בתחילת החודש הציגה אירן לראווה שורה של חידושים בתוכנית הגרעין שלה, שעיקרם שיפור במהירות וביעילות של תהליך העשרת האורניום, בסיוען של צנטריפוגות "דור רביעי" מייצור עצמי. הנשיא אחמדינג'ד אף התכבד והזין בעצמו מוטות דלק ראשונים שיוצרו על ידי הצנטריפוגות החדשות - שנטען כי קצב פעולתן משולש ביחס לקודמות - אל ליבת הכור הגרעיני הנסיוני בטהרן.
ההכרזה הזו זכתה למשנה תוקף ביום שישי האחרון, עם הגשת הדו"ח הרבעוני האחרון של הסוכנות לאנרגיה אטומית של האו"ם (סבא"א). לפי הפרסומים הראשוניים בתקשורת, הדו"ח הזה קבע כי אירן אכן "הגבירה את קצב ההעשרה" - ואגב כך גרם לזינוק נוסף במחירי הנפט העולמיים. אולם ניתוח מעמיק יותר של הדו"ח הזה מגלה כי למעשה, עולה ממנו שהאירנים ככל הנראה עדיין מתקשים למדי בתפעול הטכנולוגיה החדשה - ומשום כך עדיין משתמשים בינתיים בדור הישן של צנטריפוגות ההעשרה.
החזית האירנית - כותרות אחרונות:
ויקיליקס: "קומנדו ישראלי השמיד מתקני גרעין באירן"
פוטין: "התוצאות של תקיפה באירן יהיו קטסטרופליות"
"בריטניה נערכת למלחמה באירן בתוך שנתיים"
לשכת נתניהו: אירן ממשיכה לפתח הגרעין ללא מעצור
למעשה, דו"ח סבא"א קובע כי השימוש שאירן עושה בינתיים בצנטריפוגות החדשות הוא נסיוני בלבד, אולם במקביל, היא נערכת להתקין עוד אלפי צנטריפוגות מהדגם הישן והבלתי-יציב, הן במתקן ההעשרה המרכזי ליד נתנז, והן במתקן התת-קרקעי החדש והמבוצר שבפורדו, ליד העיר קום. "מסתבר שהם עדיין נאבקים עם הצנטריפוגות המתקדמות", מסביר אולי היינונן, דיפלומט לשעבר שעמד בזמנו בראש מנגנון הפקחים של סבא"א, וכיום חוקר באוניברסיטת הרווארד.
מה הסיבות לכך? "לא ידוע לנו אם הסיבה לעיכובים היא מחסור בחומרי גלם או בעיות בייצור", אומר היינונן. ניתן להעריך כי הקושי האירני מושפע גם מגורמים נוספים, ובהם הווירוסים שפגעו בתוכנית הגרעין, הסנקציות הבינלאומיות שמקשות על האירנים לרכוש חומרי גלם וציוד, וגם שורת ההתנקשויות והפיצוצים שגרמו נזק לתוכנית.
"הניסויים מתקדמים לאט מהמתוכנן"
לפי ההערכות, בידי האירנים יש כבר די אורניום מועשר ברמה נמוכה של 3.5% לייצורן של ארבע פצצות גרעיניות, שחלקו כבר הועשר לרמה גבוהה יותר של 20% (המשמשת להפקת אנרגיה) - משוכה משמעותית בדרך.
אולם לצורך ייצור פצצה גרעינית, נדרש להעשיר את האורניום רמה נוספת, ל-90%. זהו אינו צעד מורכב מבחינה טכנולוגית כמו המעבר מ-3.5% ל-20%, אולם האירנים טרם החליטו לבצעו. לכשיחליטו, המהירות בה יוכלו לייצר ראש נפץ גרעיני תיקבע על ידי מהירות ההעשרה, הנגזרת מסוג הצנטריפוגות. עד לאחרונה השתמשו האירנים בצנטריפוגות המקוריות משנות ה-70 (דגם IR-1), ובשנה שעברה החליפו אותם בדגמים המתקדמים יותר (IR-2 או IR-4). בתחילת החודש עדכנו האירנים את סבא"א כי בקרוב יתקינו עוד שלושה סוגים חדשים - IR-5, IR-6 ו-IR-6s.
היינונן אינו המומחה היחיד המטיל ספק בהתרברבות האירנית לגבי יכולתן של הצנטריפוגות החדשות. דייוויד אולברייט, העומד בראש המכון הלאומי האמריקאי למחקרים אסטרטגיים (ISIS), מסביר כי האירנים עדיין מתקשים לתפעל אותן בצורת קסקדה - "אשכול" של 170 צנטריפוגות, בו נעכשה שימוש במתקנים בנתנז ובפורדו. "הניסויים בייצור בקסקדות מתקדמים לאט משמעותית מהמתוכנן", הוא מסביר. "ונראה שיש בעיות בתוכנית הצנטריפוגות המתקדמות".
"שאלת מיליון הדולר"
גם דייוויד פיצפטריק, אחד החוקרים במכון, סבור ש"קפיצת המדרגה" האירנית אינה כה משמעותית כפי שבטהרן מנסים לצייר: "אירן חשפה צנטריפוגות 'מדור שלישי' לפני שנתיים, ואז לא אמרה יותר כלום בנושא. עכשיו היא טוענת שיש לה 'דור רביעי', שהוא כנראה בסך הכל וריאציה על הצנטריפוגות הבעייתיות למדי מהדור השני".
להערכה הזו מצטרף גם פיטר קרייל, חוקר במכון לבקרת נשק בוושינגטון: "האירנים עורכים ניסויים בצנטריפוגות מדור שני כבר כמה שנים, אבל נראה שהם עדיין לא מוכנים לשימוש בהן בהיקף מלא. לא ברור עד כמה הם מוכנים לייצור סדרתי שלהן". היינונן מסכם: "כשמנסים כל כך הרבה דגמים שונים (של צנטריפוגות) במקביל, זה סימן שאירן טרם החליטה מה יהיה הדגם הבא שבו ייעשה שימוש".
יש לציין כי לסבא"א אין גישה מוסדרת למקומות בהם יוצרו הצנטריפוגות, והמידע שבידי הפקחים מתבסס לחלוטין על צפייה בהן בפעולה במתקן בנתנז. ומה לגבי האפשרות שצנטריפוגות מתקדמות יותר מופעלות במקום אחר, שהאו"ם אינו מודע אליו? על כך השיב בכיר בסבא"א שהתבקש להתייחס לנושא: "זו, כמובן, שאלת מיליון הדולר".