"תקיפה באיראן תכאיב להם מאוד, אך צריך לומר ביושר שגם אנחנו נספוג"

תא"ל גלעד קינן מוגדר כאחד מטייסי הקרב הוותיקים והמנוסים של חיל האוויר הישראלי. קינן השתתף במבצעים מורכבים רחוקים מגבולות המדינה, בעל מוח מבריק לתכנון מבצעים סודיים, ממקימי המב"מ (המערכה שבין המלחמות) בעשור האחרון, וממתכנני התוכנית המהפכנית של חיל האוויר לתקוף 3,000 מטרות בלבנון בתוך יממה. בעבר פיקד על בסיס רמון וכיום הוא מפקד על בסיס חיל האוויר נבטים, שהינו בעל המעורבות הגבוהה ביותר במוכנות צה"ל לתקיפת מתקני הגרעין באיראן בשל ריבוי הטייסות והיחידות תחת פיקודו. בעוד מספר חודשים הוא יתמנה לתפקידי הרגיש כראש להק מבצעי אוויר. לרגל יום העצמאות הוא קיים ראיון בלעדי לוואלה! על אחד הבסיסים הכי רגישים בצה"ל.

קינן, בן קיבוץ רעים, נשוי ואב לשלושה, התגייס בשנת 94' לקורס טייס ושובץ כטייס קרב. מאז הפעיל הרבה כוח בטווחים שונים מגבולות המדינה, צבר 2,500 שעות טיסה על F-16, ועוד אלף על F-15, יותר מ-100 שעות על מטוס החמקן מסוג "אדיר", ושעות רבות על מטוסים כמו אפאצ'י, הרקולס, מטוסי תדלוק, ונוספים. בנוסף לכך תחום ההתמחות שלו הוא תכנון ארוך טווח וירידה לפרטים. כשהיה ראש ענף עומק בשנת 2012, החל המב"מ תחת הרמטכ"ל בני גנץ, "אני זוכר את התקיפה הראשונה בסוריה. בנינו את זה מאפס. המבנה של זה לא היה מאורגן אז. עשינו הכול במחתרת, ולאט לאט זה גדל".

כבר בפתח דבריו הוא מבהיר שהבסיס בפיקודו מרחיב את מעטפת הביצועים של חיל האוויר בגלל הגיוון והיכולות של היחידות בנבטים. טייסת המתדלקים מרחיבה את הטווחים של מטוסי הקרב. "זה כולל מבצעים מיוחדים, שקורים אגב כל הזמן, ולא יודעים עליהם, בכל מיני מקומות. אני יודע להיות בכל היבשות, אין עוד בסיס כזה, שיודע להיות בכל היבשות", אמר תא"ל קינן והוסיף, "יש לנו את מערך ה'שמשונים', היה"ק (יחידת הנחתה קדמית שיודעת להפוך שטח הרחק מגבולות המדינה לשדה תעופה), עצמאות בקרה ומודיעין. אני יכול להמשיך. אין מבצע באיראן בלי הדבר הזה. אין לו תחליף, מבלי לזלזל באף אחד. נסגר רמת דוד. יפתחו בתל נוף".

זה משפיע על רגישות הבסיס תחת מתקפת טילים?

"את ראש הממשלה מאוד הטרידה רציפות תפקודית, ואז הסברנו לו. הראנו לו ניתוח סטטיסטי מה זה לסגור בסיס. תראה כמה זמן לוקח לנו לסגור בסיס תאורטית. לסגור בסיס זה דבר מסובך. אני לא אומר שזה לא יאתגר אותנו בכלל אבל יש לנו פתרונות טובים. אני מניח שנהיה בתיעדוף גבוה מאוד לפגיעה, מצד שני המיקום שלנו מהווה יתרון. האיום הולך ונהיה יותר מורכב. 360 מעלות".

כל מפקד בסיס חייב לטוס על כלל המטוסים תחת פיקודו. כטייס אף-16 ותיק איך היתה הטיסה על האדיר?

