עלייה במספר הלוקים באוטיזם או עלייה במודעות וביעילות כלי האבחון? מספר הילדים המאובחנים עם אוטיזם גדל פי 50 בשלושת העשורים האחרונים. רק בעשור האחרון חלה עלייה של פי חמישה באבחון ילדים עם אוטיזם, כשבשנת 2000 עמד מספר המאובחנים על ילד אחד מ-500, ואילו היום מאובחן ילד אחד מתוך 100.
השבוע הכריזו הורים לילדים אוטיסטים בישראל בשיתוף עמותת אלו"ט, על יציאה למאבק על זכויות ילדיהם ועתידם. זאת לאחר שבשנת 2000 עמד התקציב על 3,500 שקל לילד, ואילו היום, בשל הגידול במספר המאובחנים, עומד התקציב על 527 שקל בלבד לילד. ביום ראשון בבוקר יפגינו ההורים מול משרד ראש הממשלה, בזמן ישיבת הממשלה השבועית.
עד היום לא ברור מה הגורם הישיר לאוטיזם. מבחינת נקודות זמן במחקר והתפתחות הרפואה עולה כי גם ליכולת האבחון חלק ניכר בעלייה במספר המאובחנים בלקות. יש התולים את העלייה הדרמטית במספר המאובחנים בשינוי הגדרות שחל בשנת 1994 ב-DSM, ספר ההגדרות למחלות פסיכיאטריות ובעיות התנהגות. "בשנה זו הכירו בכך שיש אנשים שלא מדברים, יש להם שפה אך לא עושים בה שימוש פרגמטי, לא יודעים לקרוא סיטואציות חברתיות, ואם עד אותה שנה הוגדרו כבעלי פיגור, פסיכוזה או סכיזופרניה, משנה זו הם הפכו חלק מהלקות שנקראת אוטיזם, והובהר כי קיים רצף אוטיסטי", מסבירה ד"ר אורית סטולר, מומחית נוירולוגיה ילדים והתפתחות הילד, העובדת במרכז לאוטיזם בבית החולים אסף הרופא.
"הריון פחות משנה אחרי לידה מגביר הסיכויים לילד אוטיסט"
יצירת המודעות ללקות מובילה גם היא לעלייה בספר המאובחנים בכמה היבטים. "במקביל לעלייה במודעות הציבור שתוביל ליותר אבחונים, גם הצוות הרפואי לומד את התחום, ועל מנת לאבחן צריך לדעת מה מחפשים", מסבירה סטולר. "הבנה זו, במקביל להתפתחות כלי אבחון מובנים לפני עשור, עזרו לחדד כי לא כל ילד שסובל מהפרעות קשב וריכוז ובעיות למידה הוא בעל פיגור, ועל ידי שימוש בכלי אבחון מתאים מגלים כי מדובר בילד עם אוטיזם".
"עד תחילת שנות ה-2000 לאוטיזם לא היה כלי אבחון, וכל מומחה אמר משהו אחר בעניין", מחזקת את הדברים ד"ר אסתר בן יצחק, ראש המחלקה להפרעות בתקשורת מהמרכז האוניברסיטאי אריאל שבשומרון. "העובדה שפותחו כלים לאבחון ונקבעה סטנדרטיזציה בתחום, הובילה לעלייה במספר המאובחנים, ואם פעם היינו רואים מאות אנשים בכנסים בנושא, היום רואים אלפים רבים, אז מבינים שגם לעלייה במודעות הציבור יש חלק גדול בכך".
למרות התפתחות הידע בתחום, חוקרים מייחסים גורם זה לחלק מינורי במספר הלוקים באוטיזם, כשחלק הארי בעלייה מיוחס לשינויים תרבותיים באורח החיים, ובהם הקמת משפחה בגיל מבוגר, שימוש גובר בהפריה חוץ גופית ואף סמיכות בין הריונות. "אם אישה נכנסת להריון פחות משנה אחרי לידה הסיכויים לילד אוטיסט עולים, כשאחת ההשערות היא כי רמות טסטוסטרון גבוהות ברחם קשורות לאוטיזם, ורק שנה אחרי הריון הגוף מתאזן תזונתית והורמונלית", מסבירה ד"ר סטולר. "חשוב להדגיש כי עם כל ההסברים הקיימים, עדיין נותרים גורמים המוערכים כ-40% מהמקרים שלא מוסברים, וההשערות הן כי מדובר בגורמים סביבתיים כמו מים, אוויר או חומרי הדברה".
נוסף לעלייה במודעות שמובילה לאבחונים, מוסיפה בן יצחק כי גם קבלת שירותים הפכה גורם המגביר אבחונים. "חוק הדיווח הוביל לכך שבשנות ה-90 מי שרצה לקבל שירות בנוגע ללקות בארצות הברית, התבקש לדווח, וחלה עלייה במספר האבחונים. אותו דבר נראה בישראל בשנות ה-2000, כשעל מנת לקבל גמלה מביטוח לאומי או להכניס ילד לגן מתאים, עליך לדווח לרשויות, מה שמוביל לעלייה בדיווח אך לא לעלייה בשכיחות הלקות", היא אומרת.
עם העלייה בשכיחות המאובחנים עם אוטיזם, הולך ומתרחב גם המחקר בתחום. מחקר אחים רב-יבשתי שנערך בשנים האחרונות העלה כי למשפחה עם ילד אוטיסט סיכוי של 17.8% לילד אוטיסט נוסף, ולמשפחה עם שני ילדים אוטיסטים סיכוי של 30% כי ילדם השלישי גם ייוולד עם אוטיזם. זאת בניגוד לידע הקודם לפיו למשפחות אלו סיכוי של 5%-7% לילד נוסף עם אוטיזם. בהקשר זה יש לציין כי משפחות שבהן ילד אוטיסט זכאיות במסגרת סל הבריאות לבדיקת צ'יפ גנטי, שיכולה לזהות מוטציות מסוימות בגנים, במידה שאלו קיימות אצל האח עם האוטיזם. זיהוי מוטציות זהות בעובר יכול להעיד על אוטיזם עוד בשלבי הריון מוקדמים, אך ב-80% מהמקרים, מעידה סטולר, לא נמצא דבר.