יש פיל (מת) בחדר: כך ירה לעצמו מלך ספרד ברגל

שושלת בורבון הספרדית היא אחד מבתי המלוכה העתיקים באירופה, ששרד מאות שנים של מלחמות עולם ומלחמות אזרחים, הפיכות ופלישה נפוליאונית. זהו גם אחד מבתי המלוכה האהובים בעולם: בעשורים האחרונים, נתפשים בניו כאנשי עבודה הגונים וצנועים, וזוכים לפופולריות רבה. מעל כולם ניצבת דמותו של המלך חואן קרלוס, שייזכר לעד כמבשר הדמוקרטיה במדינה - בזכות החלטתו לוותר על שלטון יחיד מיד לאחר מות הדיקטטור פרנקו ב-1975, ופעילותו המהירה להעברת השלטון לידי האזרחים.

מעמדו של המלך כמושיע הלאומי התקבע כשהפעיל את כובד משקלו לסכל הפיכה צבאית נוספת ב-1981. מאז, הוא נהנה ממעמד בלתי פגיע ומחסינות כמעט מוחלטת מפני אמצעי התקשורת, שנמנעים באופן גורף מחקירה ונבירה בחיי בית המלוכה - תמונת נגטיב מוחלטת של המצב בבריטניה, למשל, שם מקדישים הצהובונים מדי יום עמודים שלמים לסיקור עלילותיהם של המורמים מעם. מעמדו של המלך הספרדי יצוק בסלע עד כדי כך, שהיסטוריונים נוהגים לומר כי "ספרד אינה מונרכיסטית - היא חואן-קרליסטית".

אולם השבוע נפל דבר בספרד, והתדמית הנקייה-מרבב הזו נסדקה, שלא לומר נשברה - באופן שרבים סבורים כי הוא בלתי הפיך. "אני מאוד מצטער", התנצל המלך בן ה-74 ביום רביעי, כמו ילד מבויש מול המצלמות, בעודו מדדה על קביו עם שחרורו בתום כמה ימי אשפוז מבית החולים במדריד. "עשיתי טעות. זה לא יקרה שוב".

במה פשע המלך? מהו אותו מחדל נוראי, שהסעיר השבוע את המרחב הציבורי והתקשורת בספרד, עד כדי תחילתו של דיון חסר תקדים בביטול סופי של מוסד המלוכה? אין מדובר בשערוריית שחיתות או שערוריית סקס, כמקובל בדרך כלל במקרים כאלו בבתי מלוכה אלו ואחרים. מדובר, ובכן, בציד פילים.

בשבת לפני שבוע בדיוק, התעוררה ספרד לגלות שהמלך הוטס במטוסו הפרטי חזרה למדריד כדי לעבור ניתוח חירום בירכו, אותה שבר במהלך מסע ציד בבוצוואנה. ייתכן שהוא ציפה לסימפתיה מהציבור על הפציעה, אך עד מהרה גילה שהמצב הפוך בתכלית. לראשונה בהיסטוריה, פרצה בספרד מחאה גלויה נגד המלך - משלטי חוצות, דרך רבבות חתימות על עצומות באינטרנט ועד לקריקטורות ומאמרים בעיתונים המובילים, שהוקיעו את "הפעילות הבלתי-ראויה והמגו?נה, הפוגעת ברגשות הציבור".

לחלק מהביקורת אחראים, באופן טבעי, ארגוני זכויות בעלי חיים, שמיהרו לתקוף את תשוקתו הידועה וארוכת השנים של המלך לציד. יש לציין כי ציד פילים בבוצוואנה הוא חוקי למהדרין ונתון לפיקוח הדוק. ובכל זאת, ברוב העולם הפיל הוא חיה נכחדת, ולספרדים רבים קשה לשאת את העובדה שהמלך עוסק בתחביב האכזרי. גם במישור הגלובלי, הודיעה קרן שימור חיות הבר העולמי (WWF) כי היא שוקלת לנתק את קשריה עם המלך.

אלא שזה אינו לב העניין. הדבר שהכעיס באמת את הספרדים - מצייצני הטוויטר עד הפוליטיקאים - אינו ההתאכזרות לפילים. הרבה יותר מכך, הם נזעקו על אורח החיים הראוותני והיקר של המלך, שיוצא לטיול של שבועיים בשמורה אקזוטית באפריקה בעלות של 60 אלף דולרים (טיול שלא היה מתגלה אלמלא הפציעה) - וכל זאת בימי משבר כלכלי עמוק, כששיעור האבטלה מגיע לכרבע מהאוכלוסיה וכמעט מחצית מהצעירים עד גיל 30, ובעוד הממשלה מטילה גזירות צנע קשות בניסיון למגר את החוב הלאומי העצום ולמנוע פשיטת רגל בסגנון יוון.