"זה משהו אחר. יש לי 3,000 ומשהו שעות טיסה על מטוסי קרב. והוא מביא משהו שמטוסים אחרים לא מביאים. זו פעם ראשונה שאני מרגיש שבמטוס הזה באופן משמעותי המגבלה היא הבן אדם ולא המכונה. כלומר הוא ייתן לך מה שתצליח לעשות"

מה הכי בולט באדיר?

"הוא מייצר לך תמונת קרב שאתה מרגיש בעליונות על פני כל מי שנמצא סביבך"

חזרתם בפסח מחודש אימון בארה"ב עם טייסים אמריקנים. איך זה היה שונה מאימונים אחרים?

"אימון ה'רד פלאג', זה היה יוצא דופן. הפעם זה היה רק אנחנו והאמריקנים. שיתוף פעולה אינטימי. היתה עוד טייסת F-35 אחת של ארצות הברית אבל השאר F-16 ו-F-18. טסנו עם מתדלקים. אני חושב שאנחנו מבצעים טוב. טסנו עם האמריקנים ככוח כחול מול F-16 ו-F-18 שדימו כוח אדום (אויב). היכולת של המטוס לבנות תמונה מאפשרת להשתלט על המתאר. אחרי הטיסה הראשונה דיברתי עם מפקד הטייסת. אמרתי לו 'תשמע, זה יוצא דופן'. אני מקנא בו. מטוס ה'סופה' שנקלט אז היה עוד שדרוג לדברים שהכרתי.... במטוס האדיר? זה לא שעברתי דף עברתי ספריה. ספרייה אחרת. כיום יש 36 מטוסי אדיר בחיל. אחד מהם מטוס ניסוי. וממשיכים לקלוט עוד אדירים".

תא"ל גלעד קינן סרב להתייחס למתאר המדויק של אימונים המשותפים עם האמריקנים אך הבהיר כי הטייסים התאמנו יחד נגד כוח מדמה אויב בטווחים מאוד רחוקים, מה שמרמז שתורגלו יכולות שעשויים לשמש תקיפת מתקני גרעין באיראן, "להעביר שבעת מטוסים לארצות הברית חד מושביים, בחורף, לחצות אטלנטיס. אתה יודע איזו משימה מקצועית זו? קשה לי להסביר לך. אני אפילו לא יודע למצוא את המילים כדי להסביר. טסתי שני לגים בבואינג 707 (מתדלק א.ב), וטסתי באדיר מחוף מזרחי לחוף מערבי בארצות הברית. בשלושה לגים לארצות הברית, הרבה יותר ארוכים ממה שאנחנו צריכים לתקיפה באיראן. פי 2. 7000 מייל. 17 שעות. יש לנו 50 שנות ניסיון על מטוס המתדלק. זיכרון ארגוני. מה שיודעים לעשות עם המטוס הזה אני לא בטוח אם יש עוד מטוס בעולם שעושה את זה, כי אנחנו מותחים אותו לקצה בכל ההיבטים. גם באיכות".

אז טסת על המתדלקים הישנים לארצות הברית. מה המסקנה לגבי טיסה לאיראן, אם תידרש?

"אחרי הטיסה לארצות הברית? רק התחזק לי הביטחון. אלה יכולות מעצמתיות - ואני אומר לך אני את זה בצניעות".

מה רמת המוכנות היום לתקיפה באיראן?

"תהליך מוכנות זה לא אחד או אפס. כבר היום יש לנו תשובות טובות, לא מצוינות, במענה לאיראן. לא מלאות. לא ב-100%. אבל אנחנו יודעים להכאיב מאוד. כנראה גם נספוג, צריך להגיד ביושר. אני חושב שככל שיותיר לנו הזמן אנחנו נהיה עוד יותר מוכנים. אנחנו עוסקים בזה".

כשראש אמ"ן אומר שאנחנו קרובים יותר למלחמה מאשר לרגיעה. אתה רואה את זה?

"כן. להגיד לך שאני נמצא באותו מצב מלפני שנה? לא".

כי עכשיו אתה מרגיש בחיכוך גבוה יותר?

