בג"ץ דחה היום (שלישי) את העתירה נגד התיקון לחוק מבקר המדינה, המאפשר למבקר היוצא, מיכה לינדנשטראוס, לסיים לכתוב את דו"ח הרפז, בו נבדקת התנהלות לשכותיהם של הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי ושר הביטחון אהוד ברק. בעקבות דחיית העתירה השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס יוכל לסיים את כתיבת הדו"ח תוך שלושה חודשים.
השופטת עדנה ארבל ציינה בהחלטה כי ניתן שלא לפרש את התיקון לחוק כהארכת תקופת כהונת לינדנשטראוס, במקביל לכהונת המבקר הנוכחי, יוסף שפירא. השופטת הבהירה כי "למבקר היוצא אין סמכות אלא כזו הניתנת ומאושרת על ידי המבקר שהחליפו וכי הדו"ח יקבל את הסכמת המבקר המכהן".
בצמרת הפרקליטות ובלשכת היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הביעו קורת רוח בעקבות החלטת בג"ץ. פרשת הרפז גרמה למתיחות בין וינשטיין ללינדשטראוס, לאחר שהמבקר היוצא אמר ליועץ המשפטי כי הוא מבקש לגנוז את החקירה ולהעבירה לידיו כדי שיבחן אם יש צורך בהליכים פליליים נגד המעורבים. וינשטיין התנגד לכך כיוון שלדעתו ראוי היה שהמבקר ישלים את חקירתו ויפרסם את הדו"ח ללא קשר לפעילות היועץ המשפטי בנושא.
בחודש יוני אישרה הכנסת תיקון לחוק מבקר המדינה, שמאפשר למבקר היוצא לסיים דו"חות עליהם הוא עובד תוך שלושה חודשים מסיום כהונתו. בעקבות זאת, הוגשה עתירה נגד התיקון, בטענה שמדובר בתיקון לא חוקתי, כיוון שחוק מבקר המדינה הוא חוק יסוד.
זמן קצר לפני כן הגישה תנועת אומ"ץ עתירה לבג"ץ בבקשה להורות למשטרת ישראל לפתוח בחקירה פלילית בפרשת מסמכי הרפז. העותרים טענו כי שר הביטחון אהוד ברק, הרמטכ"ל לשעבר רב-אלוף במיל' גבי אשכנזי, עוזרו לשעבר אלוף-משנה ארז וינר, ראש מטה שר הביטחון יוני קורן וסגן-אלוף במיל' בועז הרפז, חייבים לעבור חקירה יסודית בנושא. בעתירה שהגישה התנועה נטען כי בהתבסס על פרסומים בכלי התקשורת ועל מכתב מבקר המדינה היוצא מיכה לינדנשטראוס, עולה שורה ארוכה של חשדות, בהם השמדת ראיות, מסירת עדויות שקר, קבלת שוחד, עירוב שיקולים זרים במינויים בכירים בצה"ל, פגיעה בביטחון המדינה וחשיפת חומר מסווג. כמו כן, מהחומרים עולים חשדות לשיבוש הליכי חקירה, מרמה, הפרת אמונים, איסוף חומר מכפיש, זיוף מסמכים, תיאום עדויות, התנהגות בלתי הולמת ועוד.