דו"ח המרמרה: ישראל פעלה כראוי, אך דרוש שינוי

ועדת טירקל, שחקרה את ההשתלטות של חיילי שייטת 13 על ספינת ה"מאווי מרמרה" הטורקית במאי 2010, ממליצה להקים מנגנון לצורך עריכת הערכה עובדתית במקרה של פגיעה באזרחים על ידי חיילי צה"ל, שתייעץ לפרקליט הצבאי הראשי אם יש מקום לפתוח בחקירה פלילית נגד חיילי צה"ל. זאת לאחר שעד היום הסתמך הפצ"ר בהחלטתו על תחקירים מבצעיים. כמו כן, קוראים חברי הוועדה לקבוע הוראות חוק שיטילו אחריות פלילית ישירה על מפקדים וממונים אזרחיים בשל עבירות שביצעו הכפופים להם. לדברי גורמים משפטיים, הוועדה קבעה כי ישראל חוקרת את עצמה באופן ראוי.

היום (רביעי) הגיש יו"ר הוועדה, שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל, את הדו"ח השני שלה לראש הממשלה. החלק השני עוסק במערכות החקירה בישראל העוסקות בתלונות וטענות בדבר הפרות של דיני הלחימה. הוועדה התמקדה בעיקר בגורמי החקירה הצבאיים - הפרקליטות הצבאית והמשטרה הצבאית - אולם גם במשטרת ישראל ובשירות הביטחון הכללי. הדו"ח קובע כי על פי כללי המשפט הבינלאומי, חובה לחקור כל מקרה שיש בו חשד סביר שנעשה פשע מלחמה. ואולם, חברי הוועדה מבהירים כי לא חובה לערוך חקירה פלילית בכל מקרה, אלא חובה לעשות זאת רק במקרים שבהם "הערכה עובדתית" - בדיקה מקדמית של נסיבות המקרה - מגלה חשד סביר לביצוע פשע מלחמה. חברי הוועדה הגיעו למסקנה כי ככלל, מערכת המשפט הישראלית עורכת חקירות ראויות, אולם ישנם מקומות שבהן יש לערוך שינויים - בעיקר בצה"ל.

בשנת 2000 שינה הפרקליט הצבאי הראשי דאז, מנחם פינקלשטיין, את מדיניות צה"ל, וקבע כי אין צורך לפתוח בחקירה בכל מקרה של מוות או פציעה של פלסטיני. באפריל 2011 הודיע הפרקליט הצבאי באותה עת, אלוף אביחי מנדלבליט, כי החליט לשנות את מדיניות החקירות ביחס למקרי מוות של פלסטינים בשטחי יהודה ושומרון, כתוצאה מאש כוחות צה"ל. עד אז היה נהוג שההחלטה אם לפתוח בחקירת מצ"ח התקבלה לאחר בירור עובדתי שנעשה בעיקר באמצעות תחקיר מבצעי שערכו לרוב מפקדי היחידה המעורבת במקרה. מנדלבליט קבע כי מקרים בהם נהרגו פלסטינים שאינם מעורבים בלחימה מאש צה"ל, יובילו לחקירה, אלא אם כן אירעו במהלך פעילות בעלת אופי לחימתי מובהק. עם זאת, המדיניות החדשה לא חלה על מקרים בהם לא נהרגו פלסטינים.

ועדת טירקל קובעת בהמלצותיה כי "מדיניות החקירות" החדשה תואמת את חובותיה של ישראל על פי המשפט הבינלאומי, וקוראת לעגן את המדיניות בהוראות. אולם הוועדה מוסיפה שיש להקים מנגנון לצורך עריכת הערכה עובדתית, שבו יהיו חברים מומחים בתחום המבצעי, המשפטי וכן בתחום החקירות, שעל בסיס ממצאיו יקבע הפצ"ר אם לפתוח בחקירה. הוועדה קובעת שעל הפצ"ר לקבל החלטה בתוך "שבועות בודדים". כיום, ההחלטה אם לפתוח בחקירה מתקבלות לפעמים חודשים רבים ואף יותר מכך לאחר האירוע, וכך נפגעת באפשרות לנהל חקירה בהמשך. חברי הוועדה גם ממליצים להקים במצ"ח מחלקה לעניינים מבצעיים, בעלת בסיסים בשטחים, ולקבוע הגבלה על משך החקירות של היחידה.

