נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, שמתמודד היום (שלישי) לכהונה שנייה מול יריבו הרפובליקני, מיט רומני, רשם מספר הישגים בארבע השנים האחרונות, לצד כמה מפלות. מלבד הוצאת צבא ארצות הברית משתי מלחמות בעירק ובאפגניסטן, חיסול אוסמה בן לאדן, שיקום המשק האמריקאי שהיה במיתון חריף, החלת חוק בריאות ממלכתי לראשונה בהיסטוריה האמריקאית ועוד, בעמודת הכישלונות שלו ניתן למצוא את דליפת הנפט הגדולה במפרץ מקסיקו עליה התקשו הכוחות האמריקאים להשתלט, השתלטות הרפובליקנים על בית הנבחרים והגרעון התופח.
עם כניסתו לתפקיד, חתם אובמה על החוק לשוויון בשכר, שמטרתו להשוות בין תנאי שכרם של נשים וגברים - הצהרת כוונות כלכלית-חברתית ראשונה. "חתמתי על החוק הזה כי אני רוצה שנשים צעירות כמו בתי שלי יקבלו הזדמנויות שאמי וסבתי לא חלמו לקבל", אמר הנשיא על החוק. ימיו הראשונים של אובמה בתפקיד התאפיינו בהתמודדות עם אחד המשברים הכלכליים החמורים בתולדות ארצות הברית. הנשיא הטרי גיבש תכנית חילוץ עבור תעשיית הרכב המקומית, שניצבה על סף קריסה, והזרים מיליארדי דולרים להצלתה. "תעשיית הרכב האמריקאית, שהייתה סמל לגאווה עבור התעשייה האמריקאית אולי במשך מאה שנה, תעשייה שעזרה לבנות את מעמד הביניים שלנו, שוב עומדת על רגליה", הסביר.
בתחום מדיניות החוץ התאפיינה שנתו הראשונה בעיקר בפייסנות כלפי העולם הערבי. ב-4 ביוני 2009, הוא נשא באוניברסיטת אל-אזהר בקהיר נאום שהיה לאחד המפורסמים ביותר בכהונתו, שעיקרו: ארצות הברית איננה אויבת האיסלם. "באתי לכאן, לקהיר, כדי לחפש התחלה חדשה בין ארצות הברית למוסלמים ברחבי העולם", נאם אובמה בפני מכובדי מדינת הנילוס בהיפוך מגמה שהוביל קודמו בתפקיד, ג'ורג' בוש הבן. חצי שנה אחר כך, זכה אובמה בפרס נובל לשלום מפתיע ושנוי במחלוקת, והפך לנשיא האמריקאי השלישי שעשה זאת בזמן כהונתו בתפקיד. עם זאת, היד שהושיט לעולם הערבי לא זכתה לתגובה חמה, והדבר ניכר גם בדבריו המפוכחים יותר בטקס קבלת הפרס באוסלו. "האמירה לפיה כוח נחוץ לעתים איננה קריאה לציניות, זו הכרה בהיסטוריה, בפגמיו של האדם ובגבולות ההיגיון".
גם בבית, המצב לא פשוט: הבטחתו מלפני הבחירות לקדם את רפורמת הבריאות - שזכתה לכינוי "אובמה-קר" - נתקלת בקשיים גדולים, ובספטמבר 2009 הגיע הנשיא לקונגרס כדי לשכנעו בצדקת המהלך. "אנחנו הדמוקרטיה היחידה, הדמוקרטיה המתקדמת היחידה עלי אדמות, האומה העשירה היחידה שמאפשרת מצוקה כזו למיליונים מתושביה. יש כעת למעלה מ-30 מיליון אזרחים אמריקאים שלא יכולים להיות מבוטחים", אמר. החוק - אותו מחשיב אובמה כהישגו הגדול ביותר - נחקק בסופו של דבר במרץ 2010, אך הוא אושר סופית בבית המשפט העליון רק ביוני 2012.
אלא שהאבטלה הגואה, הגרעון התופח ואפילו הטיפול הכושל בדליפת הנפט הגדולה במפרץ מקסיקו - כל אלה לא מוסיפים למעמדו המידרדר של אובמה, שבאמצע הכהונה חטף סטירה מצלצלת מהבוחרים. "העם האמריקאי שלח לו מסר שאינו משתמע לשתי פנים", אמר ג'ון ביינר הרפובליקני, יו"ר בית הנבחרים האמריקאי, "והמסר הזה הוא: שנה נתיב!". בבחירות לבית הנבחרים, נחלו הדמוקרטים תבוסה קשה, ואובמה הבטיח להשתפר. "כנשיא, אני לוקח אחריות לכך", הבטיח.
בדצמבר 2010 הוא הביא לסיומו את נוהל "אל תשאל, אל תספר", שמנע מהומואים ולסביות מוצהרים לשרת בצבא. "לא עוד עשרות אלפי אמריקאים במדים יתבקשו לחיות בשקר", הצהיר הנשיא. בשנת 2011, שיחק אובמה תפקיד משמעותי בגל ההפיכות בעולם הערבי - אם בתמיכתו העקיפה בהפלת שלטון חוסני מובארק במצרים, במעורבות הצבאית של ארצו נגד משטר מועמר קדאפי בלוב או בגינויים חסרי השיניים של בשאר אסד בסוריה, שנמשכים למעשה עד היום.
בליל 2 במאי באותה שנה, רשם אובמה אולי את הישגו הגדול ביותר מחוץ לגבולות ארצות הברית. הוא התייצב מול המצלמות בבית הלבן והכריז: "חיסלנו את בן לאדן". "בלילה כמו זה, נוכל לומר למשפחות שאיבדו את יקיריהן לטרור של אל-קאעדה: צדק נעשה". ברחבי המדינה פרצו חגיגות ספוטניות, ושמו של הנשיא נישא בפי כל.
את שנת 2012, בילה אובמה בין דיונים על סנקציות נגד אירן, לבין עוד מפגש עם בוחרים. בוועידה הדמוקרטית, הוא זכה לנאום תמיכה מהנשיא לשעבר, ביל קלינטון, וסגנו ג'ו ביידן סיכם עבורו את הכהונה: "אוסמה בן לאדן מת, וג'נרל מוטורס חיה", צעק ביידן לתומכיו.
המועמד שמנגד, מיט רומני, הצליח לכפות על אובמה מרוץ צמוד מאוד, צמוד יותר ממה שניבאו התחזיות - עדות לאכזבה הגדולה של אזרחים אמריקאים רבים מנשיאם. אובמה מגיע לבחירות הללו עם לא מעט הישגים - אך גם הרבה קשיים. כעת, העם הוא שיכריע אם לתת לו את המפתחות לארבע שנים נוספות. "העם האמריקאי ציפה שנשיא ארה"ב יהיה מסוגל לתאר מה הוא מתכוון לעשות בארבע השנים הבאות, אבל הוא לא יכול", אמר רומני, "הוא אפילו לא יכול להסביר מה הוא עשה בארבע השנים האחרונות".