ראש הצוות לטיפול בהסתה לאלימות וראש חטיבת החקירות במשטרה, תנ"צ שלומית לנדס, אמרה היום (שלישי) בריאיון לוואלה! כי במשטרה רואים "עליית מדרגה בהשתוללות ברשת. אני לא זוכרת כזה שיח". לדבריה, ההסתה לאו דווקא מגיעה מצד פוליטי מסוים. "כולם חוטאים בזה. אי אפשר להגיד שצד אחד יותר מהצד השני".
לנדס התייחסה לפרסום הכרזות נגד שוטרים שפעלו לכאורה באלימות במחאות, וקראה "לא לעשות משפטי שדה. יש לי חשש מאוד גדול למשפחות של השוטרים, למוטיבציה של השוטרים וליכולת שלהם להישאר חסינים לאורך זמן".
עליית המדרגה בתופעת ההסתה ברשתות החברתיות בחודשים האחרונים, ברקע המחאות ברחובות נגד הרפורמה המשפטית, מטרידה רבות את צמרת המשטרה ואת הצוות לטיפול בהסתה לאלימות שהוקם לפני כמה חודשים בהנחיית השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.
בראיון לוואלה! מתארת תת ניצב שלומית לנדס את עבודת הצוות המיוחד שהוקם לטיפול בהסתה ועל הרגישות בטיפול בפרסומים פוגעניים ברשתות החברתיות אל מול הזכות לחופש הביטוי. "הנושא של כל טיפול בתיקי הסתה הוא טיפול לא שגרתי, בניגוד לשאר תיקי החקירה במשטרת ישראל. תחת הכותרת של עבירות ביטוי זה יכול להיות גם העלבת עובד ציבור בדרגים מסוימים ועוד ועוד, כשעל פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה וגם הנחיות המשטרה, בשביל לפתוח חקירה בעבירות האלה שנקראות 'עבירות ביטוי' נדרש אישור של פרקליטות המדינה, כשהרציונל הוא שאנחנו מתעסקים בנושאים הנוגעים במגרש חופש הביטוי. מה נמצא בגדר חופש הביטוי ומה הופך לביטוי אסור שהוא כבר עבירה על החוק ומצריך פתיחה בחקירה".
"חשוב שההחלטות האלה יתקבלו בזהירות", מבהירה לנדס. "בשקילה בעין נוספת שתראה אותם".
איך זה עובד?
"קיים מנגנון מסודר בינינו לבין הפרקליטות כשאנחנו מנטרים או רואים פרסום שעל פניו הוא יכול לעלות לכדי עבירה פלילית והוא בגדר הסתה לטרור או לאלימות, בין אם מוגשת תלונה או שהוא הובא לידיעתנו בדרך כזו או אחרת אנחנו כמובן מאתרים את הפרסום, אוספים את המידע שרלוונטי עליו, מורידים אותו מהרשת בצורה ראייתית על מנת שיוכל לשמש כראיה ככל שיהיה תיק בבית משפט ואז מתחילה שרשרת של אישורים. אנחנו מכינים חוות דעת אצלי בחטיבת החקירות בעניין אותו פרסום, חוות דעת שמתייחסת לשאלות העובדתיות מה היה בפרסום, מה הרקע, האם היו פרסומים נוספים וכו', בין אם זה פרסום הסתה לטרור או הסתה לאלימות, האם זה עומד בתבחינים משפטיים ופסיקתיים שהתפתחו עם השנים. ובסוף אנחנו מגבשים המלצה שעוברת לפרקליטות המדינה. ככל שהם מאשרים לפתוח בחקירה אנחנו פותחים בחקירה וזה עובר לחקירה ביחידה וככל שפרקליטות המדינה לא מאשרת, בניגוד להמלצתנו או לא בניגוד להמלצתנו אז התיק נסגר. לכאורה זה נשמע מנגנון מאוד מסורבל וגדול אבל בהחלט מנגנון שבא לבטא את הזהירות ואת כובד הראש כשאנחנו שוקלים את השיקולים האלה, בטרם אנחנו מחליטים על פתיחה בחקירה פלילית שכידוע יש לה משמעויות".
"זה נראה פשוט, אבל זה לא"
"בתחילת הדרך, הצוות שפעל תחת חסות של השר עסק בעיקר בתחום ההסתה לטרור". אומרת לנדס, "כי בתקופת הרמדאן השטח היה מאוד גועש, והיינו מקיימים דיונים שבועיים אצל השר שאני חייבת לומר שהוא לא התעסק בגופו של תיק אלא עסק בכלים, במנגנונים ובפתרונות בשביל להילחם בתופעה של הסתה לטרור. המנגנון שלנו מאוד משוכלל מול הפרקליטות ופיתחנו כלים בשביל להסיר תכני הסתה מהרשת בצורה טובה והיו לנו מקרים שראינו שההסתות האלה פשוט הובילו לפיגועים, פשוטו כמשמעו. אנחנו גם מטפלים בהסתות לאלימות, שם המבחנים המשפטיים בחלק מהעבירות הם טיפה שונים אבל המנגנון הפעלה זהה, ואנחנו בהחלט רואים עליית מדרגה בהשתוללות ברשת בתחום ההסתות לאלימות או דברים שיכולים להיחשב כעבירה להסתה באלימות, אי אפשר להגיד שהיא רק מהשבועות האחרונים, אלא מאז שהוקם הצוות".
