פרס: במאבק באירן, עלינו להיות חלק מקבוצה עולמית

"מה שצריך להוביל את עם ישראל הוא חזון, ואין חזון ללא שלום" - כך אומר נשיא המדינה, שמעון פרס, בריאיון מיוחד לוואלה! חדשות, לרגל יום העצמאות. על רקע הקיפאון המדיני בין ישראל לפלסטינים, וניסיונותיה המדשדשים של הקהילה הבינלאומית להתניע את המשא-ומתן בין הצדדים, מביע הנשיא, מאדריכלי הסכם אוסלו, דאגה מעתידה של ישראל אם לא יחודשו המגעים עם הפלסטינים.

פרס קורא לממשלה לנקוט יוזמה מדינית, ואומר כי הוא מודאג מהיעדר תכנית מגובשת לגבי העתיד. "החזון של שתי מדינות לשני עמים לא יוצא מחיתוליו, ובינתיים, יש מציאות שמעיבה עליו". לדברי נשיא המדינה, שיחגוג בקרוב את יום הולדתו ה-90, על ישראל להיות מי שיוזמת את השלום, ולא רק מי שמנהלת את המשא ומתן לקראתו. "אני מאמין שלישראל יש את העוצמה הדרושה גם כדי להגן על נפשה וגם כדי לחתור לשלום, אף על פי שהצד השני אולי מהסס או לא מהסס".

בחודשים האחרונים, אתה וראש הממשלה מתריעים באוזני העולם מפני איום הגרעין האירני. האם אתה סבור שהסכנה האירנית פוגעת בעצמאות ישראל?

"עצמאות אינה שוללת שותפות. אין כיום מדינה אחת בעולם שאינה קשורה לעולם כולו", אומר פרס. "הכלכלה היא גלובלית והיא משפיעה על כל מדינה. אין אף מדינה שמשפיעה עליה. הטרור מפוזר על פני הגלובוס, ואין רק כוח אחד שמתמודד איתו. לכן, טבעי שנוצרות קואליציות כדי לעמוד בפני היעדר היכולת לשלוט בלבד. זה נכון לגבי כל המדינות, ונכון גם לגבינו. אנחנו מדינה עצמאית, כמו כל מדינה אחרת, ואין מדינה עצמאית אחת בעולם שאיננה מחפשת קואליציה כדי לעמוד מול סכנות".

בזמן שראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק מטילים ספק ביכולת של העיצומים הבינלאומיים למנוע מאירן להתחמש בנשק גרעיני, הנשיא פרס מביע אמון רב במאמצי הקהילה הבינלאומית בנושא זה, המובל על ידי ארצות הברית. "לא מדובר בקואליציה מלאכותית שנוצרה כדי 'לעשות טובות' לישראל, אלא בקואליציה שמטרתה להציל את העולם מסכנה גדולה מאוד.

"אני מאמין שאירן מחומשת בגרעין היא סכנה לעולם - לא פחות מאשר לישראל. על כן, יש כאן איזון מסוים. אני מאמין למה שאומר הנשיא אובמה, ואני חושב שהוא אומר דברים אמיתיים וגם מוכיח אותם. אני חושב שהוא צודק, ומייצג אינטרס אמריקאי בפני עצמו. מה רע אם נהיה חלק מהקואליציה שתנסה למנוע מאירן להפוך מעצמה גרעינית?"

מארגני המחאה החברתית קוראים לצאת שוב בחודש הבא להפגנות דומות לאלה שהרעידו את המדינה בשנה שעברה. לטענתם, בפועל לא נעשה דבר במהלך השנה האחרונה כדי לשנות את סדרי העדיפויות במדינה.

"צריך לטפל בסיבות למחאה ולא רק בתופעה עצמה בלבד", אומר פרס. לדבריו, בישראל יש אכן פער חברתי עמוק מאוד, ועלינו לעשות מאמץ עליון לגשר מעליו ולכסות אותו. "בעזרת האמצעים שיש לנו, ובעזרת האמצעים שיהיו לנו - ההכנסות מגז ומהנפט - אפשר בהחלט לכוון זאת כדי לגשר על הפער החברתי".

"הפער הזה צריך להדאיג כל אדם במדינת ישראל, וצריך להתייחס לטענות המפגינים ברצינות, כי הן לא טענות המצוצות מהאצבע, ואני אומר זאת כי אני מאמין שאפשר לטפל בזה. יש לנו הרבה בעיות, ועדיין, היכולת שלנו להתמודד עם הבעיות ולפתור אותן גדולה יותר מהבעיות עצמן. אני לא רוצה להפריז בגודל הבעיות, אבל גם לא להמעיט ביכולתנו להתמודד עמן".

