(צילום: רויטרס; עריכה: יאיר דניאל; קריינות: אביב אברמוביץ')
במרוץ לראשות המפלגה הרפובליקנית אין רגע דל. אחרי שכבש בקלילות את פלורידה, ובדיוק כשנדמה היה שמסע הבחירות שלו עולה על המסלול הנכון, מושל מסצ'וסטס לשעבר, מיט רומני, שוב מועד. בראיון לרשת CNN בבוקר שאחרי הניצחון על יריבו העיקרי במאבק, ניוט גינגריץ', נשאל אתמול (רביעי) איש העסקים המיליונר על האתגר הניצב בפניו, בבואו להילחם על קולות הבוחרים הנתונים במצב כלכלי כה קשה.
תשובתו עוררה סערה בארצות הברית. "אני במרוץ הזה מכיוון שאני דואג לאמריקנים", אמר. "אני לא מוטרד מהעניים ביותר, יש לנו רשת ביטחון שם. אם צריך לתקן אותה, אתקן אותה".
לא מוטרד מהעניים? רומני, שהונו האישי מוערך בכ-270 מיליון דולרים, ניסה בהמשך למזער נזקים, כשטען שדבריו - איך לא - הוצאו מהקשרם: "אמרתי לכל אורך הקמפיין שלי, המיקוד שלי, הדאגה שלי, האנרגיה שלי מיועדים לסייע לאנשים ממעמד הביניים. יש לנו רשת ביטחון לעניים במדינה, ואם יש בה חורים, אני אעבוד כדי לתקן זאת. ואם יש אנשים שנופלים דרך החורים, אני רוצה לתקן זאת. אנשים עשירים מסתדרים היטב. אבל המיקוד של הקמפיין שלי הוא על אנשי מעמד הביניים".
אלא שההתבטאות השנויה במחלוקת עוררה ביקורת קשה על איל ההון, שנתפש ממילא כמנותק מהעם ומותקף לא מעט בשל כך בכלי התקשורת. "גם אם אין ספק שאינו אדיש למצוקתם של העניים", אמר אחד הפרשנים ברשת CBS, "משמעות דבריו היא שאם ייבחר לנשיא, ידאג קודם כל למעמד הביניים, מכיוון שהעניים 'כבר יסתדרו'. מהיכן לעזאזל הוא שאב את הרעיון הזה?".
רומני את פול לבית הלבן?
זו כמובן אינה הפעם הראשונה, אפילו בשבועות האחרונים, שרומני נתפס באמירות בעייתיות, בדיוק בנושא שהכי מטריד כרגע את הציבור האמריקני. כך למשל, בתחילת דצמבר, באמצע אחד העימותים באיוה, הוא הציע לריק פרי, שכבר הספיק מאז לפרוש מהמירוץ, "להתערב על 10,000 דולרים" בעניין כלשהו, ולפני שבועיים הוא הודה כי הוא משלם שיעור מס זעיר ביחס להונו - 15% בלבד. הוא נאלץ בסופו של דבר לחשוף את דוח"ות המס שלו, מהם התברר כי שיעור המס ששילם בשנת 2010 היה אפילו נמוך יותר.
עדיין מוקדם לחזות מה תהיה השפעתה של האמירה האחרונה של רומני על הבוחרים, אך נכון לעכשיו הוא מועמד מוביל לניצחון בשבת הקרובה בנבאדה, ובמרבית המדינות בהן תיערך הצבעה עד סוף החודש. אולם הכל עשוי להשתנות ב"סופר טיוזדיי", בעוד כחודש, יום שלישי הגדול בו ייערכו בבת אחת בחירות בעשר מדינות משמעותיות, ובהן גם ג'ורג'יה הגדולה, מדינתו של גינגריץ'.
השאלה המרכזית שתלווה את השבועות הקרובים היא מה יהיה גורלם של שני המועמדים הנוספים שנותרו במרוץ - חבר בית הנבחרים לשעבר מפנסילבניה, ריק סנטורום, וחבר בית הנבחרים מטקסס, רון פול. לגבי סנטורום, רבים צופים כי עוד כישלון או שניים יספיקו לו כדי לפרוש ולהכריז על תמיכה בגינגריץ', כדי לאחר את כל תומכי האגף השמרני במפלגה תחת אדם אחד. מנגד, ישנם פרשנים שעדיין מעריכים כי סנטורום מסוגל "להמריא" לפתע דווקא במדינות הקרובות, ובסופו של דבר יהיה הוא זה שיוביל לפרישתו של גינגריץ'.
במקרה של פול, הסיפור שונה. חבר הקונגרס הליברטריאני הוותיק, בן 73, שמשתרך מאחור בסקרים ומסתפק בקולות בסיס התומכים הקבוע שלו, נמצא שם בעיקר כדי להביע את דעותיו יוצאות הדופן, הדוגלות בצמצום הממשל למינימום ובדלנות מוחלטת ביחסי חוץ. ואולם, כתבה גדולה שהתפרסמה היום ב"וושינגטון פוסט" עמדה על כך שבניגוד להתכתשות ההולכת ומסלימה בין יתר המועמדים לבין עצמם, בין רומני לפול שוררת מעין "שביתת נשק", והם נמנעים לחלוטין מלתקוף איש את רעהו, ואף מחמיאים זה לזה בעימותים הטלוויזיוניים.
"למרות חילוקי דעות במגוון נושאים, רומני ופול הם חברים טובים מאז 2008, כמו גם נשותיהם, אן רומני וקרול פול", הטעימה הכתבת הפוליטית של העיתון המוביל, איימי גרדנר, שאף דיווחה על "קשרים שקטים" שמתנהלים כל העת בין אנשיהם של שני המועמדים. "מדובר ביותר מאשר ברית נקודתית - זו שותפות אסטרטגית: עבור פול, היא מספקת הזדמנות לתפוס מקום 'סביב השולחן' במנגנון הממשל העתידי של רומני, לכשמסע הבחירות שלו יסתיים, ואילו עבור רומני, מספק פול גישה לאחת הקבוצות המשמעותיות במפלגה". אז האם אנחנו עוד צפויים לחזות במרוץ של רומני-פול לבית הלבן, מול אובמה-ביידן? ימים יגידו.