בעקבות חשיפת פרשת ההתעללות בבית החולים לפגועי נפש "נווה יעקב" בפתח תקווה היום (רביעי), מספרים בני משפחה של חוסים המטופלים במקום על מסכת ההתעללות שעברו יקיריהם, ועל התלונות שלא קיבלו מענה. אמו של צעיר בן ה-24, השוהה במוסד זה שלוש שנים בשל פגיעת ראש שנגרמה בתאונת דרכים, אמרה כי הבינה מהר מאוד להיכן נשלח בנה. "כבר כשנכנס למקום היו מופיעות שריטות, פגיעות, 'פנסים' בעיניים. הוא סיפר לי שמרביצים לו, שהיו מקרים של הטרדה מינית, אך כשפניתי ושאלתי אמרו לי 'הוא מדמיין', 'הוא דופק את הראש בקיר'", מספרת האם.
"עם הזמן, אני רואה שהוא נופל ובקושי הולך ואומר שנותנים לו זריקות וכדורים. פתאום הילד מתחיל להתכווץ, ואחרי שצעקתי התברר שזה קרה בעקבות טיפול תרופתי לא מתאים. ככה לא אמורים לטפל באנשים, זה לא טיפול. אנחנו בגיהינום הזה שלוש שנים. זו מערבולת שאין איך לצאת ממנה", היא ממשיכה. "מדובר בצוות של סדיסטים שמכים ומאביסים אותו בכדורים כדי להשבית אותו".
לדבריה, בנה סבל מחבלות רבות: "הוא נחבל בראשו מספר פעמים ונפתח לו הראש. היו לו פנסים בעיניים מאגרופים שהוא קיבל. הרגליים שלו היו נפוחות מבעיטות שהוא חטף. באחת הפעמים ראיתי שהוא נכווה בגבו, וכששאלתי איך זה קרה הוא לא ידע להסביר, ואמר שאולי הדליקו מצית אבל הוא לא ראה".
לטענתה, כל הצוות שותף להתנהלות הזו. "מדובר בצוות סדיסטי שכולם שותפים לעניין. האחות הראשית אפילו מצ'פרת את מי שמתעלל יותר", הוא אומרת. "כשפניתי למנהל, הוא קילל אותי וצעק עליי. באחת הפעמים הוא אמר לי שאני לא אוהבת את הבן שלי. כששאלתי אותו אם הוא מאיים להתנקם בו, הוא ענה לי שאת זה אני אמרתי. הבן שלי מבין מה קורה והוא פשוט מפחד כבר מהם. הבן שלי מבין ומדבר, ולפעמים הדיבור שלו נפגע מרוב כדורים ואני ממש לא יודעת מה לעשות, אין לאן לקחת אותו כי הבעיה שלו גבולית ואנחנו לא ידועים מה לעשות. זו ההתנהלות של הצוות במקום, אבל כולם מפחדים לדבר ואומרים שהכל בסדר. כל מי שהתלונן מהעובדים פשוט פוטר".
"אמרו לי שאם אני רוצה אני יכולה לקחת אותו הביתה"
הוריהם של החוסים לא מורשים להיכנס לחדרים של ילדיהם במוסד. אמו של הצעיר מספרת כי פעם אחת נכנסה לאזור המוגבל, וחשכו עיניה: "ראיתי סיוט מול העיניים", היא אומרת בבכי, "הבן שלי יושב צמוד לקיר, מעשן סיגריה ובצמוד אליו יושבת אישה מבוגרת עירומה. הייתי בהלם, הוצאתי אותו משם בבכי ולא הייתי מסוגלת לעזוב את המקום. בשלב זה, עוד ניסו לתת לי תקווה ואמרו שיסדרו לו מקום אחר, אבל זה לא קרה".
האם לא השלימה עם המצב, והמשיכה לפנות למשרד הרווחה והבריאות, אך לדבריה אף גורם לא עשה דבר עם תלונותיה. "הסברתי שמתעללים בבן שלי, אך התשובות היו שיבררו עם המוסד ולאחר מכן טענו שהדברים נובעים ממצבו של בני. אני כבולה למקום הזה. מסבירים לי שהוא לא מפגר, לא חולה נפש ולא אוטיסט, על כן אין מוסד אחר בשבילו, ואם אני רוצה אני יכולה לקחת אותו הביתה. אני באמת לוקחת אותו כל סוף שבוע כדי שייצא מהמקום הזה, אבל אני עובדת ואנחנו לא אנשים עשירים. אין לי אופציה להשאיר אותו בבית ולהישאר איתו בבית", היא מסבירה.
אחות של אחד החוסים במוסד, בן 51, אומרת כי היא המומה ממה שהיא שומעת, אבל עכשיו היא מתחילה להבין כל מיני דברים. "בסך הכל מדובר בצוות שנראה מסור, אבל לפעמים ראיתי אותו לא נקי ואולי קצת מוזנח ואני לא אוהבת את זה. חבר טוב של אחי כל הזמן אמר לי כשבאתי שהרביצו לו, ולא הבנתי על מה הוא מדבר. עכשיו אני מתחילה להבין שאולי הוא לא דיבר סתם, זה פשוט לא ייאמן".
עו"ד דוד הורביץ, המייצג את בעלי המקום, אומר שהוא סבור כי ההר הוליד עכבר. "למיטב ידעתי, יש תלונות מלפני חצי שנה. הורים של חוסה אחד טענו שהכו אותו, אבל הצוות מספר שהוא מאוד אלים ובאחד המקרים הם פשוט ניסו להשתלט עליו. בעקבות ההתנהגות האלימה שלו הם העבירו אותו למחלקה סגורה ועל זה ההורים מתרעמים".