ישראל והארגונים היהודיים בעולם מעצימים את "שיח האפרטהייד האנטי ישראלי" ובכך משחקים לידי ארגונים אנטי-ישראלים - כך עולה מחוות דעת פנימית שהוכנה במשרד החוץ ללקראת אירועי "שבוע האפרטהייד" באוניברסיטאות בארצות הברית ובאירופה, שיחול החודש. "שבוע האפרטהייד הישראלי" הינו אירוע המתקיים מדי שנה בפברואר ומרץ בעשרות קמפוסים ומוקדים נוספים במדינות המערב, כחלק מפעילות ארגונים פרו פלסטיניים ובראשם קואליציית ה-BDS (Boycott, Divestment and Sanctions), הפועל לקידום חרמות תרבותיים, אקדמיים, כלכליים ונוספים על ישראל, במחאה על הכיבוש הישראלי. מארגני האירועים מצהירים כי מטרתם היא "לחנך" את דעת הקהל המערבית כי ישראל הינה "מדינת אפרטהייד", ולקדם חרם שיביא בסופו של דבר לקריסת משטרה - בדומה לקריסת משטר האפרטהייד בדרום אפריקה.
בשבוע הבא צפויים להתחיל בקמפוסים שונים באירופה אירועי "שבוע האפרטהייד" של שנת 2012, הכוללים הרצאות, הפגנות ומיצגים אנטי ישראליים, ובהמשך החודש אלה ינדדו לאוניברסיטאות בארצות הברית, קנדה ודרום אפריקה. שר ההסברה והתפוצות, יולי אדלשטיין, אף צפוי לצאת בראשות משלחת של 80 צעירים ישראלים לשלוש יבשות בעולם במטרה לשוחח עם סטודנטים וכלי תקשורת, ולהעביר את העמדה הישראלית. התגובה הישראלית הרשמית לאירועים מסוג זה בדרך כלל מתונה ואינה כוללת מחאת נגד. חלק גדול מהאירועים אף חולפים בסופו של דבר מבלי לעורר הדים נרחבים מעבר לעיתונות המקומית: כנס שנערך בתחילת החודש באוניברסיטת פנסילבניה, לדוגמה, זכה להתייחסות בעיקר בעיתונות היהודית והפרו-פלסטינית. בשנים האחרונות, עם זאת, בניסיון להתמודד עם המסרים השליליים הולכות וגוברות יוזמות הנגד של ארגונים יהודיים וראשי קהילות יהודיות המקיימים כינוסים ומפגשים המקדמים מסרים ישראליים.
בעוד ישראל מתכננת מתקפת הסברה של ממש כדי להגיב לאירועי "שבוע האפרטהייד" השנה, במשרד החוץ מטילים ספק לגבי השפעתם של האירועים בדעת הקהל המרכזית. לפי חוות הדעת, המסכמת מחקר שבחן את היקף הסיקור העיתונאי של אירועי שבוע האפרטהייד בארבע השנים האחרונות, בעוד בישראל ובקהילות היהודיות בעולם מדווחים ועוסקים בנושא מקרוב, "תהיה זו טעות להסיק כי הציבור הרחב ברחבי העולם חשוף או מושפע מהמסרים האנטי-ישראליים העולים בקמפיינים הפרו-פלסטינים".
"לא להפוך ליחצ"ני הפעילות של היריב"
מהנתונים עולה כי דווקא כלי תקשורת ישראליים ויהודיים הם שמובילים את העיסוק הפומבי באירועים, ומשרד החוץ מתריע מפני "העיוות", כלשונו, שעשוי להיווצר בדעת הקהל היהודית והישראלית לגבי השפעתו האמיתית של "שבוע האפרטהייד" על דעת הקהל בעולם. עוד מזהיר המשרד בחוות הדעת כי "אין לאמץ את מסגרת השיח שיריבינו פועלים לקבוע - מסגרת האפרטהייד - כנקודת המוצא של פעילותנו - כי בכך, באופן פרדוקסלי, אנחנו במו ידינו מעצימים את השיח הבעייתי". לדברי האחראי על הפעילות נגד חרמות אנטי ישראליים במשרד החוץ, די ג'יי שנייויס, "חובה עלינו לפעול ולהתמודד עם התופעות האלה, אבל לא באופן שהופך אותנו ליחצ"ני הפעילות של היריב, במקום לקדם את סדר היום היזום שלנו".
מהמחקר שערך משרד החוץ, שסקר למעלה מ-15 אלף כלי תקשורת אינטרנטיים (אתרי חדשות, עיתונים ובלוגים) מרכזיים ברחבי העולם, בעלי קהל קוראים פוטנציאלי של למעלה מ-100 אלף איש כל אחד, עולה כי הפעילות הפרו פלסטינית במסגרת "שבוע האפרטהייד" כלל לא מצליחה למשוך תשומת לב תקשורתית. לראייה, במהלך כל 2011 היו 76 אזכורים בלבד לנושא, בכלל כלי התקשורת. מי שיוצר את עיקר נפח הסיקור מכלי התקשורת המשפיעים הם דווקא כלי התקשורת הישראליים והיהודיים העוסקים בנושא, ומגמה זו נמצאת בעלייה בשנים האחרונות. כ-65% מהידיעות בנושא שבוע האפרטהייד במהלך 2011 פורסמו בכלי תקשורת ישראליים או יהודיים.
במשרד החוץ סבורים כי אסור להתעלם מהפעילות האנטי ישראלית בקמפוסים ברחבי העולם, אך מדגישים כי העיסוק הפומבי הרב הניתן לנושא הינו מוגזם, לאור מה שהם מגדירים "הכשלון העקבי" של פעילים פרו-פלסטיניים לקדם את האג'נדה האנטי ישראלית במסגרת "שבוע האפרטהייד". במושגים של תקשורת המונים, כך עולה מנתוני המשרד, "שבוע האפרטהייד" אינו אירוע חדשותי. הנחת היסוד שמניחה כי רוב הסטודנטים בקמפוסים או דעת הקהל הציבורית נחשפו לתכנים אנטי ישראליים במסגרת אירוע "שבוע האפרטהייד" שגויה, קובעת חוות הדעת לסיכום, אלא להיפך: ממסקנות המחקר הכמותי שערך המשרד עולה כי יש להניח שרובם כלל לא נחשפים למסרים אלו.
לקריאה נוספת על חרמות נגד ישראל
לפי חודשיים באוסטרליה: כך גויס השוקולד למאבק נגד ישראל
שבוע האפרטהייד לפני שנה: סטונדטים ייצאו ללונדון להיאבק בחרמות על ישראל
שבוע האפרטהייד לפני שנתיים: "ישראלי הוא הנאצי החדש"
הבידוד התרבותי בדרך? - סיקור מיוחד בוואלה! תרבות
לפנייה לכתבת: tal_sh@walla.net.il