בית המשפט העליון זיכה לאחרונה גבר בן 72 מאשמת ביצוע מעשי סדום ומעשים מגונים בבנו החורג בהיותו ילד - זאת לאחר שמוקדם יותר הרשיע אותו ודן אותו לשבע שנות מאסר בעקבות ביצוע המעשים בבן כשהיה בין הגילאים 22 ו-24. זיכויו של האב ממעשיו המוקדמים יותר נובע מכך שחלה עליהם התיישנות. "לא ניתן לשלול את האפשרות לפיה מסכת ההתעללות המינית בבן הסתיימה בילדותו או בנערותו", קבעו השופטים.
הבן התלונן לראשונה במשטרה בשנת 2004, בהיותו בן 32, על שורה ארוכה של תקיפות מיניות שביצע בו לכאורה אביו החורג מאז שהיה בן שש. מהכרעת בית המשפט המחוזי עולה כי במשך למעלה מעשור ביצע הנאשם מעשי סדום ומעשים מגונים בבנו החורג, תוך שהוא מפעיל כלפיו אלימות קשה. כאשר מלאו למתלונן 16 שנים הוא ניסה להתאבד, אך ללא הצלחה. המעשים נמשכו עד שהגיע הבן לגיל 24, אז הוא עזב את הבית.
בשנת 2002 אושפז הצעיר בבית החולים גהה למשך 12 יום בעקבות אירוע פסיכוטי, וכשנה לאחר מכן השתתף בסדנא במרכז הסיוע לנפגעי תקיפה מינית. בשנת 2004, לאחר שפרסם בשכונת המגורים של האב החורג מודעות ובהן תמונתו לצד אזהרה כי מדובר בפדופיל, אזר הבן אומץ והגיש תלונה במשטרה נגד אביו החורג. כתב האישום התייחס, כאמור, רק למעשים שבוצעו בין השנים 1994-1996, מאחר שעל שאר המעשים חלה התיישנות.
"סתירות בעדותו של המתלונן"
האב הורשע בדעת רוב בבית המשפט המחוזי בפתח תקוה, כאשר השופט ד"ר אחיקם סטולר סבר בדעת מיעוט כי יש לזכות את הנאשם מחמת הספק. הוא קבע כי ישנן סתירות בעדותו של המתלונן, וכי ללא ראיות נוספות לא ניתן להרשיע את האב. בפסק הדין בבית המשפט העליון כתב השופט יצחק עמית כי ישנה "שורה של אינדיקציות", המצביעות על כך שהמתלונן טען בהזדמנויות שונות כי ההתעללות בו התרחשה בהיותו ילד, והסתיימה בהיותו בן 17 - בניגוד לתלונתו במשטרה ולנטען בכתב האישום, לפיהם מעשי הסדום נמשכו עד 1997. השופט התייחס לשורה של עדויות, בהן עדותה של אמו של הבן, וכן לסתירות שונות בעדותו של הבן, והגיע למסקנה כי קיים ספק באשר להתעללות שבוצעה בבן בגיל מאוחר.
"אין במסקנה אליה הגעתי כדי לקבוע שתלונתו של הבן היתה זדונית והוגשה מתוך מטרה להפליל את המערער על לא עוול בכפו", הבהיר השופט בפסק הדין. "מתיאוריו של הבן עולה תמונה של ילד שגדל בצילו של אב חורג הדוגל בחינוך קשוח, אשר מלווה בהשפלה, גידופים ועלבונות, ואף במכות ובהתנהגות הגובלת בהתעללות". עם זאת, הוא הוסיף כי "מצויים אנו בדל"ת אמותיו של הדין הפלילי, והמערער הועמד לדין לא בגין התנהגותו הקשוחה, שמא אף המתעללת, בתקופת ילדותו של הבן". לדברי השופט, "קיים ספק סביר לגבי אשמתו של הנאשם במעשים המיניים, נושא כתב האישום, שלגביהם לא חלה התיישנות - וספק זה צריך לפעול לזכותו של המערער".
לקריאה נוספת:
הורשע פעמיים באונס - וזוכה בשל עדות לא מהימנה
22 שנות מאסר נגזרו על אב שאנס את בתו בת התשע
בינואר: אחרי ארבע שנות מאסר - גבר זוכה מאונס גיסתו