לפי מרבית ההערכות הפוליטיות, בשנה הקרובה תיכנס ישראל למערכת בחירות. כיהנת כחבר כנסת במשך כ-48 שנים. מה השקפתך בנושא?

"מניסיוני הפוליטי, אני יודע שאיש אינו יכול לנחש אם זה נכון, מפני שאין אדם אחד או קבוצה אחת ששולטת בכל המצבים. מתעוררות שאלות שאין להן פתרון שתלוי במפלגה אחת, כמו למשל בסוגיית חוק טל או עניין התקציב. אני מניח שאין איש שבלבו מעוניין בהקדמת הבחירות, מפני שמדובר בהרבה טרחה ובהרבה סיכון לחברי הכנסת. ראש הממשלה אומר בצדק: 'יש לי זמן קצוב, ולמה לי לקצר אותו?' מצד שני, אף אחד לא שולט באירועים. אם את שואלת אותי, בשאלת הרצון - אני לא רואה רצון אמיתי להקדים את הבחירות, אבל אם את שואלת בשאלת האירועים - אינני יודע כיצד הם יתפתחו".

היו לך יחסים קרובים עם הרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי, וגם הבעת תמיכה בכוונתו להמשיך לקריירה פוליטית. התבטאת נגד יוזמות חקיקה לצינון מעברם של קציני צה"ל למערכת הפוליטית. האם פרשת הרפז השפיעה על עמדתך?

"עוד לא התפרסם דו"ח מבקר המדינה, והעיתונים מלאים ספקולציות. אני מציע להימנע מהן. ממורי ורבי, בן גוריון, למדתי שאין לדון אדם לפי ספקולציות אלא לפי הרקורד. הרקורד של אשכנזי נותר מרשים ביותר. באופן יסודי, דעתי היא שלא צריך שלוש שנות צינון לקציני צה"ל. ראשית, כי החיים הפוליטיים זקוקים לאנשים כאלה, ושנית, מפני שהצבא תמיד היה מקור להנהגה הלאומית. שלישית, איני רואה מדוע צריך צינון - הם מילאו את תפקידם על הצד הטוב ביותר".

באוקטובר האחרון, גלעד שליט שב הביתה, לאחר חמש שנים וחצי בשבי חמאס. איך היה המפגש עמו?

"כולנו צריכים להיות שמחים שהפרק הזה הגיע לסיומו, ושגלעד בבית. זו הייתה מטרה לאומית של כל עם ישראל. גלעד עצמו היה כמובן המום מכל המצב שנוצר. בהתחלה, הוא לא הרבה לדבר ומאוד התרגש, וגם אני התרגשתי לראות אותו, אחרי כל מה שעבר עליו ואחרי המאמצים שהמדינה והממשלה עשו כדי לשחררו. אני שמח שהוא בא הביתה בריא ושלם כפי שקיווינו והבטחנו".

ביום העצמאות ה-64 של מדינת ישראל, הנשיא פרס שוטח חזון אופטימי עבור השנים הבאות. "אני זוכר את הימים הראשונים של המדינה - אז באמת הייתי מודאג. לא היה לנו כלום, לא ביד, לא בשטח ולא בסביבה. 650 אלף יהודים וקצת רימונים ומרגמות מול ארבעים מיליון ערבים משבעה צבאות, ולהם מטוסים וטנקים. לפי כל הפרופורציות והאינדיקציות, היינו צריכים להפסיד, אך למדתי שמה שנראה לעין, לפעמים מגמד את מה שיש בפועל. תמיד הפוטנציאל הקיים פחות ידוע מהפוטנציאל שיש באמת, ולישראל יש פוטנציאל עצום. אני כל-כך מאמין במדינה הזו, וכל-כך מופתע לטובה מהאנשים, מהכישורים ומהיכולות. לא שאין לנו בעיות, אבל יש לנו יכולת נפלאה. אם נגיע לשלום, היכולת הזו תתפרץ בצורה בלתי רגילה".

לקריאה נוספת:
נתניהו ל-CNN: הסנקציות לא עובדות; אנו יודעים הכל
מחאת הדלק: מפגינים התעמתו עם ח"כים מקדימה
פרשת הרפז: המבקר העניק ארכה להגשת תגובות לדו"ח

לפנייה לכתבת: טל שלו tal_sh@walla.net.il