נוהל שכן: בין המאחז מגרון לכפר מוח'מאס

המאחז מגרון ובו כ-350 תושבים נמצא כ-2.1 קילומטרים מצפון לכפר מוח'מאס, בו מתגוררים כ-1,500 בני אדם.

רוב הבתים במגרון הם קרוואנים בשטח 45 מ"ר, ובהם שני חדרים, סלון ומטבח. בעבור מגורים בקרוואן משלמים 800 שקל בחודש. "קשה מאוד לגור בקרוואן", מספרת אפרת שטרית, בת 31, רכזת הקהילה ביישוב. "היו לא מעט רגעי שבירה. לא נעים לגור בצפיפות". מעטים מחזיקים מבני קבע בשטח של כמאה מ"ר, שנבנו בבנייה קלה בעלות של כ-300 אלף שקל. על פי החלטת בג"ץ, צפויים התושבים להתפנות מהיישוב עד 1 באוגוסט השנה. "למרות ההחלטה, ממשיכים לשלם שכר דירה כרגיל", אומרת שטרית. התושבים אמורים לעבור ל"גבעת היקב" הסמוכה.

במוח'מאס דירה גדולה בשטח של 150-200 מ"ר עולה כמאה אלף דולר. "אנשים כאן קורעים את התחת במשך עשרות שנים בשביל לקנות דירה. החיים כאן לא קלים", אומר ריבחי חסן, בן 61. חסן חזר זה מכבר מארצות הברית, שם חי ארבעים שנה. ("היה לי סופרמרקט בניו ג'רזי, אבל הגעגועים לכפר שבו נולדתי הכריעו אותי. החלטנו לשוב לכאן אבל לצערי הילדים שלי נשארו בארצות הברית"). עלי עוויס, בן 28, תושב לובן א-שרקיה שעובד כנגר במוח'מאס, אומר שבכפר מתגוררים דווקא עשירים רבים, ובהם מי ששבו מארה"ב לשטחי הרשות, ובתי היוקרה המרהיבים מהווים עדות לעושרם.

רבים מתושבי מגרון הם עובדים סוציאליים ואנשי חינוך שעובדים בעיקר בירושלים וביישובי הסביבה. היתר עוסקים במקצועות חופשיים. בעלה של שטרית, אבישי, הוא כוכב ילדים בציבור הדתי-לאומי, בזכות הדמויות "פולקע" ו"מלאכי השוטר". הסרטונים שבהם הוא מככב משודרים באינטרנט ב"ערוץ מאיר", המקרין שידורים לציבור הדתי ,וניתן להשיגם גם ב-DVD.

במוח'מאס חלק מהתושבים עובדים בחקלאות ("יש כאן הרבה עצי זית"), חלקם נוסעים לעבוד ברמאללה ויש גם כמה קבלנים העובדים בשטחי הרשות ומעסיקים לא מעט מתושבי היישוב. "לא ידוע לי שמישהו מהכפר עובד בישראל, משום שישראל לא נותנת אישורי עבודה. אנשים כאן מתים לעבוד שם", אומרים חסן ועמראן אסעיד, בן 65, גם הוא אזרח אמריקאי שהתגורר בארצות הברית במשך שנים. חסן טוען כי יש בכפר 75% אבטלה.

פחית קולה: מגרון - בסניף "שיווק השקמה" של רמי לוי, שם עושים התושבים את הקניות מכיוון שביישוב אין מכולת, ניתן למצוא פחית ב-6 שקלים. מוח'מאס - 2 שקלים.
עשר פיתות: מגרון - 7.99 שקלים, מוח'מאס - 5 שקלים.
קילו עגבניות: מגרון – 3.9 שקלים, מוח'מאס – 3 שקלים.
קפה: מגרון - קפה טורקי עלית 200 גרם עולה 18.90 שקלים, קפה נחלה, 250 גרם, עולה 16.49 שקלים.
מוח'מאס – ניתן לקנות קפה נמס, 200 גרם, ב-22 שקלים, או קפה שחור מקומי מסוג "אזחימאן" העולה 12 שקלים.
סיגריות מרלבורו: מגרון – 25 שקלים, מוח'מאס – 20 שקלים.
חיתולים: מגרון - 49.9 שקלים ("האגיס", 52 יחידות), מוח'מאס – 20 שקלים ("פמפרס", 22 יחידות).

