תיעוד ראשון: כך נראה מתקן השהייה "שדות", שהוקם בנגב, אליו יועברו בקרוב מהגרי עבודה שהסתננו לישראל. המתקן מחולק לטורים - המכונים "פלחים" - של מבנים יבילים, כאשר בכל טור ניתן לשכן 140 בני אדם. בסוף נובמבר או מעט לאחר מכן, על פי התכנית, ניתן יהיה לאכלסו בכ-3,300 בני אדם. בשלב השני, תעלה המכסה לכ-8,000 שוהים בלתי-חוקיים.
משרדי הממשלה ושירות בתי הסוהר מספקים גרסאות שונות לחלוקת המבנים, אך בין אם יחידות הדיור מוגדרות כחדר או כתא, יכולת האכלוס של כל יחידה במבנים מאפשרת שהייתם של עשרה בני אדם, בחלל בו נמצאות עשר מיטות וארוניות לשימוש המסתננים, וכן שירותים, מקלחת ושני חלונות שחסומים באמצעות סורגים מפלדה. עד להשלמת העבודה וחניכת המתקן, תותקן במקום גם מערכת מיזוג האוויר לרשות השוהים. "פלח" נוסף במתקן משמש כמבנה מנהלה, בו ממוקמים, בין היתר, משרדי המחנה, חדר האוכל והמטבח.
להערכת גורמים המעורבים בהקמת המתקן, לאחר החגים צפוי משרד הפנים להורות על מבצע מעצרים נרחב של מהגרי עבודה. עד להשלמת הפרויקט, עליו עמלים במרץ אנשי משרד הביטחון, בשלב זה שוהים המסתננים העצורים במתקן סהרונים ובכלא קציעות.
על כל אלה, יצוין כי בניית גדר המערכת בגבול מצרים הביאה לירידה משמעותית במספר המסתננים לשטח ישראל, כאשר לפי ההערכות המספר בחודשים האחרונים מהווה עשירית ממקבילו אשתקד. כמו כן, משרד הפנים מתכנן לקיים מבצע מעצרים נרחב לאחר תקופת החגים, ולהביא לכך שמרבית מהגרי העבודה השוהים ברחבי הארץ, יובאו למתקני השהיה וישהו שם עד להחזרתם לארצם. פירוש הדבר הוא השקעה כספית עצומה - לצד ההשקעה בבניית המתקנים - באחזקת השוהים במתקנים ובאחזקת המתקנים עצמם.
ממשרד ראש הממשלה, האחראי על יישום החלטות הממשלה בעניין הקמת מתקני השהייה, נמסרה בתגובה כי "הממשלה נחושה לטפל בתופעת ההסתננות. הצעדים שבוצעו עד כה הביאו לירידה של 90% במספר המסתננים, מכמות של כ-2,000 בחודש לכ-200 בחודש. מתקן השהייה יאוכלס, והקמתו היא אחד הצעדים החשובים בטיפול בתופעת ההסתננות". עוד נמסר, כי "בשל הירידה בקצב ההסתננות לארץ, נעשית עבודת מטה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, לבחינת אפשרויות חוקיות להעברת מסתננים ממרכזי הערים למתקן השהייה".