שמונה תגליות מדהימות על חיות

אחד הפיצ'רים הכי שווים של בני משפחת הינשופיים הוא היכולת שלהם לסובב את הראש ב-270 מעלות לכל כיוון. באחרונה גילו חוקרים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס בארה"ב כיצד הם עושים זאת בלי למות - מסתבר שחוליות הצוואר וכלי הדם שלהם מותאמים לכך באופן מעורר התפעלות. כך למשל, לקחו החוקרים עופות שנפחו את נשמתם והזריקו לכלי הדם שלהם צבע, כדי לדמות זרימת דם. ואז הם סובבו לגופות האומללות את הצוואר. הם גילו שכלי הדם בבסיס הראש מתרחבים במקום להתכווץ. כך נוצרים מעין מאגרי דם גמישים ואספקת הדם למוח ולעיניים לא נקטעת גם כשהינשוף - או האוח, או הלילית - עושה את הקטע הפריקי שלו.

פרוות החתול מוסיפה הוד והדר לעולם, על אחת כמה וכמה אם לחתול הזה יש פסים. אבל אצל חלק מהחתולים הפסים נראים כמו כתמים רחבים ומפותלים, וכעת אנו יודעים מה עושה את ההבדל - ושזה קורה גם אצל ברדלסים. חוקרים שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת Science גילו שחתולים שהפסים שלהם יותר דומים לכתמים נושאים מוטציה בשני עותקים של גן מסוים. חתולים מפוספסים למשעי נשאו לפחות עותק אחד של הגן ללא מוטציה. מוטציה זהה נמצאה בברדלסים שפרוותם מכוסה בכתמים גדולים, להבדיל מהחברבורות הרגילות. בעבר, נחשבו ברדלסים כאלה למין נפרד וכונו "ברדלס מלכותי" – כאילו שיש דבר כזה ברדלס לא מלכותי.

האם התגלה הצייד הכי חמוד בעולם? חוקרים יפנים חיברו מצלמות לגופם של 11 פינגווינים ממין אדלי החיים באנטארקטיקה כדי ללמוד יותר על הדרך שבה הם צדים מתחת למים. הם קיבלו סרטונים משעשעים שצולמו מנקודת מבט פינגווינית ועל הדרך גילו שמדובר במכונות הרג יעילה ביותר. במאמר שהתפרסם בכתב העת PNAS מצוין כי בממוצע, חיסלו הפינגווינים שני דגים בשנייה כאשר הם נכנסו אל תוך להקה וקרוב ל-300 דגים בכל סשן של צילום, שארך עד שעה וחצי. פספוסים כלל לא תועדו: אף לא דג אחד שהפינגווין התביית עליו לא הצליח להינצל.

הוא עיוור, הוא חופר ויש לו אף חמוד ולח – שמריח בסטריאו. החולד הוא היונק הראשון שהתגלתה בו התכונה הייחודית הזאת: כל נחיר יכול לקלוט ניחוח אחר והמוח מסוגל לפענח את ההבדל, בערך כמו שאנחנו יודעים מה שמענו באיזה אוזן. חוקרים אמריקאים, שדיווחו על הניסוי שלהם בכתב העת Nature Communications, הכניסו חולד למבנה מעגלי שבהיקפו תאים למזון. הם שתלו חתיכה של תולעת באחד התאים, והמכרסם רחרח ומצא את המעדן בתוך שניות אחדות. כאשר סתמו להם את אחד הנחיריים החולדים נטו ללכת לכיוון של הנחיר שלא נחסם, והחיפוש ארך זמן רב יותר. כאשר החוקרים בלבלו את הצדדים – הלבישו על אפו של החולד צינוריות שגרמו להם להריח את האוויר בצד ימין בנחיר שמאל ולהיפך – החולד כבר ממש התקשה למצוא את התולעת. זה כי הוא מריח בסטריאו.