במגרון כל משק בית משלם 200 שקלים בחודש המוגדרים כ"מס יישוב". באחרונה נוסף תשלום של עוד מאה שקלים המוגדרים כ"מס חירום" ומועברים לטובת הקמפיין המשפטי והציבורי למען היישוב. "היום, אחרי הפסיקה של בג"ץ, ברור לי שהיישוב יינצל רק בדרך נס", מתוודה שטרית. "ברור לי שפסק הדין יקוים ואין לי שום כוונה להיאבק עם כוחות ביטחון. זו לא הדרך שלנו. עם זאת, ממשיכים לשלם את המס כי יש עוד מה לעשות למען היישוב".

במוח'מאס כל משק בית משלם 75 שקלים לשנה לכל קומה בביתו. "לי, לדוגמה, יש בית של שתי קומות ולכן אני משלם 150 שקל לשנה", אומר חסן. בנוסף משלמים 200 שקלים לשנה בעבור איסוף אשפה, תיקוני חשמל וניקיון. "בארצות הברית שילמתי אמנם הרבה יותר, אבל גם קיבלתי הרבה יותר. הילדים שלי ביקרו כמה פעמים בכפר במהלך השנים שהתגוררנו בארצות הברית ופשוט נדהמו. הם שאלו אותי 'איך לעזאזל אתם חיים פה?!'".

חינוך: במגרון מתגוררים בעיקר זוגות צעירים עם ילדים בגילאי הגן, ולכן במקום אין בתי ספר אלא רק מעון ושני גנים ("איתן" ו"נחלה"). ילדים גדולים יותר לומדים בבית הספר היסודי או ב"תלמוד תורה" ביישובים פסגות ומכמש.

במוח'מאס שני בתי ספר לכיתות א'-ט', אחד לבנים ואחד לבנות. לאחר מכן, עוברים התלמידים לתיכונים ברמאללה ובכפר א-ראם.

בריאות: במגרון אין מרפאה, והתושבים נוסעים לסניפי קופות החולים ביישוב כוכב יעקב או באזור התעשייה שער בנימין הסמוך. "אחת התושבות היא אחות במקצועה שנאלצת לתזז בין הבתים פה, כי לא מעט ילדים נופלים תוך כדי המשחקים", צוחקת שטרית. במקרים דחופים נוסעים התושבים לבתי החולים הדסה הר הצופים או שערי צדק בירושלים.

במוח'מאס פועל רופא אחד בלבד, שמקבל את תושבי הכפר בקליניקה שלו מידי בוקר. "הוא מקבל את שכרו מהרשות הפלסטינית. הוא מומחה בעיקר לילדים". ובמקרי חירום? "נוסעים לרמאללה. היו המון מקרים שנשים נתקעו במחסום קלנדיה בשעות הערב ונאלצו ללדת בעודן בדרך לבית החולים". עוויס מעדיף ללכת לבית החולים אל-מקאסד במזרח ירושלים.

דת: במגרון בית כנסת אחד שמשמש גם כמקום להתכנסות התושבים.

במוח'מאס שני מסגדים. מסגד גדול ושמו מסגד מוח'מאס ומסגד קטן, מסגד איברהים.

לפני החגים מגיעים למגרון סוכנים, שמציעים מבחר של בגדים לכל המשפחה. "לפני הפסח חידשתי את המלתחה של הילדים", אומרת שטרית. "יצא לי בערך מאה שקל לילד. אני לא קונה מותגים". המבוגרים קונים בקניון פסגת זאב. ואם צריך לתקן בגד? "יש פה מישהי ביישוב שעושה תפרים ומכפלות".

תושבי מוח'מאס קונים בגדים "או בשוק ברמאללה או בשוק בשכם", אומר חסן. "תושבים רבים מעדיפים לנסוע מרחק רב יותר אל שכם כי המחירים שם זולים יותר, בעיקר כשצריך לקנות בגדים ונעליים לחמישה-שישה ילדים. אפשר לחסוך לא מעט". חנות מועדפת? "איפה שהמחיר זול יותר".

יוסף-צבי, בן 12 ממגרון, תלמיד כיתה ז' שלומד בחטיבת הביניים בבית-אל, פותח את היום בשעתיים גמרא ("לומדים מסכת בבא מציעא, שדנה בסוגיות כמו מה הדין של אדם שנתן לחברו כלי מסוים ונגרם לו נזק. יש הרבה שאלות מעניינות"). לאחר מכן לומד משנה ("סדר הקרבת קורבן פסח"), שעתיים חשבון, שעתיים אנגלית ושיעור בנושא פרשת השבוע. "אני הכי אוהב ללמוד היסטוריה. עכשיו לומדים על תחילת הנצרות וכיצד זה הפריע ופגע ביהודים".

