הטבח בקונטיקט: "הרוצח סבל מהתפרצויות זעם מאז גירושי הוריו"

שעות ספורות לאחר הטבח שהסעיר את ארצות הברית, הפרטים על אדם לנזה בן ה-20, החשוד שירה למוות ב-27 בני אדם, מתחילים אט אט להתבהר: בעיירה ניוטאון שבקונטיקט נזכרים באדם בלתי ממושמע אך מצטיין בלימודים, שנהג להתבודד ולהימנע מקשר עם הסביבה, ובעיקר - כזה שהושפע רבות מגירושי הוריו.

הטבח בקונטיקט - כותרות אחרונות
התלמידים המבוהלים בכו: "לא רוצים למות"
היסטוריה מדממת: מקרי הירי הבולטים במוסדות חינוך בארה"ב
אובמה בכה: הלב נשבר אל מול המראות בקונטיקט
טבח בבית ספר בארה"ב: 27 הרוגים, רובם ילדים

אמו של לנזה, ננסי, שנרצחה זמן קצר לפני שהחל מסע ההרג, עבדה כמורה בבית הספר היסודי "סנדי הוק" שהפך אתמול לזירת אסון. בשנת 2009 היא התגרשה מהאב פיטר, רואה חשבון במקצועו, לאחר שנים שבהן חיו השניים בנפרד. האם המשיכה להתגורר בבית המשפחה בניוטאון, עם בנה אדם ואחיו ראיין, גם הוא רואה חשבון, שנחשד תחילה כי לקח חלק באירוע. ראיין קראפט בן ה-25, שכן של המשפחה, סיפר ל"וושינגטון פוסט" כי הילדים קיבלו את פרידת הוריהם בצורה קשה: "הם נראו מדוכאים מאוד". על אדם הוא סיפר כי "היו לו התפרצויות זעם".

האב פיטר, מומחה בתחום המיסוי וסגן נשיא בחברה המספקת שירותים פיננסיים, התחתן בשנית והתגורר בשנים האחרונות בעיר סטמפורד שבקונטיקט. העיתון "סטמפורד אדבוקייט" דיווח כי כאשר הגיע אתמול האב לבית המשפחה בניוטאון, שבו רצח בנו את אשתו לשעבר, הוא נראה "מופתע ומבועת", אך סירב להגיב למקרה. "זה בלתי נתפס", אמרה חברה קרובה של האב. "פיטר מעריץ את ילדיו".

השכן קראפט סיפר שהאם עשתה כל שביכולתה כדי להתמודד עם הבעיות המשפחתיות שחוו בניה. "היא הייתה מאוד נחמדה", אמר. שכנה נוספת תיארה את אדם כמרוחק, אך לא ככזה שמזיק בשום צורה. "בסך הכל הייתי מגדירה אותו כילד מוזר, ביישן ושקט, שלא מסתכל לך בעיניים". צעיר שלמד עם לנזה בבית הספר התיכון העיד גם הוא כי "הוא תמיד היה נראה כמו טיפוס שקט, ואף פעם לא היה חברותי. כשמישהו ניסה לתקשר אתו, הוא ענה במילה אחת או שתיים, לא יותר". הוא הוסיף כי לנזה היה נער מבריק. "הוא הצטיין בכל המקצועות, וסיים את הלימודים שלוש שנים מוקדם יותר מבני גילו". גם בנה של קתרין אורסו למד עם לנזה. "הוא היה מתבודד ומרוחק. הוא וחבריו תמיד היו לבדם באחת מפינות בית הספר", סיפרה.

בני כיתתו של לנזה סיפרו על נער רזה, גבוה וחיוור, שידיו היו צמודות רוב לזמן לצדי גופו, ושעשה כל שניתן כדי להימנע מתשומת לב. "כשהסתכלת עליו, לא היית יכול לזהות שום רגשות", אמר אחד מהם. הם סיפרו כי תמונתו אפילו לא הופיעה בספר המחזור של שנת 2010. כמה מבני הכיתה אמרו כי לפי הבנתם, לנזה סבל מהפרעה התפתחותית. לדבריהם, נאמר להם כי הוא לוקה בתסמונת אספרגר, סוג של אוטיזם המאפשר תפקוד גבוה. חוקרי משטרה ציינו אתמול כי השאלה אם לנזה אכן סבל מהתסמונת נבדקת כעת. אוליבייה דה-ויוו, שזוכר את לנזה מתקופת הלימודים, הביע ספק באשר לשאלה אם התנהגותו של לנזה זכתה להתייחסות הולמת מגורמי החינוך ומהתלמידים. "אני חושב שאולי הוא לא קיבל את תשומת הלב ואת העזרה שהיה צריך. בתיכון, אף אחד לא באמת עוצר וחושב 'רגע, למה הוא מתנהג ככה?'".

בתוך כך, העריכו מומחי אבטחה בארצות הברית כי לא היה ניתן לעשות כמעט דבר כדי למנוע את המקרה המזעזע. בתי הספר ברחבי ארצות הברית השקיעו מיליוני דולרים בשנים האחרונות בסורקי מתכות, במצלמות אבטחה ובציוד מתקדם לשעת חירום. זאת בתגובה לטבח הזכור בשנת 1999 בתיכון קולומביין בקולורדו, אז רצחו שני תלמידים 12 מילדי בית הספר ומורה.

"בית הספר לא יכול היה למנוע את המקרה ללא ידע מוקדם על כוונתו של לנזה", אמר ביל בונד, מומחה לאבטחת בתי ספר ומנהל תיכון לשעבר. "זה ייזכר כטבח בבית ספר", אמר בונד, "אך זה בדיוק מה שקרה בבית הקולנוע בקולורדו, שבו נרצחו בחודש יולי האחרון 12 בני אדם". בונד מכיר את הנושא על בשרו. כאשר שימש מנהל בית הספר התיכון בווסט פדוקה שבקנטקי, פתח אחד התלמידים באש במהלך תפילת הבוקר והרג שלושה נערים.

טרם ברור באילו צעדי אבטחה נקט בית הספר, אך לפי כלי תקשורת אמריקאיים, היה פיקוח על כניסת המבקרים, והשערים ננעלו בשעה 9:30 בבוקר - זמן קצר לפני שנשמעו קולות הירי במקום.