"אם אני מדבר במובנים של פרשיות אז יש יותר פרשיות, יותר חלונות, כמו בעולם המחשבים, יש הרבה חלונות שפתאום נפתחים לי ואני צריך לדלג ביניהם. יש יותר. להגיד לך שהגענו לגובה להבה שהנה עוד שנייה זה מתפוצץ? אני לא יודע. אני לא בטוח שהגענו לאיזו נקודת אל חזור".

ראיינתי בשנה האחרונה מפקד טייסת קרב שסיפר לי שהוא מתאמן לקראת היום שבו הוא יפקוד על אנשי הטייסת שלו לתקוף באיראן. מהו מס הרצינות הכי גדול שלך כמב"ס נבטים ליום פקודה?

"מבלי להיכנס לפרטים, יש לי שבעה נושאים בתוכנית העבודה שלי. למה? יכולתי לשים 70. אבל כבר יהיה קשה להבין מה חשוב לי. בתוך השבעה יש אנשים, הדרכה מתקדמת וכו', ויש לי שני נושאים מבצעיים. אחד שגרת הפעילות וקליטת מערך האדיר. ומעגל שלישי (איראן). תוכנית שאני עושה עליה בקרה רבעונית. העיסוק הוא ברמה שבועית. ויש בקרה חילית. מה הנושא העיסוק המבצעי הכי חשוב שלי בפער מהאחרים? זה זה".

מב"מ. אתה מהמתכננים של התהליך. חלפו יותר מעשר שנים. רמת האיום על חיל האוויר עלתה.

"ינואר 2013. תקיפה ראשונה למב"מ. תקפנו sa-17 (מערכת נ"מ מתקדמת וניידת לטווח בינוני נגד מטוסים, מסוקים, טילי שיוט) בסלאח' סאח'ר בסוריה. אתה אומר רמת האיום על חיל האוויר עלתה למרות תקיפות המב"מ. מה היה קורה אילו לא היינו עושים את זה? אני חושב שזה הוריד את הקצב. אנחנו תקפנו גדוד sa-17 שהיה אמור להגיע לידי חיזבאללה. זה לא שאם לא היינו תוקפים הם היו אומרים: 'טוב לא נעביר אותו'. אם לא היינו תוקפים הוא היה נמצא היום בלבנון".

היה מטוס של חיל האוויר שהופל בגבול ישראל סוריה שהיה חדור מוטיבציה לתקוע את הטיל במטרה באיזה קרון הפעלה.

"הקרון הזה בבסיס T-4. הם חשבו שזה המקום הכי חסין בעולם. אני הייתי מפקד התא באירוע הזה. אירוע מכונן. הייתי רמ"ח התקפה. אחד הרגעים שצילקו אותי לא מעט. לטובה או לרעה? תלוי בתפישת העולם. אם לא התמוטטת ממנו אז זה חיזק אותך. היה לי שם שבר. בכלל התהליך של לפני. בניתוח שלי. אני מדבר על עצמי. חטא ההיבריס שלי. זו היתה תקופה שעשינו עבודה כמו משוגעים, חשנו ביטחון מופרז, והיינו מאוד שאננים בתכנון של המבצע הזה ספציפי. זו היתה קרקע פורה לעשות את התקלה המבצעית הזו. המקום המנטלי. אני מרגיש ששם ברמה האישית לא ידעתי לזהות את התהליך הזה על עצמי ועל המחלקה שלי. בהקשר הזה זה מאוד עזר לנו. מחיר הלמידה נמוך מהדבר הזה (טייס ונווט נטשו וניצלו. המטוס התרסק א.ב). לגבי אפקט המב"מ? תסתכל על הנוכחות האיראנית בסוריה. היא קיימת אבל תשאל את עצמך אם לא היינו עושים שום דבר אם לא היה עכשיו נמל בשליטה איראנית, שדה תעופה בשליטה איראנית, כל זה לא קורה היום".

2023. מה לגבי האיום על מטוסי חיל האוויר עם כל מה שמגיע מאיראן ונכנס לסוריה ולבנון?