הוועדה ממליצה עוד כמה המלצות, שאם יאומצו, ביכולתן להביא לשינויים מרחיקי לכת בנוגע לחקירת אנשי כוחות הביטחון. ראשית, קוראת הוועדה למשרד המשפטים ליזום חקיקה של פשעי מלחמה ולקלוט את הדין הבינלאומי בחוק הישראלי. כמו כן, קוראים חברי הוועדה לקבוע הוראות חוק שיטילו אחריות פלילית ישירה על מפקדים וממונים אזרחיים בשל עבירות שביצעו הכפופים להם - במקרה שלא נקטו אמצעים סבירים למנוע את ביצוע העבירות או לא פעלו להבאת האחראים לדין. נוסף על כך קוראים חברי הוועדה לשקיפות רבה יותר של הליכי החקירה וממליצים להחיל את חוק זכויות נפגעי עבירה גם על מי שנפגעו מפעולות אכיפת חוק של כוחות הביטחון. עוד הם ממליצים שנציבות התלונות על הפרקליטות, לכשתוקם, תוסמך לבקר גם את התביעה הצבאית. לפי המלצה נוספת, תוקם יחידה במשרד המשפטים שתתמחה בדיני מלחמה.

אחת ההמלצות הבולטות של הוועדה היא העברת תפקידי הממונה על בדיקת תלונות נחקרים בשב"כ לידי המחלקה לחקירות שוטרים. כיום איש שב"כ הוא שחוקר את אנשי הארגון. לדברי גורמים משפטיים, מדובר למעשה בהתפרצות לדלת פתוחה, שכן גם היועץ המשפטי לממשלה סבור כי יש להעביר את התפקיד לידי משרד המשפטים. הגורמים הוסיפו כי כבר כעת מתקיים הליך למינוי ממונה על תלונות שב"כ במשרד המשפטים.

הוועדה גם ממליצה לחייב את השב"כ לערוך תיעוד חזותי מלא של כל חקירותיו, נושא שנידון היום בבג"ץ. בפרקליטות מתנגדים לכך, ובמהלך הדיון היום אמר נציג המדינה, עורך הדין ענר הלמן, כי אם יצולמו חקירות השב"כ, חובה יהיה להעביר את החומרים לידי נאשמים מארגוני טרור. "אסור לנו לזלזל ביריב שלנו. הוא מתוחכם ויודע ללמוד, והוא יכול ללמוד להתמודד עם השב"כ והיכולות שלו", אמר הלמן. "הוא יכול ללמוד את שיטות החקירה. זה שאלה של איזון, ולכן בית המשפט אמר שהשב"כ חייב לתעד. אבל בין זה לבין תיעוד חוזי או קולי זה משהו לא ישים", הוסיף.

ביחס למשט המרמרה עצמו, כותבים חברי הוועדה כי "אף שבסופו של דבר נחקרו כל פרטי האירוע, מצאה הוועדה לנכון לציין מספר קשיים מבניים שנתגלו במהלך חקירת האירוע ואשר ממחישים את חשיבות ההמלצות בדו"ח זה". חברי הוועדה קובעים כי החלטת הפצ"ר שלא לפתוח בחקירת מצ"ח מיד לאחר האירוע עלתה בקנה אחד עם כללי המשפט הבינלאומי. עם זאת, הם סבורים שיש לשקול אימוץ של מדיניות שבמסגרתה תיפתח חקירה כאשר התרחשו אירועים משמעותיים וחריגים על אף שאין חובה משפטית לכך.

גורמים משפטיים אמרו לוואלה! חדשות כי הוועדה הוכיחה שבניגוד לטענות של גורמים שונים, ישראל לא חוששת לחקור את עצמה ועושה זאת בצורה ראויה התואמת את כללי המשפט הבינלאומי. לדברי הגורמים, הוועדה עשתה עבודה רצינית מאוד וקיבלה חוות דעת ממיטב המומחים בעולם. הם הוסיפו כי הוועדה לא קבעה שעד עתה נעשו דברים בצורה לא ראויה, אלא כי יש מקום לשפר את אופן חקירת התלונות כנגד גורמים בישראל. לדברי הגורמים, גם הקביעה כי תחקירים מבצעיים לא נועדו להחליט אם לפתוח בחקירה איננה שינוי דרמטי, וכי הצבא ימשיך לבצע תחקירים מבצעיים, והפצ"ר יוכל להסתמך עליהם לצד הקביעות שיקבל מהצוות המיוחד שיוקם.

