(צילום: רויטרס; עריכה: יאיר דניאל; קריינות: אביב אברמוביץ')
התרגשות רבה בעולם הפיזיקה: לאחר מספר ימים של חרושת שמועות שהלכו וגברו, הכריזו הבוקר (רביעי) מדעני האגודה האירופית למחקר גרעיני (CERN) במסיבת עיתונאים סמוך לז'נבה שבשוויץ, על התקרבות נוספת ומשמעותית ביותר לזיהוי ודאי של "הבוזון של היגס" - חלקיק תת-אטומי המוכר רק בתיאוריה, וכבר זכה לכינוי "החלקיק האלוהי" משום שהוא אמור לכאורה לספק הסבר להיווצרות המסה ביקום. המדענים הסבירו היום כי באמצעות מאיץ החלקיקים המתקדם הפועל בשוויץ, הצליחו, לראשונה, לזהות בוודאות חלקיק מסוג בוזון הנמצא באותו מקום בו אמור להיות הבוזון של היגס לפי התיאוריה - אם כי עדיין אין אישור ודאי לכך שאכן מדובר בו. לשם כך, יידרשו כנראה עוד מספר שבועות של ניתוח המידע שהתקבל בניסויים האחרונים.
הבוזון של היגס הוא החלקיק התת-אטומי הבסיסי היחיד שהתיאוריה הסטנדרטית של פיזיקת החלקיקים צופה את קיומו, אך עד היום לא התקבלה לכך הוכחה ממשית ודאית. הוא הוגדר לראשונה על ידי החוקר הבריטי פיטר היגס ב-1964, שהסביר כי הוא מחולל את "שדה היגס" - כוח בלתי נראה שאמור להעניק לחלקיקים האחרים את המסה שלהם ולמנוע מהם לשוטט במרחבי היקום במהירות האור.
אם תימצא ההוכחה הסופית לקיומו של החלקיק - משימה עליה עומלים בשנים האחרונות מאות מדענים במאיץ החלקיקים בהשקעה של מיליארדי דולרים - יהיה זה ניצחון והצדקה לתיאוריה המסבירה כיצד נוצר חומר, ובעצם יעניק תוקף למה שכבר ידוע לנו על כל סוגי החלקיקים האחרים (פרוטונים, אלקטרונים, ניוטרונים ופוטונים) ויספק מענה לשאלה: כיצד נוצר החומר ביקום. מנגד, אם יוכיחו הניסויים שהחלקיק אינו קיים - ייתכן שכל התיאוריה תצטרך לעמוד לבחינה מחודשת.
פריצת דרך של פעם ב-40 שנה
מדעני CERN כבר הכריזו, בדצמבר האחרון, על התקרבות ניכרת לזיהוי החלקיק. כעת, כשברשותם כבר פי 2 נתונים, הודיעו במסיבת העיתונאים המיוחדת, הנערכת לקראת הכנס הבינלאומי השנתי הגדול בנושא פיזיקת חלקיקים שייערך החודש במלבורן שבאוסטרליה, על התקדמות נוספת - משמעותית ביותר. לפי ההודעה שמסרו לתקשורת, שני הניסויים שנערכים במקביל במאיץ החלקיקי (הנקראים ATLAS ו-CMS) הצליחו לזהות פיזית חלקיק מסוג בוזון, בטווח האנרגיה 125-126 גיגה אלקטרון-וולט (GeV) - יחידת האנרגיה בה משתמשים בפיזיקה של חלקיקים (אלקטרון-וולט אחד הוא יחידת האנרגיה שמקבל אלקטרון אחד על ידי הפרש מתחים של וולט אחד).
דוברת ניסוי ה-ATLAS, פביולה ג'אנוטי, הסבירה כי נמצאו "סימנים ברורים" לקיומו של החלקיק החדש, וקיומם של סימנים אלו מאומת בדרגה "סיגמה 5" - דרגת הסבירות הסטטיסטית הנחוצה כדי להכריז, בתנאי שהוצלבה בשני ניסויים בלתי תלויים, על תגלית מדעית (הסיכוי לטעות בדרגה זו הוא 0.0003% - כמו הסיכוי להטיל מטבע 20 פעמים רצופות על אותו הצד). "התפקוד הפנטסטי של מאיץ החלקיקים וההשקעה העצומה של אנשים רבים הביאה אותנו אל הנקודה המרגשת הזו", אמרה ג'אנוטי, אך הוסיפה כי "דרוש עוד זמן מה כדי שנוכל להכין את התוצאות הללו לפרסום".
"התוצאות הן ראשוניות, אבל לנוכח העובדה שאנחנו רואים אותן בסבירות 'סיגמה 5' - הן דרמטיות", הוסיף דובר ניסוי ה-CMS, ג'ו אינקנדלה. "זהו ללא ספק חלקיק חדש. אנחנו יודעים שזה חייב להיות בוזון, וזה הבוזון הכי כבד שראינו אי פעם. ההשלכות הן משמעותיות ביותר - ובדיוק מסיבה זו, עלינו להיות קפדנים באופן מיוחד בכל הניסויים והבדיקות החוזרות שנמשיך לעשות".
"קשה שלא להתרגש מהתוצאות", הוסיף מנהל המחקר של CERN, סרג'יו ברטולוצ'י. "בשנה שעברה הודענו כי במהלך 2012, או שנמצא חלקיק חדש דמוי-היגס, או שנשלול את קיומו של המודל הסטנדרטי. עם כל הזהירות המתבקשת, ניתן לומר כי אנו נמצאים בנקודת מפתח: זיהוי החלקיק החדש הזה מסמן את הדרך אל הבנה מפורטת יותר של מה שאנחנו רואים בנתונים". חברה נוספת בצוות המחקר, ד"ר טארה שירס מאוניברסיטת ליברפול הוסיפה בראיון ל-BBC כי המחקר בפיזיקת החלקיקים לא זכה לכזו פריצת דרך "זה 40 שנה".
"שופכים אור על תעלומות היקום"
התוצאות שהוצגו היום מוגדרות "ראשוניות". הן מבוססות על נתונים שנאספו ב-2011 וב-2012, שחלקו עדיין מצוי בשלבי ניתוח. פרסום של תוצאות הניתוח המלאות צפוי רק בסוף החודש, ואז תהיה התמונה מלאה יותר.
השלב הבא במחקר אמור להיות ניסיון לקבוע איזה חלקיק בדיוק הוא זה שזוהה, וכיצד הוא מסייע להבנתנו את היווצרות היקום. "הגענו לאבן דרך בהבנתנו את היקום", סיכם מנכ"ל CERN, רולף הוייר. "התגלית פותחת את הדרך למחקרים מפורטים יותר, שיצריכו סטטיסטיקה בקנה מידה נרחב יותר, ויאפיינו את תכונותיו של החלקיק החדש, וככל הנראה ישפכו אור חדש על כמה מתעלומות היקום".
