בג"ץ קיבל העתירות: "חוק טל" לא יוארך אחרי אוגוסט

הרכב מורחב של תשעה שופטי בג"ץ קיבל הערב (שלישי) את העתירות נגד החוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, הידוע בכינויו "חוק טל". השופטים קבעו שהחוק בתכונתו הנוכחית לא יוארך לאחר סיום המועד הנוכחי באוגוסט הקרוב. מדובר בעתירות שהוגשו על ידי עו"ד יהודה רסלר, התנועה לאיכות השלטון, איתי בן חורין וחברי כנסת לשעבר.

בעקבות ההחלטה, הדיונים שהחלו לפני שלושה שבועות במליאת הכנסת בנושא אישור הארכת הוראת השעה ייפסקו לחלוטין. בשבועות הקרובים אמור היה הדיון לעבור לאחת מוועדות הכנסת שתיתן את המלצתה לאישור סופי של המליאה, אולם בעקבות החלטת בג"ץ - שהפרשנות הניתנת לה בכנסת היא שכלל לא ניתן להאריך את הוראת השעה גם לא בנוסח אחר - הדיונים ייפסקו לחלוטין ועל הממשלה יהיה בתוך חצי שנה לנסח חוק חדש ולאשר אותו בשלוש קריאות בדומה חוק רגיל.

שישה שופטים תמכו בקבלת העתירות - הנשיאה דורית ביניש, מרים נאור, אליקים רובינשטיין, אסתר חיות, חנן מלצר וניל הנדל. "הסדר דחיית השירות של תלמידי ישיבה ש'תורתם אומנותם' מצוי במרכז הדיון הציבורי בישראל מראשית ימיה של המדינה. במשך השנים השתנו פניה של הסוגיה, ושאלת גיוסם של תלמידי הישיבה הלכה ותפסה מקום מרכזי בשיח הציבורי והחברתי ככל שמספרם של המצטרפים להסדר דחיית השירות גדל והלך, עד שהגיע למימדים משמעותיים ביותר. מטבע הדברים העסיקה סוגיה זו את כל רשויות המדינה ואף בית משפט זה נדרש לה מספר פעמים", כתבה ביניש בפסק הדין.

ביניש קבעה כי ההסדר של חוק טל נחל כשלון חרוץ במספר החרדים המתגייסים לצה"ל וכן במספר החרדים שמצטרפים לשירות האזרחי. "על אף העלייה במספר החרדים המשרתים בצבא או בשירות אזרחי, מספרם הכולל של המתגייסים לצבא והמצטרפים לשירות אזרחי נמוך; והוא בוודאי נמוך משמעותית ממספרם של המצטרפים להסדר דחיית השירות", נכתב בפסק הדין.

מפסק הדין עולה כי ב-2010 התגייסו 898 חרדים לצה"ל, וכי בסך הכל שירתו באותה שנה בצבא כ-3% מדחויי השירות. "אלה נתונים מזעריים. משמעותם היא שלמרות העלייה במספר המתגייסים ובמספר המצטרפים לשירות האזרחי, לא ניתן להצביע על תמורה משמעותית בחברה החרדית ועל גידול ניכר במידת ההשתלבות של בני חברה זו במסלולי השירות השונים", קבעה ביניש. היא הוסיפה שהשינויים שנקבעו בשנה שעברה בחוק רק יובילו להפחתת מספר המתגייסים.

"כשלון ברור ניכר בכל הנוגע למה שהייתה אמורה להיות ההבטחה הגדולה של חוק דחיית השירות, היא שנת ההכרעה. מן הנתונים שהוצגו על ידי הממשלה עולה כי למרות שמספר גדול יחסית של צעירים בחרו לצאת לשנת הכרעה, היא לא הובילה לגיוס לצבא, להצטרפות לשירות האזרחי או להשתלבות בשוק עבודה. בפועל, מרבית מסיימי שנת ההכרעה קיבלו פטור משירות צבאי או חזרו למעמד 'תורתו אומנותו'".