קופים שמוחאים כפיים בסך - מציאות מרנינה או פרי דמיוננו הקולקטיבי? חוקרים שהשמיעו לקופים ממין מקוק רזוס צלילים קצביים ובדקו את הפעילות המוחית שלהם באמצעות אלקטרודות (למען הסר ספק - במאמר נאמר כי הקופים ישבו בנוחות בכיסא קופים) גילו כי הם אינם חשים את הקצב במוזיקה. הם אמנם היו מסוגלים להבחין בתחילתה של חטיבה קצבית, אך לא בתבנית עצמה, שמסבה כל כך הרבה עונג לבני אנוש באשר הם פעוטות בגן או ראפרים קשוחים. החוקרים מסכמים במאמרם, בכתב העת PLOS ONE, כי חוש הקצב ייחודי למינים מסוימים ואינו קיים בפרימטים שאינם בני אדם.

תשוקתם של בני האדם לשנהב לא רק עושה שמות באוכלוסיית הפילים, אלא אף גורמת להם לפתח בעיות רגשיות. חוקרים שפרסמו את ממצאיהם במאמר בכתב העת African Journal of Ecology אספו דגימות צואה של 117 פילים בסוואנה באפריקה ובדקו בכל דגימה את רמתו של הורמון מסוים המשתחרר בשעת מצוקה. הם גילו כי פילים ששהו בשטח הפארק הלאומי סרנגטי היו לחוצים פחות מחבריהם מחוצה לו, וככלל, בתוך המרחב המוגן של הפארק נמצאו פילים רבים יותר. החוקרים סבורים כי הפילים יודעים הם מתי נמצאים באזור מסוכן ומנסים להתרחק מבני אדם העלולים לצוד אותם. לדידם, זוהי הוכחה נוספת לחשיבותן של שמורות טבע לרווחתם של בעלי החדק.

לא, הם לא סתם שוחים באמבטיה בציפייה למכת הפטיש שתשלח אותם לעולם שכולו ג'לי ועיגולי גזר. חוקרים שבדקו14,537 קרפיונים ב-80 מכלי פלסטיק גדולים בשווקים של חג המולד בצ'כיה, גילו כי הדגים הראו נטייה מובהקת להתיישר על פי ציר צפון-דרום. בהיעדר גורמים סביבתיים אחרים, הם מייחסים את הנטייה הזאת לשדה המגנטי של כדור הארץ. במאמר שפרסמו בכתב העת PLOS ONE, אומרים החוקרים כי יש להמשיך ולחקור את היתרונות הביולוגיים של התיישרות ספונטנית על פי השדה המגנטי – תופעה שכבר נצפתה במינים אחרים, ובפרט בעופות נודדים. הם מעריכים כי היא עשויה לעזור לתנועה מתואמת בדבוקה ואולי אף בניווט.

חוקרים יפנים שהתעניינו בחיי המין של הרכיכה הדו-מינית העונה לשם Chromodoris reticulata גילו תופעה שאין דומה לה בעולם החי – קטיעה עצמית של איבר רבייה לאחר כל הזדווגות. בתום המשגל התת-ימי, לאחר שכל חשופית שולפת את איבר המין הזכרי שלה מאיבר המין הנקבי של רעותה, היא מנתקת אותו מגופה. למרבה השמחה, בתוך 24 שעות היא חוזרת לעניינים: במחקר נצפו הזדווגויות יום אחרי יום, במשך שלושה ימים. החוקרים, שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת Biology Letters, מתארים מבנה ספירלי פנימי מיוחד שמאפשר לאיבר הרבייה להתחדש, ומציינים גם כי נמצא שהפין הקטוע מכוסה בזיזים המופנים לאחור ואולי משמשים לסילוק זרע של מתחרים מתוך גופו של הפרטנר.

לקריאה נוספת:
מוח במחשב ומוליך דו-ממדי: המחקרים ששווים מיליארד יורו
האם אבותינו קיימו יחסי מין עם ניאדרטלים?
התינוק שלכם הרבה יותר חכם ממה שאתם חושבים