חואן קרלוס עצמו הביע לא פעם דאגה ואף אמר כי "אינו ישן בלילות" בשל המצב הכלכלי. הוא אף הסכים לפני מספר חודשים לקיצוץ של 2% בהוצאות משק ביתו, בעודו קורא לאזרחים "להדק את החגורה". נסיונו של המלך לשמש דוגמה מואר כעת באור מגוחך, לנוכח תמונותיו לצד גוויות פילים שמילאו השבוע את העיתונים. אלו הצטרפו לשני סקנדלים נוספים מהתקופה האחרונה: חקירת הונאה נגד חתנו של המלך, דוכס פלמה, אינייאקי אורדנגראין; ותאונה שאירעה בחודש שעבר לנכדו הצעיר של המלך, פרוילן, שירה לעצמו ברגל באמצעות אקדח שהוא כלל אינו רשאי לשאת, בהיותו בן 13 בלבד.

אך אם ההתלקחויות הקודמות עברו בשתיקה יחסית, השבוע נפרץ הסכר, וביקורת גלויה וארסית פרצה מכל עבר. לפתע כל שמועה תופסת כותרות, והעיתונים החלו לחקור בין היתר את דמותו של איש עסקים סורי מסתורי, המקורב לבית המלוכה הסעודי, שהצטרף למלך במסע הציד בדלתת נהר האוקוונגו. פתאום גם עוסקים בגלוי באופי יחסיו של המלך עם אצילה גרמנייה מסויימת, שצו איסור פרסום תלוי על שמה. בהקשר זה, מיהרו העיתונים לציין שאשתו של המלך, המלכה סופיה - חובבת בעלי חיים ואף טבעונית - לא טרחה לקצר נופש ביוון כדי לבקרו בבית החולים לאחר אשפוזו, והגיעה רק לאחר כמה ימים. העובדה שהמלך והמלכה פרודים הלכה למעשה זה שנים היא שמועה גלויה בספרד - אך מעולם, עד השבוע, לא נדונה בפומבי.

העיסוק הזה, כך נראה, מביך את הספרדים. "זה בדיוק ההיפך מדמוקרטיה", הזדעק בשיחה עם סוכנות רויטרס מרטין סגררה, פנסיונר תושב מדריד שחלף ברחוב וצפה במלך יוצא מבית החולים. "בדמוקרטיה לכולם יש אותן זכויות ולאף אחד אין 'דם כחול'. זה היה נחוץ בשנות המעבר הראשונות אחרי הדיקטטורה, אבל במאה הנוכחית ובנסיבות הנוכחיות, מלוכה בספרד היא פשוט מחוץ להקשר. אני מתבייש במדינתי".

בשדה הפוליטי יש כבר מי שדורש צעדים אופרטיביים. "על המלך לבחור בין קבלת אחריות לוויתור על כס המלוכה", פסק השבוע תומאס גומז, ראש המפלגה סוציאליסטית במדריד, בראיון ל"גרדיאן". הבלוגר הפופולרי איגנסנו אסקולאר הוסיף: "פרשת הפילים אינה אנקדוטה חולפת. בית המלוכה צועד מסקנדל לסקנדל". לדבריו, כשלאנשים אין כסף לקנות במכולת - הם מתחילים לתהות.

האם ניתן להרחיק לכת ולומר כי בית המלוכה הספרדי החל השבוע לחשב את קיצו לאחור? פרופ' פרננדו ואייספין, מומחה למדע המדינה באוניברסיטה האוטונומית של מדריד, סבור שלא כל כך מהר. "אבל זה בהחלט רגע של שינוי", הוא הוסיף השבוע בראיון למגזין "טיים", "עד היום, זה נחשב טאבו בספרד לדרוש שקיפות מבית המלוכה. מעתה, זה בדיוק מה שיהיה".

לקריאה נוספת:
שכר מלכות: מלך ספרד משתכר 292,552 יורו לשנה
לפני חודש: שביתת מחאה כללית בספרד נגד צעדי הצנע
לאחר ניצחון הימין בבחירות: הבסקים מרוצים, "הזועמים" פחות
ספרדי כפול: פליפה ולטיסיה, יורשי העצר של ספרד