במשרד החוץ הביעו שביעות רצון מפרסום הדו"ח ומעובדת היותו פרי מאמץ מקצועי בינלאומי שכלל בכירים המתמצאים בסוגיה מכל רחבי העולם ובדק לראשונה את הנורמות בנוגע לחקירות שלאחר מצבי מלחמה. "הפרק הראשון בדו"ח קובע לראשונה סטנדרט בינלאומי לביצוע תחקירים לחשדות לעבירות בזמן מלחמה", אמר גורם בכיר במשרד לוואלה! חדשות. "עד היום לא היה דבר כזה. יש כאן עבודה פורצת דרך וחלוצית במשפט הבינלאומי. בהמשך, הדו"ח בודק כיצד ישראל עומדת בסטנדרט הזה, והיא בהחלט עומדת בו, למרות שיש מקום לשיפור והערות לעתיד, בסך הכל ישראל במצב סביר ועומדת בסטנדרט". כעת מתכוונים במשרד להפיץ את הדו"ח בבירות ברחבי העולם. "יש כאן עניין להרבה גורמים מחו"ל. חשוב שהדברים יוכרו ויקבלו תהודה מתאימה בחוגים הרלוונטיים", ציין הגורם.

מצה"ל נמסר בתגובה לדו"ח: "ועדת טירקל הינה ועדה עצמאית ומקצועית, אשר מונתה על ידי ממשלת ישראל, וזכתה לשיתוף פעולה מלא מצד מערכות הביטחון והמשפט בישראל, לצד התייחסויות מפורטות מצד ארגוני זכויות אדם ואנשי אקדמיה. הוועדה קבעה כי ככלל, מנגנוני הבדיקה והחקירה של טענות בדבר הפרות של דיני הלחימה בישראל, ובפרט אלו הקיימים בצה"ל, עומדים בחובותיה של ישראל בהתאם לכללי הדין הבינלאומי". עוד נכתב בתגובה כי "צה"ל מברך על קביעות אלו של הוועדה. בנוסף, המליצה הוועדה מספר המלצות לשיפור המנגנון הקיים. המלצות אלו תילמדנה ביסודיות על ידי צה"ל ובהתאם לכך יבחן הצורך בביצוע התאמות ושיפורים בתחומים שונים".

ארגון "יש דין" הגיב היום להמלצות דו"ח ועדת טירקל ומסר כי המלצות הוועדה מוכיחות כי אלפי חקירות התנהלו שלא בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים. "ועדת טירקל קיבלה רבות מהטענות של יש דין בדבר ליקויים וכשלים מהותיים בחקירות שצה"ל מנהל ורבות מהמלצותיה תואמות את המלצות יש דין לאורך השנים. המלצות הוועדה נוגעות לדרישות בסיסיות ומרכזיות של המשפט הבינלאומי ומכאן שהמצב הקיים רחוק מלעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים". כמו כן, הביעו בארגון תמיהה על הפער בין ההמלצות החריפות לבין הקביעה הכללית שישראל חקרה עצמה כנדרש. "המלצות הוועדה... מלמדות על מציאות חקירות בלתי תקינה ובלתי ראויה", נמסר מהארגון.

ארגון "בצלם" בירך על המלצותיה של ועדת טירקל בנוגע לחקירות של הפרות של דיני הלחימה וקרא ליישומן המלא בהקדם. בארגון הדגישו כי המלצות הוועדה ייצרו שינוי מהותי במנגנון החקירה של הצבא. "בהמלצותיה אימצה הוועדה מספר עמדות עקרוניות שהציגו 'בצלם', ארגונים נוספים לזכויות האדם ומשפטנים בכירים בעדותם בפניה", נמסר מהארגון. "הוועדה קיבלה את עמדתנו, שלפיה התחקיר המבצעי אינו בסיס מתאים להחלטה האם לפתוח בחקירת מצ"ח, ושיש לקבוע מסגרת זמן מחייבת כדי למנוע את הסחבת הנפוצה בפעולת רשויות אכיפת החוק הצבאיות. 'בצלם' מתריע זה שנים על כך שהצבא אינו חוקר כראוי חשדות להתנהלות בלתי חוקית ונמנע מלאכוף את החוק על אנשי כוחות הביטחון שהפרו אותו. במשך כל העשור הקודם לא נפתחו כמעט חקירות בנוגע למקרי הרג, וגם כיום כאשר הן נפתחות באורח כמעט אוטומטי בנוגע למקרי הרג של אזרחים בגדה, הן נמשכות זמן רב ללא הכרעה, ולרוב אינן מתנהלות באופן מקצועי ומעמיק".

לקריאה נוספת:
עיתון טורקי: אילון הסכים להתנצלות על המרמרה
הממשלה תכריז: מארגני משט המרמרה - ארגון טרור
"משפט המרמרה": אשכנזי הועמד לדין בטורקיה

בהכנת הידיעה השתתפה טל שלו