"המדד לאיום הוא לא הכמות אלא האיכות של הטילים. האם האיום גדל? כן. האם הוא עדיין בסף שאנחנו פועלים בשולי בטיחות מספקים? חד משמעית כן. אנחנו לא לוקחים סיכון מטורף. המטרה היא לא להגיע שחוק למלחמה הכוללת. אנחנו עדיין עובדים בשולי הסיכון. האיראנים כל הזמן מנסים להכניס אמצעי לחימה איכותי. גם לגוון אותו. לשכלל את תמונת האיומים מכיוונים שונים. אבל גם אנחנו מתקדמים ומשתכללים".

מה לגבי חיזבאללה?

"אם לא היינו עושים המב"מ? מבחינת טילי קרקע אוויר הוא היה במקום אחר. גם בטילים מדויקים הוא היה במקום אחר. לא החזקנו אותו על האפס בהכול. תראה, גם להם אין סוף משאבים וכל דבר כזה שאתה שוחק זה מכות כואבות. מ- 2013 ל-2023 הרווחת עשור. איך אני יודע מה היה קורה? יכול להיות שהוא היה צובר מספיק כוח עד 2016 שהוא היה אומר זה 'הזמן להתנפל עליהם'. זה לא קרה".


היית בקוקפיט. תקפת מב"מ. ירו עלייך טילים. מה התחושה?

"אענה באופן כזה. אני מניח שאזרח מן השורה שרואה לוחם ימ"מ נכנס לקסבה בשכם אומר 'ואוו'. מצד שני כשהלוחם נכנס לשם הוא עם ביטחון מלא שהוא יוצא ומפרק כל מי שבדרך. אני חושב שאני מרגיש אותו דבר כמוהו...".

יש חדש ביחידת יה"ק שמנחיתה מטוסים וכוחות מיוחדים רחוק מגבולות המדינה?

"חיברנו אותה לכנף 7. מפקדת כוחות מיוחדים. זה עשה לנו מאוד טוב בהכשרה. היא עושה טירונות עם 669 ושלדג. אנחנו פותחים אותה לנשים עכשיו. כל מה שאפשר שיהיו בו נשים זה רק משביח אותנו. כל מה שאמרתי שמאפשר לעשות מבצעים מיוחדים עם מערך מטוסי ה-c-130 והיתרונות היחסיים שלו, אתה חייב יחידה כזו כדי לפתוח קו ביצועים, אתה לא יכול לנחות איפה שאתה רוצה וכו'. לכן, ביחידה סופר רלוונטית. במיוחד שעולה קרנו של מעגל שלישי (איראן) אתה רוצה יכולות שיאפשרו את הרחבת מעטפת היכולות של חיל האוויר. אלו יכולות שמרחיבות מעטפת ביצועים של חיל האוויר. שאתה כבול לשדות תעופה לצורך העניין הזה אתה כבול. אתה יודע לפתוח היום כל מקום במזרח התיכון. גם לא במזרח התיכון".

שאלתי האם הוא רוצה להגיד מילה על פעילות מטוסי העיטם והנחשון שמהווים יחידת בקרה ואיסוף מודיעיני אווירית ולפתע מתערבת קצינת אבטחת המידע ואמרה: "לא". הוא בכל זאת התעקש להסביר, "גם הטייסת הזו מעורבת בכל האתגרים המבצעים הנוכחיים של חיל האוויר. מהגנת שמי המדינה. מעגל שלישי וכלה באבטחת טיסה במב"מ וכו'".

יחידת מגני הנגב שאחראית על אבטחת הבסיס ומורכבת מלוחמים חרדים גדלה בשנים האחרונות?

"שמרנו על הגודל. הייתי רוצה לגדול אבל יש אתגר מקורות, ואנחנו מתחרים עם כל הצבא. נצח יהודה זה המקור. עדיין בעיני זה פרויקט סופר יפה אבל הוא לא גדל. אני מנסה ולא מצליח. התוצר המבצעי גבוה בהשוואה לבסיסים אחרים שאין להם".

