מפקד חיל האוויר, אלוף אמיר אשל, התייחס היום (שלישי) לחשש בישראל מזליגת נשק כימי בסוריה בעקבות התפוררות משטרו של בשאר אסד. "אביב זאת עונה שלא קיימת באזורנו ו'אביב ערבי' זה מושג שבטח לא מתאים למציאות שלנו. יש כאן שינויים דרמטיים ברורים. החל מירידה ביכולת המשילות של מדינות באזור שמביאה לחשיפה לפעולות טרור ממניעים שונים ומשונים, גם בגבולות שבעבר היו שקטים, ועד לתופעה של התפרקות מדינות סביבנו, כמו מה שקורה כרגע בסוריה שהיא מדינה בהתפרקות", אמר אשל בכנס החלל הבינלאומי השמיני ע"ש אילן רמון של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה ושל מכון פישר.
אשל ציין כי כיום אין לאף אחד מושג מה יהיה בסוריה ביום שאחרי נפילת אסד ואיך המדינה תיראה. "זה קורה במקום עם ארסנל נשק עצום בגודלו, שחלקו חדשני ומתקדם וחלקו בלתי קונבנציונלי. לא מדובר בחצר האחורית שלנו אלא ממש על הגבולות שלנו. זה אתגר גדול מאוד מבחינתנו".
מפקד חיל האוויר הבהיר כי ישראל מתמודדת עם קשת רחבה מאוד של אויבים ואיומים. "בין התת-קונבנצינלי לבלתי קונבציונלי. מהסכין עד הגרעין, בטווחים מאוד משתנים. מולנו ניצבים אמצעי לחימה מאוד שונים ומגוונים. גם אמל"ח מערבי וגם מזרחי וגם אמל"ח מייצור מקומי בלתי מבוטל. בעבר התייחסנו לאיומים על גבולותנו, היום המצב שונה. האיומים הישירים מולנו יכולים לבוא גם מהעומק הרחוק אל החזית שלנו ואל העורף שלנו. כמו טק"ק (טיל קרקע-קרקע), רק"ק (רקטת קרקע-קרקע), טילי שיוט, כלי טיס בלתי מאויישים ועוד. הגדרות הן רק תחילת הדרך. הדבר הבא זה התהוות של איומים. רובם מגיעים מאירן בדרכים שונות ומשונות עד לגבולותנו. הצורך שלנו להתמודד עם איום מתהווה לפני שהוא מגיע לכאן הולך וגובר".
בנאומו הדגיש אשל את הצורך בפיתוח היכולת הישראלית בחלל על מנת להעצים את היכולת הביטחונית והצבאית. "החלל הוא עומק אסטרטגי ומבטא באופן מובהק את היתרון האיכותי של ישראל שיש לשמר לעתיד. היכולת שלנו כמדינה בחלל היא מרכזית מבחינת יכולת ההתרעה שלנו ותאפשר לנו לפעול בכל טווח ברצף בחשאיות וללא הפרת ריבונות. עלינו להשקיע ביכולת העצמאית שלנו לשגר ולהציב לווינים בחלל. עולם הסנסורים מתפתח והיכולת לקחת אותם, להפעיל אותם ולייצר באמצעותם תמונה שלמה הוא קריטי. אנחנו צריכים גמישות תפעולית שתביא לשימוש בכלים בחלל ברמה טקטית. עם יכולת כיסוי אינטימית יומיומית. היכולת להציב אמצעים בחלל על פי דרישה בזמן קצר היא קריטית, במיוחד במלחמות וגם ביניהן. נידרש ליכולת תקשורת הרבה יותר משמעותיות".