ברווז צולע בטהרן: אחמדינג'ד בדרך לתבוסה

בעימות ההולך ומסלים סביב תוכנית הגרעין האירנית, התבלטה בשנים האחרונות דמותו של הנשיא מחמוד אחמדינג'ד, קיצוני ומהיר לשון, בחזית ההתרסה האירנית מול המערב. אולם במישור הפנימי, אחמדינג'ד, שנותרו שנתים לכוהנתו, הוא בימים אלו במידה רבה "ברווז צולע" מבחינה פוליטית - והחותמת הסופית לכך תינתן ביום שישי הקרוב, בו צפויים נאמניו לנחול תבוסה בבחירות לפרלמנט (ה"מג'לס").

בצד המנצח, עם זאת, אל תצפו למצוא את אנשי "התנועה הירוקה" הרפורמיסטים הזכורים מההפגנות הגדולות במחאה על בחירתו של אחמדינג'ד לכהונה שנייה ב-2009. הם בכלל מחרימים את הבחירות (ומנהיגיהם, מיר חוסיין מוסווי ומהדי כרובי, נתונים במעצר בית כבר למעלה משנה).

בגרסת הרפובליקה האיסלמית של המשחק הדמוקרטי, השמרן מפסיד לאולטרה-שמרן: את רוב 310 המושבים צפויים לתפוס נאמניו של האיש החזק באמת בטהרן, המנהיג הרוחני עלי חמינאי - האיש שהיה פטרונו של אחמדינג'ד בכהונתו הראשונה, אך בשנים האחרונות סר חינו בעיניו, לאחר שהעז וקרא תיגר על מנהיגותו.

להקצנה המסתמנת בטהרן עלולות להיות השלכות גם על מידת האגרסיביות של טהרן בסוגיית הגרעין. אחמדינג'ד, בתחילת כהונתו, עוד ניסה להוביל תהליך של מו"מ על פשרה מול המערב, בניסיון למנוע סנקציות כלכליות - אולם חמינאי סיכל את המהלך.

אחמדינג'ד, שנבחר לראשונה ב-2005, גילה במהלך כהונתו השנייה יותר ויותר עצמאות, וניסה לרכז כוח אמיתי בלשכת הנשיא, שמאז ומעולם הייתה כינור שני למנהיג העליון בשאלות של מדיניות חוץ וגרעין. התגובה של חמינאי הייתה חיסול פוליטי. זה החל בסדרת השפלות עם פסילת מינויי שרים, נמשך בזובור בפרלמנט ובהאשמות חוזרות ונשנות מצד השמרנים כי הנשיא נשלט בידי "יועצים כופרים" השואפים לערער את שלטון האייתוללות. בד בבד, נחשפה לפתע שערוריית שחיתות בממשלתו בהיקף 2.6 מיליארד דולרים (חמישה פקידים בכירים עומדים בפני הוצאה להורג). הפרשן הפוליטי האירני חמיד פרוושיאן, משוכנע: "מתקפה משולבת כזו לא הייתה אפשרית ללא אור ירוק מחמינאי".

כעת, לקראת הבחירות, הגיעה המכה הסופית: קואליציה רבת עוצמה של כוהני דת, בכירי משמרות המהפכה (הצבא הפרטי של האייתוללות) וסוחרי הבזאר רבי ההשפעה דאגה שפוליטיקאים תומכי אחמדינג'ד לא יוכלו להירשם כמועמדים. אותו טיפול שהוא כדרך קבע מנת חלקם של המועמדים הרפורמיסטיים, היה לפתע גם נחלת מועמדיו של הנשיא.