כששאלתי על תרומת מטוסי השמשון ייחד מפקד הבסיס זווית ראייה שממנה ניתן ללמוד על מבצעים שדורשים מענה לוגיסטי משמעותי, "היה פה משהו שכאילו נבלע... במבצע 'ענפי זית', אחד המבצעים הגדולים שהיו פה באספקה בעשורים האחרונים. 110 טון ציוד בלילה אחד. זה מה שקרה אחד. זה אומר שהיו פה מעל תאי מטען שהועמסו בלילה אחד של ציוד שהגיע לפה מאפס ושונע לצורכי התמודדות עם רעידת אדמה בטורקיה. גם משלחת חילוץ וביה"ח שדה".

אתה יכול להתייחס לגבי המחאות והסרבנות?

"זה שאתה משתמש במילה סרבנות זה נרטיב שאני לא מקבל אותו. אני אגיד לך למה. זה לא שאני נבהל מהמילה סרבנות. אבל עצם האמירה הסרבנות זה אומר שאתה פקדת על מישהו לעשות משהו שהוא לא עשה אותו. באמת באמת? זה לא קרה בשום שלב. לא היה אחד שאמרתי לו לעשות משהו והוא לא עשה אותו. אם הייתי פוקד עליו והוא היה אומר שלילי, שהוא לא בא, זה כבר משהו אחר. לא קרה פעם אחת".

אני רואה שזה בוער.

"חשוב להבין מה זה מילואים בחיל האוויר. בכל הפעילות המבצעית כולל מעגל שלישי 40-45% זה אנשי מילואים. ואני לא מדבר רק על טייסים. שליטה, בקרה - אין חיל האוויר בלי אנשי מילואים. חשוב שנתנתק מהמחשבה הזו: נסתדר בלי אנשי מילואים. חיל האויר זה סדיר ומילואים. זה אחד. ככה בנוי המודל. לכן אי אפשר לנתק. בבח"א 28, ועד כמה שאני יודע בחיל האוויר בכלל, לא היה אחד שאמרו לו בו והוא לא בא. אולי במטה המבצעי. בחלק מהמקומות. לכן לא נכון לקרוא לזה סרבנות בעיניי. כל עוד ואני במודל צבא העם ואני מביא לפה אנשים מכל המדינה עם מגוון דעות, מינים ועדות, אני רוצה שהדבר היחידי שיהיה משותף לכולם זו המשימה וכל דבר אחר יהיה הפרעה מבחינתי. ההפרעה הזו נכנסה לתוך הצבא ואני לא צריך לכבס. זה פגע בחיל האוויר בעיני וגם יש אנשים שעסקו בלהעצים את הפגיעה בחיל האוויר".

מי עסק בלהעצים את הפגיעה בחיל האוויר?

"כל מיני אנשים. מהדרג הכי בכיר שאתה יכול לדמיין, ומטה".

כל זה פגע לך פעילות המבצעית?

"אפס השפעה על פעילות מבצעית ואפס השפעה על כשירות"

אז מה כן היה?

"היה רעש. היה 'אני בא ביום רביעי כי ביום חמישי אני באירוע'".

מה עם המתח בין צוותי הקרקע לאוויר על רקע המחאה? מה קורה היום?

"אם תלך היום לדיר תת קרקעי (המקום בו נמצאים המטוסים) לא תראה כלום מהסיפורים האלה".

ובלב?

"אני לא בוחן כליות ולב, אבל כן היה פה. שאתה משתיל רעיון אז הרעיון יכול להתפתח. בפרקטיקה. לדעתי חיל האוויר בהשוואה לחילות בעולם הוא הכי יעיל בין יחס אנשים פר פלטפורמה. זה אומר שאני עם אפס שומנים. זאת אומרת שאתה מוציא מישהו מהחולייה? ואני לא מדבר על הטכנאי שמסר לי את המטוס. אני מדבר איתך גם על הבחור שאחראי כאן על הגינון בבסיס. תנסה לטוס שכל הבסיס עשבים ויש פה ציפורים שנכנסות. הכול קשור. אין חוליה מיותרת בתוך השרשרת לכן הדיבור על מעמדות הוא לא רלוונטי בהקשר המקצועי, כי ברור לכולם שאין משימה בלי אף אחת מהחוליות. זה בכלל לא קשור אם אתה טייס או אם אתה זו שעושה את האוכל... במטבח".