היא הבהירה עוד כי לאחר בחינה מקיפה של הנתונים ביחס למסלולים השונים שהותוו בחוק, נראה כי הם לא הגשימו ואינם עשויים להגשים את תכליותיו ברמת הסתברות ממשית. לכן, הפגיעה בזכויות השיוויון וכבוד האדם מובילה לקביעה שהחוק אינו חוקתי.

שלושה שופטים היו בדעת מיעוט. השופטים עדנה ארבל ואליעזר ריבלין סברו כי יש להמתין זמן נוסף כדי לבחון האם החוק משיג את ייעוד. השופט אשר גרוניס, אשר ימונה בשבוע הבא לנשיא בית המשפט העליון, סבר כי כלל אין מקום שבית המשפט יתערב בסוגיה. גרוניס כתב בפסק הדין כי ביטול החוק יוביל לשתי אפשרויות - אם הכנסת לא תחוקק חוק חדש בנושא, המשמעות התיאורטית היא שהצעירים החרדים, שאינם מתגייסים כיום לצבא, יהיו חייבים להתגייס. "דומני שמעטים במדינה (ואולי אף זו הגזמה) סבורים שאכן צפוי גיוס המוני של בני ישיבות חרדיות לצה"ל", כתב. "אם אכן לא יתקבל חוק חדש ותוגש עתירה חדשה בה תידרש הממשלה, כולל שר הביטחון, לכפות גיוס, האם פסק דין שיקבל את העתירה יביא את הגיוס המיוחל?! דומה שהתשובה מתבקשת מאליה".

האפשרות השניה שגרוניס צופה, ואשר לדבריו היא ריאלית יותר, היא שבעקבות פסק הדין תקבל הכנסת חוק חדש שינסה לתקן את הפגמים שבחוק הנוכחי. "ניתן להעריך כבר עתה שחוק כזה לא יספק את הדרישות של חלקים מן הרוב", כתב, "על כן, אין ספק שתוגש בעתיד עתירה נוספת בה תבואנה השגות לגבי החוק החדש. ההתעסקות החוזרת ונשנית של בית משפט זה בנושא של גיוס חרדים, בלא שמושגת התקדמות ממשית כתוצאה ממעורבות שיפוטית, בוודאי שאינה תורמת למעמדו של בית המשפט". בסוף דבריו כתב כי בית המשפט לא צריך להתערב בנושא, מכיוון שמדובר בהחלטה של הרוב במדינה שאינה כרוכה בפגיעה במנגנונים הדמוקרטיים, בפגיעה ביחידים או בפגיעה בקבוצת מיעוט. "אין צידוק להפעיל ביקורת שיפוטית",קבע. "מה גם שהתרומה של בית המשפט לשינוי בהתנהלות החברתית של מגזר שלם בחברה הישראלית מצומצמת ביותר, ואינה מצדיקה את מעורבותו של בית המשפט בנושא".

באופן יוצא דופן בחרה ביניש להתנגח עם מחליפה. "ביסוד תפיסתו של השופט גרוניס עומדת ההנחה לפיה הביקורת השיפוטית נועדה להגן על תקינות ההליך הפוליטי", כתבה. "ואכן, הביקורת השיפוטית אמורה, בין היתר, להגן גם על תקינות ההליך הפוליטי; לשמור מפני פגיעה של הרוב בזכויות המיעוט ולוודא שהרוב אינו מנצל את כוחו באופן פסול. אבל, הביקורת השיפוטית אינה נעצרת שם. הביקורת השיפוטית אינה מוגבלת לתפיסה הצרה של הדמוקרטיה כשלטון רוב בלבד, אלא משתרעת על תפיסת הדמוקרטיה כשלטון המגן על זכויות היסוד של האדם".

