חורצים גורלות: ילדי הזרים מחכים לבשורת הגירוש

(צילום: דניאל בוק, טל אנגלנדר, עריכה: יאיר דניאל, קריינות: אביב אברמוביץ')

משרד הפנים החל בשבוע האחרון להשיב לפניותיהם של עובדים זרים ומהגרי עבודה שביקשו להסדיר את מעמדם בישראל. כ-700 משפחות שעונות על הקריטריונים שהציב משרד הפנים – לימוד רציף במערכת החינוך, שהייה רציפה של חמש שנים לפחות בארץ ועוד - הגישו את הבקשות עוד באוגוסט 2010, ועד כה כ-270 משפחות קיבלו תשובה חיובית, 118 משפחות נדחו על הסף וכל השאר עדיין ממתינים להחלטת המשרד והעומד בראשו - אלי ישי.

רג'ינה מהפיליפינים נמצאת בארץ זה 13 שנים, ובנה אנג'לו, בן שבע וחצי, נולד פה ולומד בבית הספר ביאליק-רוגוזין בתל אביב. רג'ינה הייתה כה שמחה לקבל תשובה חיובית ותעודת זהות כחולה במשרד הפנים לפני כמה ימים, עד שכמעט ולא הייתה מסוגלת לדבר מרוב התרגשות. "אני כל כך שמחה. אני מודה לאל, לבן שלי אנג'לו, לחברים שלי ולעובדת הסוציאלית שעזרה לי. חיכינו לזה כל כך הרבה זמן".

רג'ינה אינה היחידה שנשמה לרווחה: רק השבוע אושרו כ-15 בקשות נוספות. לאבדי בן השמונה, בן לאם מהפיליפינים, ששיחק מחבואים בעברית עם חבריו בין חדרי משרד הפנים, שמח מאוד שסוף סוף קוראים לו ישראלי. "לא פחדתי שאקבל תשובה שלילית כי זה הבית שלי. אני אוהב להיות פה ואני בכלל לא מכיר את הפיליפינים. איך נדבר שם? נצטרך ללמוד שפה אחרת. פה זה הבית שלי", אמר לאבדי, והוסיף, בעיניים נוצצות: "עכשיו אני אוכל להמשיך ללמוד דברים חדשים בבית הספר". אמו הנרגשת ביקשה להודות לאלי ישי על שנתן את האישור. "אני פה 16 שנים. הילד שלי לא מבין מה זה פיליפינים, כיף לו פה", היא ציינה.

מרבית העותרים, כ- 300 במספר, עדיין לא קיבלו תשובה לבקשתם. במוקד הסיוע לעובדים זרים מסבירים כי יש כמה קריטריונים שעל פיהם מתקבלת ההחלטה, ועשויים "לסנדל" בקשות רבות. "יש ילדים שעדיין לא עלו לכיתה א' ויש כאלה שסיימו כבר י"ב בעת הגשת הבקשה. בנוסף, ישנם מקרים שבהם הילדים חיו רוב חייהם בארץ אבל לא במשך חמש שנים ברצף בתקופה האחרונה, ואז הבקשות עלולות להידחות. אחת כבר נדחתה מסיבה זו", הסבירה עו"ד אסנת כהן-ליפשיץ, המייצגת את המשפחות שערערו על דחייתן.

לנערה סינאם אוסמן, בת 17, יש סיפור דומה. משפחתה היגרה מטורקיה, אמה חיה בארץ כבר 24 שנים והיא עצמה נולדה וגדלה פה. מאחר שהמשפחה חזרה לתקופה קצרה לטורקיה לפני כחמש שנים עקב בעיות משפחתיות, היא אינה עומדת בקריטריון של "חמש שנים ברצף", על אף שחיה פה כל חייה.