"חקירת עבירת הסתה לאלימות היא לא פשוטה", היא מבהירה. "לכאורה זה נראה מאוד פשוט, מה הוא פרסם ואמר ככה וככה, בואו נזמין אותו, נחקרו אותו באזהרה והנה התיק מוכן לכתב אישום. הרי כל הקושי בתחום הזה של עבירות הביטוי, הוא שלאחד הסתה לאלימות נראית הסתה ממש פרועה, ולאחר זה נראה כמו ביקורת לגיטימית. כל אחד מנקודת מבטו מפרש את הביטוי בצורה אחרת ואנחנו צריכים להיות נורא זהירים שרק ביטויים שבאמת עוברים את הגבול יטופלו, כי יכולים להיות פרסומים, שהרבה מהם מגיעים לשולחני, שיש ביטויים קשים, צורמים, פוגעניים והייתי שמחה שלא היו נשמעו בחברה שלנו, אבל עדיין המרחק מלעבור להחלטה שאנחנו מסתייגים ממנה ברמה האישית מביטויים כאלה ואחרים לבין ביטויים שמצדיקים פתיחה בחקירה פלילית ועולים בגדר חשד לביצוע עבירה פלילית יש איזה מרחק ואנחנו בוחנים מאוד בזהירות מתי עוברים את המרחק הזה ומתי לא".
על שיח השנאה וההסתה לאלימות ברשתות החברתיות אומרת תנ"צ לנדס: "אני לא זוכרת כזה שיח, אני חושבת שכל אזרח במדינה מבין, שעם התפתחות הכתיבה במקלדת, כבר לא צריך מגאפון, ופשוט אפשר לכתוב כל מה שעולה לך בראש כל הזמן, כמעט בלי מסננות. גם ההתפתחויות הרשתיות הטכנולוגיות עושות את שלהן וזו תופעה עולמית".
כמה מעורבות אזרחית מסייעת לכם בניטור הסתה?
"למשטרה יש את הכלים של עצמה והיא לא מסתמכת על גופים חיצוניים, לפעמים מוגשות תלונות והן מטופלות. אני חושבת שאנחנו צריכים לשמור על גבולות שיח תקינים, מכל הכיוונים. מותר למחות, מותר להביע דעה ואפילו חובה עלינו להביע דעה, אבל לכל הקלדה על המקלדת יש משמעויות, לפעמים רחבות יותר ולפעמים מצומצמות. אני מקווה שאנשים יידעו לשמור על גבולות השיח וכמה שפחות יגיעו למקומות שיהיו על גבול העבירה הפלילית או עבירה בפועל, שזו תהיה מחאה מתורבתת וראויה לצורך קיום של החיים שלנו כאן".
הודעת המשטרה בסוף השבוע על פתיחת חקירה נגד פרסום כרזות במחאה בתל אביב בהן נראו תמונות שוטרים שנטען כי פעלו באלימות כלפי מפגינים, לא תואמה מול הפרקליטות, אך חושפת את משבר האמון שנוצר בין חלק מהמוחים לבין המשטרה. "התופעה הזאת של פרסום נגד שוטרים מאוד מאוד מטרידה אותי, בעבודה שלי אני נחשפת לעשרות שוטרים שעושים את מלאכתם נאמנה, שעושים ימים ולילות, שבתות וחגים, נקלעים לסיטואציות מאוד מורכבות מכל הצדדים, נמצאים בתווך בין התומכים למתנגדים ובין הבעד לנגד, ועושים ככל יכולתם. אני כמובן לא מצדיקה אף פעם חריגה מהחוק אבל אני חושבת שאנחנו צריכים להבין שאין משטרה אחרת וצריך לתת גיבוי לשוטרים וכל דבר צריך לבחון בזהירות על ידי הגורמים המוסמכים. לא לעשות משפטי שדה ולא להוציא דיבתו של אף אדם בלי בדיקה ובלי לראות את התמונה הרחבה ויש לי חשש מאוד גדול למשפחות של השוטרים, למוטיבציה של השוטרים וליכולת שלהם להישאר חסינים לאורך זמן ככל שהם לא יקבלו גיבוי מכלל החברה בישראל. הנושא הזה מאוד מטריד אותי ושוב מבלי להקל ראש באף אירוע חמור אם קרה שצריך להיבחן על ידי גורמים מוסמכים".
לדברי לנדס, "השוטרים שלנו מאוד חסינים ומלאי תחושות שליחות וערכים אבל אני בהחלט רואה מהמשפחות הרהורים וזה בלתי נמנע לשאול את עצמך כשאתה רואה את העזיבה של השוטרים. אם השוטרים לא יוכלו להרגיש שהם באים לעבודה והם עושים עבודה חשובה, שהם מוערכים, שהם מתגומלים עליה, בסופו של דבר אנחנו כמדינה נפסיד".