הפיזיקאים במאיץ החלקיקים בשוויץ הודיעו היום (חמישי) כי הם משוכנעים באופן רב שהצליחו למצוא את בוזון היגס - "החלקיק האלוהי". ההודעה נמסרה על ידי מדעני המאיץ התת-קרקעי LHC (Large Hadron Collider) השוכן סמוך לז'נבה.
בסוף 2011 נודע לראשונה על התגלית שהמדע חיפש שנים ארוכות לאשר את קיומה. כעת אישרו המדענים כי הם מאמינים בוודאות רבה שהחלקיק, שהתגלה במהלך שלוש שנים של התנגשויות פרוטונים, אכן תואם את מאפיינו של חלקיק ההיגס.
כל העת הזו עמדו מנגד מדענים שטענו כי אם יוכיחו ניסויים שהחלקיק אינו קיים, הרי שייתכן שתיאוריית פיזיקת החלקיקים הסטנדרטית תצטרך לעמוד לבחינה מחודשת.
החלקיק האלוהי - כתבות נוספות
הבוזון של היגס: כל התשובות לשאלות המסובכות
קטטות המדענים: מי ניסה להגיע קודם לחלקיק המפורסם?
ההכרזה מדצמבר 2011: "אנחנו מתקרבים לחלקיק"
הבוזון של היגס הוא החלקיק האחרון שאמור להיות קיים על פי התיאוריה הסטנדרטית של פיזיקת החלקיקים. עד היום למעשה לא התקבלה הוכחה אמפירית לקיומו. המדענים שניסו להצדיק את קיומו ביקשו למצוא הצדקה לתיאוריה המסבירה כיצד נוצר חומר, ולהעניק תוקף למה שכבר ידוע למדע על כל סוגי החלקיקים האחרים: פרוטונים, אלקטרונים, ניוטרונים ופוטונים.
במלים אחרוצ, הבוזון של היגס הוא חלקיק שמייצר מסביבו שדה כוח, שגורם לחלקיקים שנעים באותו שדה להרגיש תחושה של כבדות - כלומר: שיש להם מסה, באותו האופן, כפי שאדם מרגיש כשהוא נע במים במקום באוויר, והמים, לצורך העניין, הם שדה הכוח של החלקיק. האדם מרגיש תחושה של כבדות, כאילו שהמסה שלו כבדה יותר. החלקיק מייצר מסה עבור החלקיקים היסודיים המוכרים בטבע, כגון האלקטרון, וזו אחת הסיבות לכך שיש לו - ולאדם - מסה. אחרת, היו בני האדם חלקיקים חסרי-מסה שנעים במהירות האור.
מאיץ החלקיקים בז'נבה נמצא בתוך תעלה של 27 קילומטרים בעומק 100 מטרים במעבה האדמה. בתעלה הזאת מאיצים חלקיקים בשם פרוטונים במהירויות קרובות למהירות האור, ואז יוצרים התנגשות בינהם. מההתנגשות נוצרים חלקיקים רבים- ושם גם חיפשו עד כה את הבוזון של היגס. האנרגיה הנדרשת היא עצומה, קרובה לאנרגיה שהייתה זמן קצר אחרי המפץ הגדול שיצר את היקום.
המאיץ בשוויץ צפוי לעבוד עוד 10-15 שנים, ועד שנת 2014 הוא אמור להכפיל את רמת האנרגיה שלו, כך שניתן לצפות לתגליות רבות נוספות על מבנה וחוקי היקום שלנו. יש גם קשר ישראלי: שלוש קבוצות מהארץ היו מעורבות בבנייה של המאיץ ובניתוח התוצאות. הן הגיעו מאוניברסיטת תל-אביב, מהטכניון וממכון ויצמן.