הרכב מורחב של תשעה שופטי בג"ץ דחה הערב (חמישי) את העתירה שהוגשה נגד החוק להפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין תוכנית ההתנתקות, שהעניק חנינה למי שביצעו עבירות אידיאולוגיות על רקע התנגדותם לתוכנית ההתנקות. ברוב של שמונה שופטים (בהם גם הנשיא הבא אשר גרוניס) נגד אחד, קבע בית המשפט כי גם אם מדובר בחוק שפוגע בזכות לשוויון, הרי שמדובר בפגיעה לתכלית ראויה ופגיעה מידתית.
"החוק נשוא ההליכים שלפנינו קובע הסדר מיוחד אשר ניתן להגדירו כקובע תנאים של אכיפה בררנית ביחס לקבוצת אוכלוסיה מסוימת וביחס לעבירות מסוימת", כתבה הנשיאה דורית ביניש בדעת הרוב. "קבוצה זו... הינה לכל הדעות קבוצה מובחנת ומובהקת, פוליטית ואידיאולוגית. לפיכך, ניתן לכאורה להצביע על פגיעה בעקרון השוויון הנגרמת מהחלת ההסדר שבחוק על קבוצה זו בלבד, מה גם שמדובר בקבוצה הנהנית מתמיכתו של רוב פוליטי בכנסת. זהו, כמובן, מצב דברים המחייב משנה זהירות בבחינת שאלת השוויון בפני החוק".
עם זאת, היא הסבירה כי החוק נחקק בעקבות "אירוע ייחודי וחריג בעוצמתו והיקפו", ונועד "להביא לאיחוי הקרעים שנוצרו בעם בעקבות אותו אירוע ייחודי, לקדם פיוס בין חלקיו, ולאפשר למתנגדי המהלך בלבד - ברובם אזרחים נורמטיביים שומרי חוק אשר בגין מחאתם הפכו למעורבים בפלילים - להותיר משקע זה בעברם תוך פתיחת דף חדש, נקי מכתם הפליליות שדבקה בהם". ביניש קבעה עוד כי מדובר בפגיעה מידתית, מכיוון ש"ניתן לייחס לחוק תועלת חברתית העולה על הנזק החברתי שעתיד להיגרם ממנו".
כחודש לאחר שחוקק החוק עתרו קבוצה של עצורים מההפגנות בשייח' ג'ראח לבג"ץ נגד החוק. אליהם הצטרפו מאוחר יותר קבוצה של אנשי שמאל, בהם יוסי שריד, מוסי רז, אורי אבנרי, סמי מיכאל, רונית מטלון ונתן זך, ואנשי האקדמיה אליס שלוי, ירון אזרחי, יוסי זעירא וצבי מאז"ה.
מנגד, חמישה ממפוני גוש קטיף, שהצטרפו כמשיבים לעתירה, כתבו בתגובתם כי החוק לא בא לעולם בחלל ריק, "אלא על רקע אחד המאורעות הטראומתיים ביותר בתולדותיה של מדינת ישראל". בתגובה, שהוגשה באמצעות עו"ד אביעד הכהן, נכתב עוד כי "התייחסות רגישה, מכבדת ו'מחבקת' אל המפונים היא מצווה בסיסית המתחייבת כלפי כל מי שזכויות האדם שלו נפגעות".
"תופעה של עבריינות על רקע אידיאולוגי אינה תופעה חדשה"
בפסק דינה התייחסה ביניש לעובדה שמרבית העותרים הינם מפגינים נגד פינוי תושבים ערבי משכונת שייח' ג'ראח, שטענו כי הם מופלים לעומת מתנגדי ההתנתקות, שפעלו כמותם על רקע אידאולוגי. "ברור כי תכליתו של החוק אינה להרים על נס את חופש הביטוי הפוליטי או להתיר פעילות מחאה פוליטית באשר היא, גם אם היא גולשת מעבר למגבלות שמטיל הדין הפלילי, אלא תכליתו להתמודד עם אירוע חברתי, לאומי ופוליטי טראומטי", קבעה.
השופט סלים ג'ובראן קבע בדעת מיעוט כי החוק אינו חוקתי. "בעוד שאלפים הביעו את עמדותיהם באופן לגיטימי, בחרה קבוצה מסוימת, על רקע אידיאולוגי, לעבור על החוק. תופעה זו, של עבריינות על רקע אידיאולוגי, אינה תופעה חדשה או ייחודית לתוכנית ההתנתקות, והיא קיימת על רקע שלל עמדות אידיאולוגיות ופוליטיות", כתב. לדבריו, החוק החדש מוביל לכלך ש"חופש הביטוי של אחד זוכה למעמד גבוה מחופש הביטוי של אחר. בכך יש כדי לערער על עצם יכולת הספירה הציבורית לשמש כאתר המעניק מעמד שווה לכל הדעות והאמונות".
פרקליטיהם של העותרים, יפתח כהן ועומר שץ, אמרו בתגובה לפסק הדין כי "במדינת אפרטהייד בית המשפט העליון קובע כי יש חוק אחד ליהודים וחוק אחד לערבים, חוק אחד לדמוקרטים וחוק אחד ללאומנים. זו הארץ הזו, וזהו בית המשפט שלה".
לקריאה נוספת
לפני כחצי שנה: בג"ץ דן בעתירות
תשובת המדינה: "חנינה למפונים - למנוע קרע בעם"
הכנסת אישרה: חנינה למתנגדי ההתנתקות