ועדיין אנשי צוות קרקע לא אמרו 'אנחנו לא באים'. למה שמעת את זה רק מהטייסים?

"האיומים האלה של 'תגיע נקודה בזמן שבו לא נוכל לשרת וכו'' יצרו נזק כי הם הביאו לתוך השולחן את השיח הזה שאנשים התחילו לחשוב: למה הטייס הזה אומר שהוא לא זז... אולי אני בעד הרפורמה אז אני לא אבוא. לכן, אני חושב שהדרך שבה הם בחרו לפעול, בדרך גם בצורה הלא מתואמת אתנו בתקשורת זו טעות. וזה גם מה שמפקד חיל האוויר ניסה להבהיר בהתייחסות האחרונה שלו. אני מאוד מגבה אותנו בעניין הזה. המלצתי לו לעשות ככה, כי אני חושב שאנחנו צריכים להניח קו. לי בתור לובש מדים זה מאוד פשוט. יש פקודה. היא נקראת פקודה בלתי חוקי בעליל. עד אז אני לובש מדים. לא טוב לי? אני אוריד את הסרבל. אלך למקום אחר. לעבוד בעיריית באר-שבע. זה בסדר גמור. לאנשי מילואים אולי יש נקודה אחרת. וזה בסדר כי הם גם אזרחים. יש פה אירוע שלא היה לנו לפני זה. לכן, יכול להיות שתהיה נקודה שהוא יגיד לי אני לא יכול יותר לבוא. אבל אל תאיים עליי. תעזוב אותי מהמצב הזה. תגיע לנקודה ותגיד לי 'אני לא בא'. אגב, אתה יכול להגיד לי בארבע עיניים: 'אם זה יקרה אני לא הולך להגיע'. מעולה. אל תצא בהצהרות. יכול להיות שבראייתם זה השיג הישג נהדר הדבר הזה. אני חושב שהפגיעה שזה עשה בחיל האוויר היא לא טובה.

מה המסר שלך לטייסים הצעירים שחוששים מאוד מהרגע שבו יפקדו עליהם משהו שהוא בגדר להשמיד את חווארה או אני לא יודע...?

"בניתוח שלי, יכול להיות שאני נאיבי, אנחנו כל כך רחוקים מהנקודה הזו שאין טעם לדבר על הדבר הזה כרגע. גם בכלל הייתי מציע בעניין הזה להיות קצת יוצר דיגיטלי. אנחנו. צה"ל. חיל אוויר. המשימה שלנו היא להגן על מדינת ישראל מפני איום חיצוני. כל מצמוץ שלנו בעניין הזה הוא פוגע במשימה הזו".

אתה נערך לגל ב' שבו מי שרוצה להתנגד לא יודיע לך אני לא בא אלא פשוט יקבל החלטות ותראה מהרשימה יורדים לך אנשים? אחרי שהתאמנו כל השנה לתקיפה באיראן או מב"מ או לתקיפה בעזה ולבנון?

"התשובה היא כן ולא. אני חייב לדמיין תרחיש כזה. דבר שני אני אומר לך אם יש תרחיש יום הדין נקרא לו שבו 40% מסדר הכוחות של חיל האוויר לא מגיעים. ברור שחיל האוויר לא יכול לעבוד באותה תפוקה. זה לא תרחיש סביר בעיניי. אני חושב שאם יהיה אירוע שכזה הרוב המוחלט יגיע. אני אומר לך. אנשים שעושים את זה לאורך שנים מחויבים בצורה בלתי רגילה. זה לא יקרה. לכן, אני חושב כשתרחיש שכזה הוא לא ריאלי. אם הם לא באים אין לי תחליף אליו. אני לא יכול להמציא אנשים אחרים. אני חושב שהנזק שנגרם לחיל האוויר מחייב שינוי בהתנהלות".

בהתנהלות שלכם?

"גם שלנו. ובעיניי בשיח שלי עם אנשי מילואים שלי"

אתה שומע בכירים לשעבר מחיל האוויר מדברים בעד.

