160 ימים יושבים חברי הקהילה האתיופית ב"מאהל האתיופים" מול בית ראש הממשלה בירושלים וממתינים להידברות. יש ב"מאהל" אוכל, מים ואפילו סיוע משפטי - רק מאהל חסר. 160 יום, בחורף ובקיץ, בגשם ובחום, אך עיריית ירושלים מסרבת לאשר להם להקים אוהל שיקל ולו על תנאי השהייה שם.
בפברואר השנה הוקם המאהל בעקבות כתבה של ערוץ 2, שחשפה תופעת גזענות חריגה בקריית מלאכי נגד בני העדה. "ידענו שזה רק קצה הקרחון ובכל זאת כולנו הזדעזענו", מספרת אחת הפעילות, קרניה ויקטור מבית-אל. כמוה הזדעזעה גם אלמיטו פארדה, בת 30 ואם שלא רצתה שילדתה בת הארבע תגדל במציאות הזו, וכך בבוקר יום ראשון אחד של פברואר היא כתבה בפייסבוק: "אני הולכת לשבת מול בית ראש הממשלה, ומי שרוצה שיצטרף אלי".
בתחילה שהתה במקום משמרת קבועה של שישה עד עשרה אנשים, רובם אך לא כולם אתיופים. "הגשנו בקשה לעיריית ירושלים להקמת אוהל וקיבלנו אישור לשלושה ימים", משחזרת ויקטור. אלא שאלו היו הימים היחידים כמעט שזכו חברי המשמרת להיות תחת אוהל. "לתומנו חשבנו שאם משפחת שליט הייתה במקום שנים, אז גם לחבר'ה שקטים שמוחים נגד גזענות יתנו", היא ממשיכה. לאחר שעיריית ירושלים סירבה להעניק להם אישור, פנו הפעילים באמצעותה של עורכת הדין אוסנת שוורץ לבית משפט המחוזי לעניינים מנהלים בבקשה למאהל לחצי שנה. העירייה אז טענה כי מאהל משפחת שליט היה בבחינת אירוע חד פעמי ומאז ישנו נוהל חדש שלא מאפשר הקמת מאהלים במקום. משנדחתה בקשתם, פנו הפעילים ב-24 לאפריל לבג"ץ שקבע שהם יוכלו להישאר במקום עד לסוף חודש מאי, בתנאי ששעות הפעילות יוגבלו בין 23:00-07:00, וכן דרש מהפעילים דרישה תמוהה במקצת - להחליף את האוהל בצבע ירוק בסככה בצבע לבן. בתחילת חודש יוני חזרו הפעילים לשמש הקופחת והעירייה מצידה עומדת בסירובה.
"לו הייתי פסימי הייתי מקים אוהל באתיופיה"
טריקו ארש, צעיר בן 29 ואחד ממקימי המאהל ללא האוהל, סיפר על מטרות המחאה: "המטרה הראשונה היא לעורר את המודעות הציבורית לגזענות ולהסביר על העדה. במקום שאין בורות - לגזענות קשה להיכנס. המטרה השנייה היא להפעיל לחץ על ראש הממשלה להכיר בקייסים, מנהיגי העדה המקבילים לרבנים, להכניס את מורשת יהודי אתיופיה ללימודים ולהפסיק את ההפרדה בבתי הספר. אנו גם דורשים להפסיק את האפליה בעזרה במשכנתאות - היום אתיופי שרוצה לקבל סיוע מהמדינה יכול לקבל זאת רק אם יגור בשכונות מסוימות. הדרישה האחרונה היא להפסיק את האפליה בתעסוקה". לדבריו, "אני שעליתי לפני 21 שנה יכול לצאת ללימודים גבוהים אבל בסוף אתקשה מאוד למצוא עבודה. מרביתנו מסיימים כמאבטחים עם תארים משום שפשוט לא מקבלים אותנו, לא מסתדר לאנשים בראש שאתיופי יהיה רופא או עורך דין".
העירייה סיפרה לכם מדוע משפחת שליט קיבלה מאהל - ואתם לא?
"אני לא משווה בינינו למצב של משפחת שליט, אבל אני חושב שהתרגלו לכך שהציבור האתיופי הוא ציבור שקט שלא יודע לדרוש את שלו, ועכשיו כשאנו דורשים יש כאלה שלא אוהבים את זה ורוצים שנשב בשקט".
מה אתם מתכוונים לעשות בהמשך?
"לצערי אנו צריכים להיאבק על כל דבר, על אוהל, על הזכות לשבת כאן, אבל יש לנו סבלנות ואנו ניאבק בצורה לגיטימית תוך שמירה על החוק. ראש הממשלה נפגש איתנו פעמיים בתחילת המאבק אך מאז החלטת הממשלה ביוני האחרון של על תכנית חומש, הוא פתר מבחינתו את הבעיה. אנו נמשיך להיות פה, יש לנו זמן, עד שיהיה שינוי אמיתי".
טוריקו מספר שלפחות 3-4 פעמים ביום אנשים מעירים לעברם הערות גזעניות - "אתם סודנים, תחזרו לאפריקה" ו"אתם יודעים בכלל לדבר עברית?". על כך הוא אומר: "עליתי לארץ מערכים של ציונות. כילד, כששמעתי את המילה ירושלים, עיני התמלאו דמעות. עברתי את אותו מסלול שכל ישראלי עובר - לימודים, בגרות, שירות צבאי כלוחם בגדוד 12 של גולני, אך בסוף כשאני פה אני כבר לא נחשב יהודי וזה עצוב מאוד".
אתה אופטימי?
"זו החברה שלי, המדינה שלי. אם לא הייתי אופטימי הייתי מקים אוהל באתיופיה, אולי שם באמת לא היו קוראים לי כושי. אבל אני פה, מול משרד ראש הממשלה, ראש הממשלה שלי, וזה אומר משהו".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "ראשית, יש לציין כי ראש העיר ועיריית ירושלים תומכים במאבק בני העדה האתיופית. ברקת אף נפגש עם מובילי המחאה והבהיר כי העירייה תסייע ותאפשר את קיום המחאה, תוך שמירה על האיזון בין צרכי המחאה לשמירה על המרחב הציבורי בעיר. יצוין כי אין כל בעיה לקיים מחאה במקום מדי יום בין השעות 7:00 בבוקר ל-23:00 בלילה ולהציב סככה ושולחנות בשעות המחאה. באשר להקמת המאהל במקום - מקימיו פנו לבית המשפט העליון, וזה החליט בפסק הדין כי יש לפרקו.
"בית המשפט ציין כי בפרק הזמן שהעותרים שוהים במקום יש חריגה ניכרת מהתקופה הקבועה בנוהל. על פי בית המשפט, ההחלטה שלא להתיר עוד את הצבת האוהל בנסיבות שנוצרו, נוכח חלוף הזמן, מאזנת בצורה הולמת בין זכות העותרים למחות ולהפגין לבין זכות תושבי העיר לעשות שימוש במרחב הציבורי, ללא הפרעה ומכשולים. בית המשפט אף ציין את זכותם של אחרים למחות במקום. העירייה רואה חשיבות רבה במתן זכות המחאה ועל כן הסדירה לאחרונה את נושא המחאות במרחב הציבורי ובמסגרת זו מאפשרת העירייה הקמת אוהלים בגן הוורדים מול הכנסת לאחר הוצאת אישורים כנדרש. העירייה פועלת על פי הנהלים המאזנים כראוי בין זכות המחאה לבין שמירה על המרחב הציבורי בעיר".