איברהים אבו סיאם, בן 12 ממוח'מאס, תלמיד כיתה ז' ("מצטיין", מתגאה אביו), לומד מדי יום ראשון ערבית ("בשיעור האחרון למדנו על משפטי זיקה"), עברית ("התחלנו ללמוד השנה. אנחנו נעזרים בחוברת 'עברית לדוברי ערבית'. אני יודע רק כמה מלים בינתיים"), חשבון ("אלגברה"), אנגלית, מדע ("למדנו על נקודת הרתיחה ועל דרגות חום למיניהן") ולאומיות ("בשיעור האחרון למדנו על הבגדים המסורתיים של הפלסטינים").

במגרון חוג מחול מודרני וזומבה לבנות. "הבנים בדרך כלל חוזרים מאוחר מבתי הספר, כך שיש להם פחות זמן לחוגים", אומרת שטרית. פעם בשבוע פועלת "קודקודיה" לבנים - זהו מין מועדון עם משחקי קופסה ושולחן ("כדורגל והוקי-שולחן"). בעבר ניסתה שטרית לייסד חוג כדורגל, אבל זה לא עלה יפה. "קשה להביא לפה מדריכים". אחת לשבוע יש פעולה של תנועת הנוער עוז, המיועדת לילדים עד כיתה ד'. הפעולות נפרדות והתכנים מועברים על ידי מדריכות מבית-אל. לא קצת מוזר שיש הפרדה אבל הפעולות מועברות על ידי בנות? "עזבו, זה נושא מסובך שגם אני הפסקתי להתעסק אתו", מודה שטרית.

במוח'מאס "אין לילדים יותר מדי מה לעשות. הם משחקים כדורגל במגרש בית הספר, או משחקים ברחובות". איפה הילדים עכשיו? "כולם בבית נחים. עכשיו שעת צהריים. הכול סגור. בסביבות ארבע אחר הצהריים יחזרו האנשים לעבודה והילדים לרחובות".

במגרון מתקיים אחת לחודש ערב לנשים. "לא מזמן הלכנו כולנו לחדר הכושר הנפרד בשער בנימין ועשינו ערב זומבה, לק לציפורניים ומסז'", אומרת שטרית. "זה גיבוש לנשים". ומה עם הגברים? "הם נפגשים כל ערב לתפילת ערבית, אבל מדי פעם גם יוצאים לטיולים משלהם. אין תרבות של פגישות בערב כדי לצפות יחד בטלוויזיה". שטרית מאוד אוהבת לצפות ב"מירוץ למיליון" ("עם עקיבא וענהאל כמובן") וב"כוכב נולד". האח הגדול? "בזבוז זמן. מי זכה בכלל?". מדי פעם יוצאים בני הזוג למסעדה בירושלים, בעיקר באזור ממילא ובאחרונה גם צפו בהופעה של שלומי שבת בבנייני האומה. "בגלל שאין פה בני נוער, קשה למצוא בייביסטרים. מבקשים מהשכנים לשים עין על הילדים ולקפוץ מדי פעם כדי לראות שהכול בסדר".

במוח'מאס "הולכים להתפלל במסגד בבוקר, אחר כך יושבים בבית הקפה, מדברים, הולכים הביתה, נחים, ואז בצהריים חוזרים למסגד להתפלל, שוב יושבים בבית הקפה, מדברים ואז חוזרים הביתה, הולכים לישון וכך אנו חיים את חיינו. בשעמום", נאנח חסן. ובכל זאת? "מדי פעם קופצים לאכול ברמאללה במסעדה. אני אישית מעדיף את מסעדת 'סאמר' כי יש שם קבב טוב, אבל רוב התושבים כאן לא יוצאים לבלות. אין להם כסף. חלק מהאנשים כאן לא היו במסעדה מעולם".

במגרון אלה הם רב היישוב איתי הלוי ("אדם חכם שפועל עם שכל. מחזק אותנו אחרי כל המשברים שפקדו אותנו בעניין היישוב") ואחד ממקימי המאחז, איתי הראל ("כל מעשיו הם למען היישוב ולא למען עצמו. תמיד אומר שצריך להודות לקב"ה שאנחנו נמצאים במגרון עכשיו"). כמו כן מציינת שטרית את כל אנשי מטה המאבק, שלדבריה "מוסרים את הנפש למען היישוב".