"ואני כל הזמן מזכיר לעצמי שזה לא אנשים שנחתו מהירח. זה חבר'ה שישבו בכיסא שלי עד לא מזמן. ואני אומר שבגלל שהם לא רואים מהזווית שלי הקרובה את הנזק שזה מייצר בתוך הארגון השיפוט שלהם הוא לקוי ואני חושב שהם פעלו באופן שגוי. אני גם אומר להם את זה".

אתה מודאג מתרחיש של שומר חומות 2 של אלימות על הצירים סביב הבסיס והגדרות?

"אני חייב להיות מודאג. אני עובד בשתי ידיים. יד אחת זה להיות מוכן לתרחיש ולהיות מאוד אגרסיבי. יש פה תפר עדין כי מה שמחוץ לגדר זו משטרת ישראל. בהקשר הזה אני לא אמצמץ. אם יש רכב שעומד בכניסה לש.ג יותר מעשר דקות אנחנו מוציאים עליו כוח. אני לא מתבלבל בהפעלת כוח. מצד שני אנחנו עושים שיתוף פעולה. הולכים לביה"ס. אני נפגש עם כל המנהיגים כל הזמן. ועדיין יכול להיות שבמקרה חירום יהיה פה אירוע. הקשר איתם הוא שאני יוכל להרים להם טלפון בזמן אמת. 'קחו שליטה' ומצד שני אני יוכל להיות אגרסיבי עם משטרה ומג"ב".

מה הכי מטריד אותך?

"כוח אדם טכנולוגי. מהנדסים. מתכנתים. שם זה אזור. נוצר לי פער בין מה שקורה במשק לצבא. הערכים והמשימה לא מצליחים לגשר עליו".

מה הדרגה הכי בכירה של נשים בבסיס?

"יש לי מפקדת טייסת מנהלה בדרגת סא"ל. היתה לי מפקדת טייסת טיסה. היא עכשיו בלימודים בארה"ב. יש לי מפקדת אגף מנועים שהיא תהיה סא"ל במטה הטכנולוגי של להק ציוד. בטכנאיות אני כבר 50/50".

יש לך בשורה בנושא ההשתלבות של בני העדה האתיופית?

"יש לי 4 מפקדי גפים. רס"נים. כולל מפקד אגף כוח אדם שלי מי שהוביל את זה".

מהמגזר הערבי יש בבסיס?

"היה לי קצין בהגנה קרקעית. יש לנו מספר חד ספרתי גבוה. יש לנו נגד שממונה על אגף הגנה קרקעית הוא בדואי".

אתה רוצה לסכם ?

"אנחנו נמצאים בתקופה כזו שאנחנו כל הזמן בהקצנה. אנחנו אוהבים לחלק את העולם הזה לטובים ורעים. טכנאים וטייסים לשמאלנים וימניים. האירוע שמתרחש בבח"א 28, ואני חושב שהוא נכון לכל חי"א הוא יותר הרמוני מאשר מקוטב. הבעיה שהשיח הזה הוא בסוף זה אנשים. הם צורכים תקשורת בצורה הרבה יותר משמעותית. כשהייתי צעיר בן 23 בטייסת כמה תקשורת צרכתי בשבוע? לא יודע. שעה ביום שישי. והדבר הזה אנחנו כל הזמן עסוקים בלתת את התמונה השלמה לא רק מהזווית המקצינה. כי אם אתה הולך לרשתות החברתיות אתה תהיה בזווית המקצינה לא יעזור כלום. יש אלגוריתם שמכניס רק את הזווית שלך ומסדר אותך. ואתה בטוח שכל העולם הפוך ממך. אנחנו כל הזמן מחפשים מה מחבר ומסדר. יש לנו תוכניות אנשים שנוגעות בכל החתכים מנגד וקצינים בראשוני כולל ותיקים. תוכנית נבחרת של 25 חבר'ה. מפגשים. פיתוח ומנהיגות ישראלית. לכן החיים עצמם הם הרבה יותר הרמוניים מהגיצים האלה".