למרות הנזק שגרמה הסופה העזה של השבוע האחרון, ספק אם אזרחי ישראל היו מוכנים להתחלף עם האירנים בנוף שנשקף בשבוע החולף מחלונות הבתים באזור הבירה טהרן. כבר שנים שהאירנים נלחמים בפגעי אקלים, שבניגוד לסופות בישראל, הם כולם מעשה ידי אדם. טהרן מככבת זה תקופה ארוכה ברשימת הערים עם זיהום האוויר החמור בעולם עם 4,460 הרוגים מזיהום אוויר רק בטהרן בשנה האירנית החולפת - והשבוע התפרסמו נתונים שליליים נוספים שמעידים על ממדי התופעה הקטלנית.
חסן אקאג'אני, יועצו של ממלא מקום שרת הבריאות (שעזבה את תפקידה לפני כשבועיים בשל חילוקי דעות בנושאים תקציביים מ.ח.ה) ומנכ"ל המשרד, אמר כי בשבוע האחרון חלה עלייה במספר הפונים לבתי החולים בבירה טהרן, שבמקומות מסוימים אף הגיעה לעלייה בשיעור של 30%. מרבית הפונים, הוסיף היועץ, היו כאלה שהתלוננו על בעיות לב. לדבריו של אקאג'אני, הייתה בימים האחרונים גם עלייה במספר הפונים לשירותי החירום בעיר בהיקף של כ-10%, כשהוא מציין שכל פנייה כזו עולה למערכת הבריאות כ-65 דולרים על פי שערי החליפין הרשמיים באירן (800 אלף ריאל), ויוצרת "מעמסה כלכלית על משרד הבריאות".
"אפילו מותו של אדם אחד הוא מיותר"
אקאג'אני אמר גם כי משרדו שותף בניסיונות לפתור את בעיית הזיהום ברמה הפרלמנטרית, וכי נעשים מאמצים לחקור את הנושא כדי להביאו לידי פתרון. על פי הנתונים שאקאג'אני מציג מטעם ארגון הבריאות העולמי, 8,000 איש מוצאים את מותם בכל יום מזיהום אוויר ברחבי העולם. לדבריו, בשנה האירנית שעברה (מרץ 2011 עד מרץ 2012) מתו בטהרן 2,318 אנשים מנשימת חלקיקים הקטנים מ-2.5 מיקרון, ועוד 2,142 מתו מנשימת חלקיקים הקטנים מעשרה מיקרון, בסך הכל 4,460 איש שמתו מזיהום אוויר בבירת אירן בשנה האירנית החולפת. מנכ"ל משרד הבריאות חתם את דבריו באמירה כי "אם ניתן את הדעת לתנאי האקלים של טהרן והפעילות שנעשית במערכות ובמתקנים השונים, אפילו מותו של אדם אחד הוא דבר מיותר".
לא מן הנמנע כי העלייה בכמות ההרוגים כתוצאה מזיהום אוויר, הייתה גם הסיבה לפרסום השבוע של תוצאות מחקר חדש שנעשה באוניברסיטת טולאן (Tulane University) שבניו-אורלינס, על פיו יש קשר ישיר בין העלייה בשימוש בדלק שאינו נטול-עופרת (סוג הדלק הנפוץ באירן) וכתוצאה מכך עלייה בזיהום אוויר, לבין גידול ברמת האלימות בחברה. פרסומו של המחקר, באתרים "תאבנאק" ו"איסנא", יכול להעיד על עוד צעד בדעת הקהל האירנית לכיוון חשיבה ירוקה יותר, מתוך רצון להכשיר את האירנים בכל דרך אפשרית לוותר על אורח החיים המזהם שלהם, בעיקר בעיר הבירה וסביבותיה.
כבר לפני כמה שנים, הראו מחקרים כי הזיהום בטהרן מוריד מחייו של כל תושב בבירת אירן חמש שנים בממוצע. כמו כן, הנתונים הרשמיים מעידים כי כ-45 אלף אירנים מתים מדי שנה מנזקי זיהום אוויר, וכי 70% מאלו החולים בסרטן במדינה חלו בו כתוצאה ישירה מזיהום זה. הממשל האירני ועיריית טהרן מנסים כבר שנים לפתור את בעיית זיהום האוויר, אולם אף אחת מהיוזמות לא צפויה להביא לתוצאות.
"מזלזלים בבריאות הציבור"
אחת היוזמות שהועלו הייתה עידוד התחבורה הציבורית והתחבורה הציבורית למחצה (הגדלת כמות האוטובוסים ורכבות התחתית), במקביל להפחתת כמות המוניות וכלי הרכב בכלל והחלפתם בכלי רכב חדישים הצורכים דלק נטול עופרת או גז. רעיון נוסף שיושם לפני כמה שנים עד היום הוא "תוכנית הזוגי והאי-זוגי" בעיר טהרן. על פי התוכנית, בימים אי-זוגיים הכניסה למרכז העיר מותרת למכוניות שמספר הרישוי שלהן מסתיים במספר אי-זוגי, ולהפך. בימי שבת, הכניסה מותרת לכל כלי הרכב.
הכישלון בעמידה ביעדים לצמצום זיהום האוויר בטהרן נובע כפי הנראה ממספר סיבות. האחת היא הצמיחה הגדולה שיש באוכלוסיית טהרן, בייחוד בשל מעבר של תושבים רבים מן הכפרים לעיר הגדולה למטרות פרנסה. בנוסף, חוקים שונים שנועדו לצמצם את הזיהום אינם מיושמים בפועל, דוגמת הדרישה להרחיק מפעלים ותעשיות 120 קילומטרים מאזורים עירוניים. דרישה נוספת שנכשלה היא דרישתו של הנשיא מחמוד אחמדינג'ד להוריד את קרנה של טהרן כעיר בירה שהיא גם מטרופולין ולהעביר חלק מהתשתיות ומהמרחב העירוני לעיר הסמוכה,כרג', על אף שגם היא סובלת מזיהום אוויר דומה.
מנהל בקרת איכות האוויר בעיר טהרן, יוסף רשידי, אמר השבוע לסוכנות הידיעות "מהר" כי "למרבה הצער, האנשים האחראים על הנושא העדיפו במשך השנים את התוכניות קצרות המועד, וזלזלו בבריאותו של הציבור". רשידי הצביע על כך שהחוקים השונים הנוגעים לשמירה על איכות האוויר אינם מיושמים, והוסיף כי "זיהום האוויר במדינה הוא גבוה יותר ממה שמדווח. אם נמדוד את זיהום האוויר של טהרן על פי הסטנדרטים החדשים של מדידת זיהום אוויר, הזיהום בטהרן יהיה גרוע יותר ממה שפורסם". רשידי סיכם את הדברים וטען כי הפתרון טמון בשינוי המצב הנוכחי של התחבורה הציבורית וכן שינוי בשימוש הקיים כיום בחומרים המרכיבים את הדלקים השונים בעולם הרכב באירן.