ראש מטה שליט על אמו ניצולת השואה: "אני הנקמה שלה"

אחרי העשייה הציבורית כראש מטה המאבק לשחרור גלעד שליט, מקדיש באחרונה שמשון ליבמן שעות ארוכות לטובת ספרה האחרון של אמו, אירנה ליבמן - ניצולת שואה ממחנה העבודה מאוטהאוזן שבאוסטריה. בימים אלו נפגש ליבמן עם מספר הוצאות ספרים במטרה לזרז את הולדתו של הספר שצפוי לראות אור בחודשיים הקרובים.

ספרה החדש של אירנה ליבמן, ה-17 במספר, "פסיפס שברי זיכרונות", הינו אוסף של שירים וסיפורים בהשראת חוויותיה במהלך בריחתה מהנאצים. בספר מופיעות שלל דמויות עימן נפגשה לאורך הדרך, כאשר לתיאור כל מקום בו ביקרה וכל מפגש מרגש שחוותה הוסיפה אירנה חיים וצבע - בלב הזוועות שחווה העם היהודי.

"אני יודע שהיא כל כך רוצה לראותו כרוך ומוגש לקריאה. במבטה שאין בו מילים אלא ציפייה, היא שואלת אותי, 'מתי?'". מספר ליבמן בהתרגשות על האחריות הגדולה שהפקידה בידיו אמו. לדבריו, "יום השואה נשאר יום בו אנו מצטנפים אצל הזיכרון ואחר כך חוזרים אל החיים".

אמו בת ה-87 של ליבמן עברה טלטלות רבות בחייה, מהרגע בו פרצה מלחמת העולם השנייה, שגרמה לנפילתה של עיר הולדתה בפולין בידי הנאצים. יחד עם כל יהודי עירה נכלאה אירנה בגטו לודז', וזמן קצר לאחר מכן, איבדה את הוריה במחנה ההשמדה. במהלך השנים ניהלה אירנה יומן אישי בו גוללה את כל החווית הקשות שחוותה, אשר בשנת 1956 תורגם על ידה לעברית ונמסר לארכיון יד ושם. ל-16 הספרים פרי עטה יש מכנה משותף כואב אחד: חייהם של היהודים בצל השלטון הנאצי.

בשנתיים האחרונות מצבה הבריאותי של אירנה הלך והחמיר. כיום היא מאושפזת בבית חולים סיעודי בצפון הארץ. בנה שמשון מקפיד לבקרה לעיתים תכופות ולעדכנה בתהליך הוצאת ספרה האחרון. "אמא כבר לא תכתוב יותר. היא אף פעם לא הצליחה להגיד, 'אני נהנית מהחיים'. תמיד הייתה במקום של מי שנושאת רגשי אשם, כמי שהצליחה לשרוד, ואולי מסיבה זו, היא הייתה עסוקה בנקמה".

ליבמן משתף בגילוי לב כי משחר ילדותו דאגה אימו להסביר לו שהוא נולד מתוך נקמה אישית. "נולדתי עם הידיעה ש'אתה הנקמה שלי'. כל חיי, מאז הניקה אותי אמא, הבנתי שנולדתי 'למען התקומה'. שידעו הגרמנים, שלא הצליחו להשמיד את העם היהודי".

אירנה הצליחה "לנקום" בנאצים בדרכה שלה, והביאה לעולם שני בנים, שמשון ורמי ששירת כטייס בחיל האוויר, וכן שמונה נכדים ושלושה נינים. בילדותו נהגה אימו של שמשון לספר לו על החוויות הקשות שעברה. אחד מהסיפורים הקשיים שלא מרפים ממנו לרגע, לדבריו, הוא פרידתה של אמו מזוג הוריה.

"בסלקציה בגטו לודז', סבא זיגמונד ובנותיו, אמי אירנה ואחותה זוסיה, נשלחו לטור העבודה (החיים)", משחזר ליבמן את סיפורה של אמו. "סבתא אסתר, שנראתה מבוגרת יותר, נשלחה לטור המוות. לפתע סבא שלי עזב את שתי בנותיו ורץ להיות עם סבתא. הוא בחר במוות. הוא בחר באהבה ובנאמנות". ליבמן מתאר את "שתי הבנות , אחוזות בידי המבוגרים שלידם, מביטות באבא שהולך לאימא, והן נשארות לבד בעולם. הדילמה הנוראית, הזיכרון שאתו גדלים, מתבגרים ובונים משפחה, הקריעה הגדולה, הזעקה אל האינסוף - ילוו אותי כל חיי".

לקריאה נוספת
"אני רוצה שהסיפור הזה יישאר לילדיי ולנכדיי"
סא"ל פול שדה - האיש שגורם לניצולי השואה לחייך
ניצולת שואה: "זקוקה לעזרה, אך לא רוצה רחמים"