הכרעת הדין בעניינו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בוחנת עובדות וראיות. היא יורדת לעומקם של אלפי הפרטים המרכיבים את הפאזל של כל אחת מן הפרשות בגינן הועמד לדין. יש בה לא מעט ביקורת על התנהלותו של אולמרט, אך אין בה ביקורת על הפרקליטות. עם זאת, בעמוד האחרון מתוך 743, זוכה אולמרט מרוב האישומים נגדו - זיכוי משמעותי ביותר. בפרשת מרכז ההשקעות, הורשע אולמרט בעבירה של מרמה והפרת אמונים; מבחינתה של הפרקליטות, שליש הכוס מלאה. מבחינתו של אהוד אולמרט, שני שליש הכוס, ואולי אף כמעט כולה, מלאה בזיכוי מהדהד.
לקריאת פסק הדין המלא
שלוש הערות קצרות בעקבות הכרעת הדין מהבוקר:
ראשית - מבחינתו של אהוד אולמרט, יש הרשעה בפרשת מרכז ההשקעות. משמעותה היא שראש ממשלה בישראל הורשע בפלילים. זה לא עניין של מה בכך. עוצמת ההרשעה לא פחותה מעוצמת הזיכוי, אולי להיפך. המדובר במקרים של ניגוד עניינים חריף, בסטייה מן השורה ובהתנהגות לא תקינה. הכרעת הדין קובעת כי הפרת האיסור על ניגוד עניינים יש בה נסיבות לוואי מחמירות: התכיפות והאינטנסיביות של הקשרים, ההימנעות מחשיפת ניגוד העניינים וכמובן מעמדו הרם של הנאשם. עמודים רבים מקדישים השופטים לתיאור ההתנהלות ולדיון באיסור הפלילי של הפרת אמונים. מטרתו, אגב, להגן על החברה מפני עובדי ציבור העושים שימוש לרעה בכוח השלטון; להבטיח שכוח השלטון לא ייהפך לשלטון הכוח; לשמור על טוהר המידות ועל אמון הציבור בעובדי הציבור.
מעניין יהיה לשמוע את הטיעונים לעונש בפרשה זו, בהתחשב במעמדו ובהשפעתם של האישומים על המשך פעילותו הפוליטית. יש מי שכבר בוחנים את חזרתו לחיים הציבוריים. בהקשר זה, פרשת הולילנד עדיין מתנהלת ובאשר לתיק מרכז ההשקעות, הכל תלוי בעונש: בשאלת המאסר וכמובן בשאלת הקלון. בישראל, מי שהורשע בעבירה שיש עמה קלון ונשלח למאסר בפועל של שלושה חודשים ומעלה, צריך להמתין שבע שנים עד שיוכל להיבחר שוב לכנסת.
שנית - הכרעת הדין היא זעזוע קשה לפרקליטות. בייחוד לאור ההתנהלות סביב פרשת טלנסקי - והמשמעות של העדות המוקדמת על ההתפתחויות הפוליטיות שבאו לאחר מכן, לרבות ההופעה האישית של לדור בתיק והמסר הציבורי שבכך. עם זאת, העמדתו של אולמרט לדין נעשתה לאחר שנבחנו הראיות בקפידה ונמצאו ראיות מספיקות להעמדתו לדין על-פי מבחן האפשרות הסבירה להרשעה. בית המשפט חשב אחרת. כך צריך להיות. עדיף שחשדות על מעטפות ומימון כפול של נסיעות ילובנו בבית משפט ולאור השמש.
הזעזוע והביקורת הקשה שמוטחת (ויש להניח שעוד תוטח) בפרקליטות, צריכה להטריד את כולנו. ההשפעה שיכולה להיות להכרעת הדין הבוקר על המלחמה של מדינת ישראל בשחיתות השלטונית עלולה להיות הרסנית. אסור שהזיכוי הבוקר ירפה את ידיהן של מערכות אכיפת החוק במלחמתן נגד השחיתות. חשבון נפש, ביקורת פנימית והסקת מסקנות - כן. אבל שומרי הסף הנלחמים בשחיתות השלטונית לא יכולים להפסיק "לעבוד". אל להם להרים ידיים. אל למבקרים לגרום להחלשתם (יש שיאמרו - הנוספת) של גורמי האכיפה ושל פרקליטות המדינה. בימים אלה ולאחר עיכוב בלתי סביר כמעט, צריכה הפרקליטות לקבל החלטה בעניינו של שר החוץ ליברמן. בדיוק כפי שבית המשפט המחוזי התייחס אך ורק למה שהיה בפניו ולא ל"משפט הציבור" שנעשה בעיקר בתקשורת, כך על הפרקליטות לקבל את ההחלטה: על סמך מה שיש בפניה, ובמנותק מן הביקורת עליה.
שלישית - בית המשפט המחוזי הוכיח היום פעם נוספת שהוא שופט בבית המשפט ולא בזירה הציבורית או בתקשורת. העמדתו לדין של ראש הממשלה לוותה בעיסוק תקשורתי יוצא דופן, לעתים אפילו קרב של ממש, בין התומכים לבין המתנגדים. במאות עמודי הכרעת הדין מראים לנו שלושת השופטים שהם יודעים להתנהל גם בניגוד לרוח התקשורתית ולהכריע על סמך הראיות בלבד. בהקשר זה אפשר בהחלט להסכים עם תגובתו של אולמרט בצאתו מבית המשפט: טוב שיש שופטים בירושלים.
משפט אולמרט - כותרות אחרונות
משפט אולמרט: כך קרסה הקונספציה של הפרקליטות
אולמרט: אין מעטפות כסף, אין ראשונטורס, אין שחיתות
אולמרט זוכה בפרשות ראשונטורס ומעטפות הכסף, הורשע במרכז ההשקעות