת לנסיעה; תגובה מלשכתו של שר התיירות עוזי לנדאו לא ניתן היה להשיג.

מי שהיה זקוק להוכחה נוספת לכך שאופציית הכנסתם של החרדים במועד מאוחר יותר לממשלה היא חיה ובועטת, מוטב שיאזין לנאום שנשא השבוע סגן השר המקשר בין הכנסת לממשלה, אופיר אקוניס מהשבוע. אקוניס, מקורבו של נתניהו, עלה להשיב לאופוזיציה, שהגישה אי אמון בממשלה. זחוח מתמיד, הוא התבדח דקות ארוכות על גודלה המצומק של סיעת קדימה. "אני רואה שחצי מהסיעה לא פה", אמר למופז שישב לבדו בכיסא, וזז בחוסר נוחות.

כך עבר אקוניס סיעה סיעה, עקץ את קדימה והעבודה, את מרצ ואת הערבים. על מי לא נשמעה מילה אחת של ביקורת? על הסיעות החרדיות. לא זו בלבד, אקוניס אף מצא לנכון להדגיש, בניגוד ללפיד, שהוא לא משתמש בפייסבוק בשבת.

בכירים בליכוד לא מכחישים, בשיחות סגורות, שנתניהו עוד משתעשע במוחו באופציה המכונה בשם הקוד "מועד ב'". הכוונה היא למצב שבו בנט ייצא מהקואליציה, ובמקומו ייכנסו החרדים.

ח"כ עומר בר לב, מספר 8 ברשימת העבודה, הוא לא חייל של אף אחד. האיש שפיקד בעבר על סיירת מטכ"ל הוא סוג של זאב בודד בפוליטיקה. עם זאת, המתקפה המתוזמנת נגד יו"ר המפלגה, שלי יחימוביץ', מכעיסה אותו במיוחד. "אני לא רוצה להתייחס אישית לאנשים ושמות, אבל כן אתייחס לסיטואציה שהייתה בוועידת מפלגת העבודה שהייתה מביכה ולא לעניין", הוא אומר.

בשבועות האחרונים חוזרת מפלגת העבודה לדי-אן-איי הטבעי שלה: עריפת ראשו של היו"ר, כנהוג מיד לאחר כל מערכת בחירות. לפני כשבועיים נערכה ועידת המפלגה, בה נכנסה יחימוביץ' למארב פוליטי שתוכנן היטב, בניסיון לגרום לה לסגת משורה של שינויים שביקשה לערוך בחוקת המפלגה.

הסיבה האמיתית להתנגדות שירגנו איתן כבל, אראל מרגלית, עופר עיני ובוז'י הרצוג היא למעשה קרב מנהיגות. יחימוביץ' ניצחה בסוף ברוב גדול, אך קשה בימים אלה למצוא מישהו במפלגה שייתן לה גיבוי פומבי. בר לב לא אהב את מה שראה: "אני חושב שקריאת תיגר עכשיו היא לא במקום. כשתהיה התמודדות על תפקיד יו"ר המפלגה, אז כל מי שרוצה זכותו ואפילו חובתו להתמודד. אבל עכשיו זה רק מסיט אנרגיה למקומות לא נכונים. אנחנו צריכים להיות מגובשים, נחושים ומאוחדים, להשקיע את כל האנרגיה שלנו יחד בנושא האופוזיציוני על הגנת מדינת ישראל בפני התקציב הדרקוני שהולך ליפול עלינו. כל דבר אחר הוא פשוט לא לעניין. זה מוסיף איזה חשיפה רגעית כזו או אחרת, וגם היא נעלמת כעבור שלושה ימים".

בבית של מרב מיכאלי, במוצ"ש הבא. לטובת הח"כיות הדתיות, מיכאלי התחייבה על אוכל כשר. ההודעה, אגב, עברה בקבוצת וואטס-אפ של חברות הכנסת, ורבות מהן כבר אישרו את הגעתן.

שלא תגידו שנבחרות הציבור לא מעודכנות טכנולוגית.

עקבו אחרי עמרי נחמיאס בטוויטר