היא הוסיפה שהגישה המוצגת על ידי גרוניס אינה מתאימה למציאות הפוליטית בישראל. "במציאות הקואליציונית בישראל, ההגנה על ההליך הדמוקרטי התקין – במסגרתה נבחן רצונו של הרוב לתת זכות יתר למיעוט – מקבלת משמעות ייחודית. במערך פוליטי המורכב ממספר רב של מפלגות, במסגרתו מפלגות קטנות המשמשות לשון מאזניים, האם ניתן לדבר בפשטות על יחסי רוב ומיעוט? באילו מצבים נוכל לומר שהרוב מעניק מיוזמתו הטבת יתר למיעוט? דומה שאין דוגמה המייצגת יותר את הקושי של חלוקה בין זכויות הרוב לזכויות המיעוט כמו העניין שלפנינו", כתבה. "מבחינת הרקע העובדתי אין זה סוד שבכל תולדות הטיפול בהסדר דחיית השירות, מדובר היה באילוץ קואליציוני בו הרוב מקבל את דין המיעוט, בין היתר, בשל אינטרסים פוליטיים קואליציוניים. קשה בנסיבות אלה להבחין מהו ביטוי לרצון הרוב ומהו אילוץ".

עוד כתבה, כי העובדה שמי שנפגע הם קבוצת הרוב אינה מצדיקה אי-התערבות שיפוטית. "העובדה שפרט שנפגעו זכויותיו משתייך לקבוצה כזו או אחרת תהא רלוונטית לא לעצם השאלה אם יש מקום לביקורת חוקתית, אלא מהו אופייה של הביקורת החוקתית ומהו היקפו של מרחב התמרון שיינתן למחוקק", כתבה.

בקרב העותרים התקבלה ההחלטה בשמחה רבה. "זהו יום היסטורי ומרגש", אמר איתי בן חורין, שהיה אחד העותרים נגד החוק. "לאחר 10 שנים של מאבק אינטנסיבי, נאמר באופן ברור שחגיגת ההשתמטות מתחילה להסתיים. עכשיו הלחץ עובר לכנסת שחייבת להחליט על חוק שירות לכולם - או שירות צבאי או שירות אזרחי - ומי שנותן יותר יקבל יותר".

חוק טל, שאושר ב-2002, מאפשר לתלמידי הישיבות להמשיך ללמוד עד גיל 22 ואז לצאת ל"שנת הכרעה" - במהלכה הם יכולים ללמוד מקצוע או לעבוד, ובסופה להתגייס לשירות צבאי מקוצר או שירות אזרחי. ב-2006 דחה הרכב מורחב של בג"ץ עתירות קודמות נגד החוק, תוך שהשופטים קובעים שמדובר בחוק שפוגע בכבוד האדם מכיוון שהוא מפלה בין מי שמשרת בצבא על פי הכללים הרגילים לבין תלמידי ישיבות הזכאים לפטור משום שתורתם אומנותם. עם זאת, קבע בית המשפט כי יש להעניק זמן נוסף כדי לבחון את אופן הפעלתו של ההסדר כדי להכריע האם מדובר בפגיעה לתכלית ראויה.

מספר חודשים לאחר מכן הוגשו חמש עתירות נוספות נגד החוק, בהן נטען כי החוק פוגע בערך השיוויון ואין להאריך את תוקפו. בהחלטה משנת 2009 הביעו השופטים מורת רוח מהיישום האיטי של ההסדר, אולם העניקו ארכה לפני קבלת החלטה סופית בעתירות כדי לאפשר למנגנונים המיועדים ליישומו - מסלולי הגיוס ומערך השירות האזרחי המיועדים לחרדים - להוכיח את יעילותם או אי-יעילותם.

בחודשים האחרונים עלה הנושא שוב לאור הצורך להחליט האם להאריך את ההסדר פעם נוספת, שתוקפו פוקע באוגוסט. ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע תחילה כי יאריך את החוק בחמש שנים נוספות, אולם שר הביטחון, אהוד ברק, ביקש להאריך את החוק בשנה אחת בלבד. זאת כדי לגבש עד השנה הבאה חוק חדש שיחליף את חוק טל הנוכחי. לבסוף החליט נתניהו שלא להעלות את החוק לדיון בישיבת הממשלה, אלא לדיון בכנסת.

השתתף בהכנת הידיעה: פנחס וולף

לקריאה נוספת
ראש אכ"א נגד חוק טל: "צה"ל בעד שירות חובה לכל"
"הצבעה על חוק טל? לא במושב הכנסת הנוכחי"
מילואמיניקים הקימו "מחנה פראיירים": "חוק טל - קומבינה"