מקורות פוליטיים באירן מספרים כי "מועצת שומרי החוקה", גוף המרכז בידיו עוצמה רבה, המורכב משישה כוהני דת ושישה משפטנים, פסלה מועמדים רבים של אחמדינג'ד, ואילצה אותו לבחור צעירים אלמוניים במקומם. "לא היה להם קשר פומבי למחנה אחמדינג'ד, אבל המועצה הייתה נבונה מספיק כדי לזהות אותם, וכ-45% מתומכיו נפסלו", סיפר גורם אחד שהיה מעורב בתהליך. זה צריך כנראה להספיק כדי להבטיח רוב פרלמנטרי לשמרנים הדתיים, שידחקו את השמרנים הפוליטיים. הרפורמיסטים, כאמור, בכלל לא במשחק.

אחמדינג'ד, מהנדס וקצין לשעבר במשמרות המהפכה ללא רקע דתי, בנה את כוחו הפוליטי באמצעות יישום מדיניות פופוליסטית. "במחנה אחמדינג'ד יודעים שהם איבדו את בסיס הכוח המשמעותי שלהם... בגלל אובדן תמיכת כוהני הדת", אומר בכיר לשעבר שממשל האירני. הוא מסביר כי מדובר ב-10 עד 15 מיליון מצביעים שקולותיהם יעברו למועמדיו של חמינאי, שבעבר קידם את מועמדיו של אחמדינג'ד. "אנשי אחמדינג'ד יסתפקו כעת בקולותיהם של הלאומנים". השמרנים הדתיים מאשימים את מחנה אחמדינג'ד בקידום זרם "אירני" באיסלם, המשלב באופן בלתי הולם אלמנטים דתיים ולאומניים.

השלב הבא בתהליך שמוביל חמינאי יהיה כנראה הצבה של אחד מנאמניו בתפקיד הנשיא, עם סיום דרכו של אחמדינג'ד. שני המועמדים הבולטים הם יועצו, עלי אכבר ולאייטי, או שר החוץ, עלי אכבר סאלחי. ולאייטי היה שר החוץ בימי מלחמת אירן-עירק וקרוב בדעותיו לחמינאי; סאלחי הוא אחד הכוחות המניעים מאחורי תוכנית הגרעין, יקירת ליבו של המנהיג הרוחני.

הריאקציה במשטר האירני מבטאת כנראה במידה רבה גם חשש. התפנית במעמדו של אחמדינג'ד החלה מיד לאחר מהומות 2009, הקשות ביותר שידעה הרפובליקה האיסלמית מאז כינונה, שפרצו בשל הטענות כי התוצאות זויפו למען אחמדינג'ד. המשטר הצליח לבסוף לדכא את ההתקוממות בכוח הזרוע, אולם אירועי "האביב הערבי" שהתרחשו מאז הוכיחו כי משטרים אוטוריטריים אחרים באזור כן פגיעים לזעם ציבורי, בייחוד כשהוא מלובה על ידי משבר כלכלי.

והכלכלה, אכן, מתחילה למלא מקום יותר ויותר מרכזי על סדר היום. הסנקציות המערביות מורגשות, בייחוד בייבוא מזון ואנרגיה, אבל את עיקר האש בגלל הכלכלה המקרטעת סופגת מדיניותו הכלכלית של הנשיא. מדיניות הסובסידיות הפופוליסטית של אחמדינג'ד, טוענים מבקריו, גררה את המשק לסחרור של אינפלציה (הנתון הרשמי הוא 20%, אולם ישנם פרשנים המאמינים כי השיעור האמיתי הוא 50%). מדיניותו של אחמדינג'ד, עם זאת, הותירה לצדו את מגזר הכפריים, שנהנים מהסובסידות.

העימות בתוך המחנה השמרני צפוי להערכת פרשנים רבים לתת את אותותיו בירידה כללית של אמון הציבור במערכת הפוליטית, שמייצגת ממילא רק צד אחד. גם פרוושיאן מעריך ששיעור ההצבעה בבחירות השבוע יהיה נמוך ביוחד: "אנשים רבים עדיין מאוכזבים מהבחירות לנשיאות ב-2009. הם לא יילכו להצביע".