"שמעתי בחדשות שהתחילו לתת לאנשים תשובות והתעצבנתי על זה. אני לא שמעתי כלום, לפחות שיגידו משהו. לא לדעת זה יותר גרוע מאשר שיגידו לך לא", סיפרה, והוסיפה כי אינה מבינה את השרירותיות שבקריטריונים. "זה לא פייר. אני נולדתי פה, אחותי הגדולה ואחי הקטן נולדו פה, אני לומדת פה כבר 17 שנים, חיה עם המשפחה, מדברת את השפה. זאת התרבות שלי, המקום שלי. רק בגלל אותו חודש, לזרוק את כל מה שעברנו פה? זה נשמע למישהו הגיוני?". היא מספרת על חוסר האונים שהיא חשה בשל המצב: "אני מרגישה כאילו אני חיה ואף אחד לא רואה אותי, כאילו אני לא שייכת לשום מקום. אני נמצאת אבל אני לא קיימת".

אוולין דיאז, בת 17 וחצי מקולומביה, עלתה בגיל שמונה לישראל, לומדת בתיכון בתל אביב ומחכה אף היא לתשובה יחד עם אמה ואחיה הקטן - כבר שנה וחצי. "זה קשה כי במקרה שלי אמא לא עובדת ואני מפרנסת את הבית. אני צריכה גם ללמוד וגם לעבוד, וזה קשה. יש לי בגרויות ועכשיו אני חולה, ואני לא יכולה להרשות לעצמי לשבת בבית", סיפרה. לגבי ההמתנה מורטת העצבים היא אמרה כי "אני מחכה כל כך הרבה זמן, זו ציפייה כל כך ארוכה עד שאני כבר לא יודעת מה לעשות. מעציב אותי לדעת שיש אנשים שנדחו וילדים שנולדו פה גורשו או יגורשו, ויחזרו למדינה שהם לא מכירים. אני עומדת בקריטריונים, גדלתי פה, התאקלמתי, יש לי פה חברים, וזה הבית שלי ללא שום ספק. אני לא ארצה לחיות באף מקום אחר".

אמש הגיעו לראשונה לקו החם של מוקד הסיוע לעובדים זרים שלוש משפחות שבקשותיהן נדחו, יחד עם עמותת "ילדים ישראלים". שניים מהילדים שבקשתם נדחתה, שלמדו בארץ ומדברים עברית שוטפת, סיימו את הלימודים בכיתה י"ב שנה לפני החלטת הממשלה. לטענת אנשי המוקד, מדובר בהחלטה "אבסורדית ונטולת היגיון", והם מתכוונים לערער על ההחלטה.

פ', אחד מילדי מהגרי העבודה שבקשתם נדחתה אמר כי המצב עצוב ומאכזב: "אני נמצא בישראל מגיל תשע, והיום אני בן 21. למדתי בתיכון ויש לי תעודת בגרות מלאה. אני חלק מהארץ הזאת. אפילו רציתי להתגייס לצבא, אבל משום שאין לי מעמד, אני לא יכול. משהייתי ילד קיוויתי שיהיה בסדר, אך היום הכול התפוצץ לנו בפרצוף". רותם אילן מעמותת "ילדים ישראלים" התייחסה לטענה שהתנהלות משרד הפנים ביחס לבקשות הינה שרירותית, ואמרה כי זה משמח שאחרי שלוש שנים חלק מהאנשים קיבלו מעמד חוקי, אך אסור לשכוח שרבים שעונים על הקריטריונים נדחו. "כולם נולדו בתקופה בה המדיניות אפשרה להם להישאר ולגדול במדינה, ועם כל הכבוד אי אפשר להעניש אותם רטרואקטיבית ואנחנו רק נרוויח אם הם יהיו חלק מהחברה שלנו", היא ציינה.

לקריאה נוספת
העובדים הזרים ממתינים לשיחה שתגזור את גורלם
עובדת זרה על החלטת ישי: "הבת שלי כל הזמן פוחדת"
לפני חצי שנה: תמונות ילדי זרים יישלחו לנתניהו בניסיון למנוע גירושם
צפו בתיעוד: כך עצרה משטרת ההגירה עובדת זרה ובתה

לפנייה לכתבת: anat.shalev2184@walla.com