במוח'מאס מציינים את ד"ר יוסף מחמוד – קרדיולוג מפורסם המתגורר כיום בארצות הברית – ואת ראש המועצה סמיר כנעאן ("הוא אדם חכם שתמיד עושה שלום בין האנשים כשיש ויכוחים. לא סתם הוא הגיע לתפקיד הזה", מסביר חסן). מוכר המכולת המקומי, סעיד, מציג בגאווה את התמונה התלויה במכולת שבה ראש הרשות לשעבר, יאסר ערפאת, מצולם עם מחמוד סיאם: "הוא מהכפר. הוא היה טייס שמת לפני שנתיים. גיבור אמיתי".

במגרון ניתן לראות מודעה של חנות לעיצוב תכשיטים ("בוא לפנק את אשתך מבלי לקרוע את הכיס"), הזמנה לטיולים ב"יישובים הצעירים" עמונה, אחיה וטיול סובב גבעות, שיעור של הרב שמואל אליהו, ומודעת להשבת אבידה ("נמצאה טבעת כסף קטנה של ילדה/רגל").

ליד הנגרייה של עוויס במוח'מאס תלויות תמונות ישנות של אחמד עבד א-רחמן, יועצו הוותיק של יו"ר הרשות, וישנן גם כתובות כגון "אל-קודס שלנו" ודגל פתח.

במגרון לא מתעניינים כל כך בכדורגל, אולם כמה גברים עוקבים אחרי תוצאות משחקי מכבי תל אביב בכדורסל.

במוח'מאס "אוהבים את נבחרת פלסטין. היא אמנם לא קבוצה מי-יודע-מה אבל אנחנו עוקבים אחריה", אומרים חסן ואסעיד. חסן ועוויס טוענים עוד כי קבוצת הכדורגל של מחנה הפליטים אל-אמערי היא קבוצה "לא רעה בכלל".

מגרון: "משכונת היקב ועד לראש ההר יהיה רצף של בתים", אומרת שטרית. "אינני יודעת אם איפה שאנחנו נמצאים כיום יהיה משהו, אבל אני מאמינה שעד אז יצליחו לברר משפטית את השקר שמופץ כעת שהאדמה כאן היא פרטית".

מוח'מאס: "אם המתנחלים יעזבו אותנו בשקט ויהיו לנו אישורים לבנות, הכפר יהיה פי שניים בגודל", אומר חסן. "יחד עם זאת, קשה לי להאמין שזה יקרה. לפני עשר שנים לא היו מתנחלים באזור. עכשיו יש המון. מי יודע, אולי הם יהרגו אותנו ולא נהיה כאן בכלל".

היחסים היחידים, אומרת שטרית, הם אבנים שתושבים מגרון סופגים מהכפרים באזור. "אם הערבים יבואו לכאן לא יעשו להם כלום, אבל אם אני אעז להיכנס אליהם יבצעו בי לינץ'. למרות זאת, אני לא אומרת לילדיי שכל הערבים רשעים אלא שיש ערבים שעושים דברים לא טובים".

"אין שום יחסים", פוסקים חסן ואסעיד. "הם תוקפים אותנו, מפחידים אותנו, שורפים את העצים שלנו. אנשים כאן לא מסוגלים להגיע למטעים שלהם משום שהם חוששים מאוד. אנחנו כפר של שלום, כולם כאן רוצים לחיות בשקט".

מגרון: לדברי שטרית, 0 מ-10. "כתוב ש'עשו שונא ליעקב' וזה לא נכתב סתם. הם לא מכירים ולא יכירו בנו. נתנו להם שטחים והערבים רק רוצים עוד וזה רק מוכיח שהם לא רוצים רק את ירושלים אלא את כל ישראל ומבחינתם שרק תל אביב תישאר בידינו".

מוח'מאס: לדברי חסן, 3 מ-10. "לדעתי כל העולם יודע שברגע שיושג שלום בין ישראל לפלסטינים, יהיה שלום בכל המזרח התיכון ובכל העולם. הרי מדינות ערביות נוספות ירצו לעשות שלום עם ישראל בעקבות שלום בינינו". אסעיד אומר 0 מ-10 ומסביר: "אין בי שום תקווה. אין שום שינוי במהלך השנים שאנחנו מנהלים משא ומתן. להיפך, הכול רק הולך ונהיה גרוע".

נוהל שכן: בין הכפר אום סלמונה להתנחלות
בין ההתנחלות עלי לכפר לובן א-שרקיה
בין הכפר נבי סלאח להתנחלות נווה צוף

לפניות לכתבים:
nir_yah@walla.com
joshjosh@walla.com