לפני כשמונה חודשים, שלושה מסתערבים ותיקים יצאו למסעדה בחדרה. הערב הרגוע שלהם השתבש כשקול ירי נשמע באוויר. השלושה הסתערו ונתקלו במחבלים, שכמה דקות לפני כן ירו למוות בלוחמי מג"ב, יזן פלאח ושיראל אבוקרט, ופצעו חמישה ישראלים. בתום קרב יריות, המסתערבים חיסלו את המחבלים. השבוע, יזכו לאות הוקרה על פעילותם בזירה המדממת.
רפ"ק ת', קצין ביחידת המסתערבים ביהודה ושומרון בה משרת כ-20 שנה, ציין כי הגיעו למסעדה אחרי יום ארוך של הכנות למרוץ שארגנו. "כשיצאנו לכיוון המסעדה שמענו קול של יריות אקדח, כבר מהירי הראשון נדרכנו והתחלנו לרוץ", שחזר. "באמצע הדרך פגשנו באיש שב"כ שגם נקלע לאירוע. בשלב הזה אנחנו מזהים שהירי נובע מ-16M, ומבינים שהאירוע הרבה יותר חמור משחשבנו, אבל עדיין לא מצליחים לזהות מאיפה מקור הירי. זה לא משנה אם זה אירוע פלילי או לא, אתה באיסטינקט חייב להגיב".
"בכל אירוע אתה פועל מתוך אינסטינקט וכמובן מתוך ערכים", הסביר את פעילותם בזירה. "אם אתה תתחיל לחשוב יותר מדי אתה לא תפעל, כל שניה שעוברת אזרחים יכולים להיפגע או למות, במיוחד עם כמות הנשק והאמצעים שהייתה עליהם. אתה מבין שהם באו לפגוע בכמה שיותר. מזל שאנחנו היינו שם, לא בגלל שאנחנו 'סופרמנים'. כל אזרח חמוש או איש כוחות הביטחון, האזרחים מצפים ממנו לפעול באותה צורה ועשינו מה שיכולנו".
ככל שמתקדמים רפ"ק ת' והלוחמים שעמו, רפ"ק י', סגן מפקד יחידת המסתערבים ביהודה ושומרון ורס"ב ל', לוחם ביחידה, הם מזהים כי מדובר במחבלים - שפותחים לעברם באש. "אני נפצעתי ברגל ובכתף, ל' ניהל מולם קרב יריות. י' 'סיים את האירוע'", שחזר הקצין. הוא מתאר זירת ירי עמוסה ורועשת, "החלק הכי קשה זה לזהות איפה המחבלים נמצאים", ציין. "היו סיכויים ממש קטנים לצאת בחיים", הצטרף רס"ב ל', לוחם ביחידת המסתערבים. "אחרי האירוע אתה חושב, מה היה יכול לקרות אם לא היית שם".
עוד בוואלה!
רפ"ק י', סגן מפקד יחידת המסתערבים בה משרת יותר מ-27 שנים, הגדיר: "רצנו כמו מכונות, מתוך אינסטינקט. אין פה יותר מדי מה לחשוב". הוא שחזר, "הזירה הייתה חשוכה, היה מאוד קשה להבין מה קרה. אני מגיע כמה שניות אחרי ת' ול' כשהם נכנסים לחנייה של בניין, ואני רץ באמוק לשם במחשבה ששם מתנהל הירי, אבל כשאני סוקר את הזירה אני מבין שזה יכול להיות גם חייל או איש כוחות ביטחון. תוך כדי אני רואה את המחבל מתחבא בפינה ויורה לכיוון ת' ול'. אי אפשר לפספס את הפנים שלו", נזכר. "אני מכוון לעברו את האקדח, משחרר כדור אחד לראשו ועוד שניים לגוף. המחבל כיוון אליי, זה עניין של מאית שנייה. את המחבל השני לא ראיתי כי הוא הסתתר מאחורי רכב, עד שאני שומע צרור חזק ורואה את ת' יורה ונופל. יריתי לכיוון המחבל במטרה למשוך אותו אליי, רצתי לפינה, ראיתי אותו על ארבע מנסה להתרומם - ואז יריתי לעברו עוד ארבעה כדורים".
