האפליה העדתית בסמינרים החרדיים ממשיכה, וגם בנות ספרדיות הנמצאות בתוך מכסת השלושים אחוזים שמתקבלות לסמינרים הנחשבים, עוברות חוויות משפילות עד שהן מצליחות להתקבל ולשבת על ספסל הלימודים עם חברותיהן האשכנזיות. לוואלה! חדשות הגיעו שני מקרים הממחישים את ההשפלות שהן צריכות לחוות. בנות אלו, או יותר נכון אימהותיהן, היו צריכות למצוא שיטות שיקלו על קבלתן לסמינר. באחד המקרים נשאלה האם לגוון עורה של הבת, ובמקרה השני הומלץ לאם שהבת תשמש בשם משפחת אמה הקודם, לפני הנישואין, כי היא שייכת לצד "הנכון יותר", מבחינה עדתית.
המקרה הראשון שהגיע לוואלה! חדשות דרך עו"ד יואב ללום מעמותת "נוער כהלכה" הנלחם בין השאר באפליה על רקע עדתי בציבור החרדי, מתאר איך צבע העור של הבת יכול להוות גורם לקבלת הילדה למוסד, כפי שמתארת אמה של אחת הבנות הספרדיות שמנסה להתקבל לסמינר הנחשב לאיכותי. "אני בהירה מאד ובעלי תימני וכהה. שנינו באנו להירשם בסמינר במה שנקרא טרום רישום. בעיקרון אסור לבצע רישום לפני התאריך שקבע משרד החינוך, אבל ככה הסמינרים עוקפים את זה. למעשה, זה רישום לכל דבר ועניין. ישבנו אצל הרשמת וענינו לה על שאלות רבות. סיימנו והלכנו הביתה. לאחר כמה ימים, התקשרה מכרה שלנו, שהיא גם חברה של הרשמת, ועדכנה אותנו שהרשמת התעניינה מאד למי הילדה דומה בפנים, לאבא או לאמא. לדבריה, אם היא דומה להורה בעל גוון העור הבהיר יותר זה עדיף".
האם מספרת כי הייתה המומה מהדברים. "ניסיתי שבעלי לא יידע כדי שלא ייפגע מזה. אנחנו חיים מאז ומתמיד בצל הגזענות הטיפשית הזאת, אבל עד כדי כך?", היא שואלת. "גם אם הם מקבלים שלושים אחוז, הם מעדיפים שיהיו בהם כמה שיותר כאלו שלא יקלקלו את 'הנוף הלבן'. אני לא יודעת מה הממדים של התופעה, אבל כנראה שזה תלוי באנשים מסוימים שלא מסוגלים לראות שחור". האם מספרת כי המשפחה לבד ואינה מקבלת סיוע במאבק בתופעה. "אף אחד לא מסייע באמת. כל אחד דואג לעצמו וחושש פן הילדות שלו לא תתקבלנה".
מפחדים להרים את הראש
מבחינת האם, גם ש"ס היא לא הכתובת לנושא, למרות ההצהרות שנשמעו בתקופה האחרונה בנוגע למלחמה בתופעה. "גם ש"ס לא עושים מאומה. אני אישית לא מאמינה שאריה דרעי עומד מאחורי דבריו, אבל ימים יגידו". לדברי האם הסיבה להתנהלות הזאת היא האנרכיה ששוררת בתחום. "מדובר בשלטון כוח של אנשים שרלטנים, רחוקים מאד מלהיות באמת אנשי חינוך. רובם בורים ועמי ארצות, שלא מקשיבים לרבנים, ואין להם שום רתיעה לעשות את העוולות החמורות ביותר בלי נקיפות מצפון".
האם, שחוששת שפרסום פרטיה יפגע בסיכויי בתה להתקבל למוסד הנחשב, שומרת על אנונימיות מוחלטת. לדבריה, כולם מפחדים להרים את הראש, להתקומם נגד המדיניות המפלה ולבקר את הנושא בקול. "ממה פחדו אנשים בברית המועצות להיחשף? אני חוששת שיתנקמו בנו ויוקיעו אותנו בכל דרך", היא מסבירה.
במקרה אחר, שאף הוגש לבג"ץ כחלק מתשובת עמותת "נוער כהלכה" לדיון המתנהל בבית המשפט בנושא זה, השתוממה אם חרדית לשמוע את מנהלת המוסד ממליצה לרשום את הבת תחת שמה לפני הנישואין כיוון שהיא אשכנזייה במקור. האם, שלקח לה זמן לעכל את ההמלצה, הקליטה את השיחה הבאה שקיימה עם המנהלת (השמות בדויים, השמות האמתיים שמורים במערכת).
אמא: "כשאני באתי אליך פעם ראשונה, ביקשת ממני שהילדה לא תהיה על ביטון, שהיא תהיה על פרידמן".
מנהלת: זה בשבילך, בשבילך, לא בשבילי.
אמא: איך זה בשבילי? הילדה מגיל אפס רגילה להיות ביטון, מה פתאום אני אגיד לה עכשיו את פרידמן?
מנהלת: בשבילך, אני רציתי לבוא לקראתך, אנחנו את המכסה של הספרדים גמרנו. לנו הוועדה לא הרשתה לקבל עוד בנות ספרדיות כי הם רצו שנישאר סמינר אשכנזי.
אמא: אני הבנתי.
מנהלת: אני לא גזענית שיהיה לך ברור, אני אוהבת אנשים כמות שהם, אז הם לא נותנים, הם אומרים שאם עוברים את המכסה אז מה יקרה בסוף? בסוף נהפוך לסמינר ספרדי ואז יורדת להם אפשרות איפה לשבץ בנות. אז אני אמרתי לך עצה טובה, מכיוון שיש כאן את העניין של פרידמן, והאמת היא שגם ראש הישיבה שהתקשר אלי, הציג אותך בתור פרידמן.
אמא: כן, ככה הוא מכיר אותי.
מנהלת: אחרת לא היית מתקדמת בכלל, שוב, לא בגלל שום חיסרון, בגלל שהוועדה לא מרשה.
אמא: הבנתי
בתגובה למקרים אלו אמר עו"ד יואב ללום כי "תנועת ש"ס ומשרד החינוך עסוקים בהצהרות חלולות, בו בזמן שפעם אחר פעם בנות ספרדיות נרמסות תחת מגפי האכזריות של מנהלי הסמינרים".