"האירוע כולו לקח 90 שניות, ובסופו אני שרוע על הרצפה עד שמגיעים אמבולנסים שמפנים אותי לבית החולים", סיכם רפ"ק ת'. במהלך קרב היריות הוא נפצע קשה וסובל מפגיעות פנימיות. במשך ימים ארוכים הוא נותר מאושפז בבית החולים ועבר סדרת ניתוחים. אחרי ארבעה ימים, פקח את עיניו למראה אשתו, בני משפחתו, חבריו והמוני אזרחים שבאו להתפלל לשלומו. "משם התחילה המלחמה האמיתית", נזכר, "ארבעה חודשים של תהליך שיקום, של לנסות לייצב את המצב שלי", סיפר. "לא האמנתי שאני אשרוד את זה, אבל ככל שהימים עברו התחזקתי עוד ועוד. כיום אני בבית, ממשיך בשיקום וממשיך להתחזק".
הקצין ת' העיד כי ברצונו לחזור לתפקיד הלחימה. "החיים שלי ביחידה, כשהלוחמים נמצאים בפעילות הלב שלי איתם ואני מתפלל שיחזרו בשלום", סיפר. "מי שמכיר את היחידה ויודע היכן היא פועלת, יודע שהם נמצאים ברמת סיכון מאוד גבוהה, וזה שהם חוזרים בריאים ושלמים זה הודות למקצועיות והאחריות שלהם ושל המפקדים שלהם, על בסיס ניסיון והיכרות עם השטח של הרבה שני. אני הייתי מאוד רוצה לחזור ללוחמה, אבל אני לא בטוח כרגע כמה זה ניתן ומקווה שזה יתאפשר".
אצל הלוחם רס"ב ל', לא מדובר בעיטור הראשון - אותו קיבל בינואר 1998, שנה אחרי שתפס שלושה מחבלים שהתכוונו לחטוף חייל. ל' ניהל קרב יריות מול המחבלים בפיגוע בחדרה, בסופו חטף כדור ברגל, נפצע באצבעו וספג רסיסים בכל הגוף. "לדעתי שני לוחמי המג"ב שאיבדנו הם הלוחמים האמיתיים", אמר ל' והזכיר את יזן פלאח ושיראל אבוקרט, שנהרגו בפיגוע. "אם הם לא היו בתחנה, שני המחבלים היו מגיעים למרכז המסחרי בחדרה ופשוט מרססים את כל מי שהיה שם. המטרה של המחבלים הייתה להרוג יהודים באשר הם, הם לא הבחינו אם מדובר בשוטר, חייל או אזרח. הם אמרו בעצמם, 'אנחנו באים לשחוט אתכם', המטרה שלהם הייתה ברורה".
לדברי ל', הוא וחבריו לא היססו כשהסתערו עם המחבלים. "אם לא אנחנו, מי יעשה את העבודה? מישהו צריך לשמור על האזרחים וזה התפקיד שלנו. אנחנו נושאים אקדח כדי לשמור על ביטחון מדינת ישראל. גם אם הייתי יודע מראש מה היו התוצאות הייתי עושה אותו הדבר", קבע. "לא חשבנו יותר מדי, ישר רצנו ובדקנו במה מדובר. בהתחלה חשבתי שמדובר בחיסול ועדיין רצנו כדי לבדוק אם מישהו צריך עזרה ראשונה. כששמענו ירי בצרורות ואנשים צועקים 'מחבלים, מחבלים', שינינו מיד את הגישה, אנחנו נכנסים לתופת שאנחנו לא יודעים איך אנחנו יוצאים ממנה. אני מאמין שאם מישהו אחר היה במקומי הוא היה עושה את אותו הדבר".
רפ"ק י' סיכם, "אתה מגיע למקום במרכז הארץ ונקלע בהפתעה לאירוע של אחד למיליון. בהתחלה חשבנו שזה אירוע פלילי, זה הרי לא מגרש המשחקים שלי - אזור יהודה ושומרון, שם אתה מגיע מוכן עם כל מה שצריך. פה כאילו באו ואמרו לך 'בוא תראה מה אתה שווה', בלי הכנות ובלי כוח מתוכנן, ועם זה ניסינו להתמודד". לדברי הקצין י', השירות גובה גם מחירים אישיים. "זה לא פשוט ליצור זוגיות כשאתה נמצא בעולם של סכנה יומיומית ועבודה סיזיפית, אבל זה משהו שאני מודע אליו והעובדה והסיפוק מאוד חשובה לי, ומרגיש שזה נכון לי".
השבוע שלושת הלוחמים יקבלו את אות ההוקרה בעקבות פעילותם בזירת הפיגוע בחדרה. "זה מאוד מחמיא אבל זה לא המטרה, אלא האירוע עצמו זה מה שחשוב", מחייך ת'. "הגאווה בזה שהצלת חיים, היא יותר חשובה מכל צל"ש ועיטור כזה או אחר".