על איילת שקד, על יוסי דגן, ועל המועצה המקומית החדשה בשומרון

יותר מדי סימני שאלה מרחפים מעל ההחלטה של שרת הפנים איילת שקד - החלטה שהתקבלה לפני שבועות ספורים ועברה בשקט יחסי - להוציא את היישובים עץ אפרים ושערי תקווה מהמועצה האזורית שומרון ולהקים עבור שניהם מועצה מקומית חדשה.

ולמה ההחלטה הזו מעוררת סימני שאלה? גם משום מהירות השיא שבה התקבלה. גם משום שהיא מנוגדת למדיניות רבת שנים של משרד הפנים, שעניינה איחוד רשויות ולא פיצולן. גם משום שמדובר בחיבור של שני יישובים שאינם סמוכים זה לזה ומועצה מקומית אחרת מפרידה ביניהם. וגם משום שדוח של ועדה מקצועית שהקימה שקד, ושעיקריו ייחשפו כאן, הצביע על בעייתיות גדולה במהלך הזה, שיעלה למדינה הרבה מאוד כסף. על כמה מהסוגיות הללו הצביעה לפני כשלושה שבועות שירית אביטן כהן ב"גלובס".

מי נהנה פוליטית מההחלטה הזו של שרת הפנים? קודם כל ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן. דגן, גורם רב כוח בליכוד, נמצא במשך שנים בקשר טוב עם שקד. לפני שלוש שנים, באירוע פומבי, הוא אף הפציר בה להתפקד לליכוד. "עם ישראל זקוק לך", קרא. דגן, כך נראה, מייחל כבר שנים ארוכות להיפרד משני היישובים המדוברים. על שערי תקווה, היישוב הגדול ביותר במועצה האזורית של דגן, ניתן לומר שהוא רחוק מלהיות בסיס התמיכה הכי גדול שלו. בבחירות האחרונות, רק כדי להדגים, התמודד דגן מול פול גולובנבסקי, מועמד בלתי מוכר שביקש לקרוא עליו תגר, שידע שסיכוייו לנצח ראש מועצה מכהן וחזק כמו דגן, אפסיים. גולובנבסקי הצליח להשיג בכל יישובי המועצה תמיכה ממוצעת של כ-14% בלבד. בשערי תקווה, לעומת זאת, הוא קיבל כמעט מחצית מקולות התושבים.

השיח סביב רצונו של דגן להוריד מעל גבו את שני היישובים הללו, מתנהל בשומרון כבר שנים. כבר ב- 2017 עלתה היוזמה לאחד ארבעה יישובים, בהם השניים המדוברים, לטובת הקמת עיר חדשה בשומרון. מועצת אלקנה, אחד מאותה ארבעה ישובים, התנגדה אז לאיחוד הזה ושיגרה מכתב דחוף ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כשהיא מאשימה את דגן כמי שדוחף את הרעיון משיקולים אלקטורליים. דגן, נטען אז, מסוכסך עם תושבי עץ אפרים ושערי תקווה ומעוניין להעביר אותם ליישות מוניציפלית אחרת.

"חבריי, אנא אל תתבלבלו", כתב אז אסף מינצר, ראש מועצת אלקנה, לחבריו ראשי הרשויות באזור. "מדובר בקמפיין מוזמן ומתוזמן בניהולו של יוסי דגן לאיחוד רשויות והכל במטרה להיפטר מתושבי שערי תקווה ועץ אפרים בשל חובות אדירים בינם לבין מועצת שומרון, ומתוך חשש שיבולע לו מהם בבחירות הקרובות".

כך או כך, מהלך ההקמה של המועצה המקומית החדשה, "שער שומרון" שמה, התנהל במהירות שיא, שספק אם היה לה תקדים. רק בנובמבר האחרון הטילה שקד על הוועדה לאיחוד רשויות לבדוק את סוגיית פיצולם של עץ אפרים ושערי תקווה מהמועצה האזורית שומרון, והקמת מועצה מקומית חדשה עבורם. כעבור ארבעה חודשים בלבד, ובסך הכל שלוש ישיבות, סיימה הוועדה את עבודתה. זמן קצר אחר כך כבר חתמה השרה שקד על ההחלטה והפכה אותה לעובדה מוגמרת.

מי שיקרא את מסמך הסיכום של הוועדה, שבראשה עמדה רות יוסף, פקידה בכירה ותיקה במשרד הפנים, יבחין שכל שורה בו צועקת נגד המהלך של שקד. יתרה מזאת, בעקבות קריאת המסמך, קשה מאוד להבין איך בחרה שקד להתעלם מהכתוב בו, באופן בוטה כל כך, וללא נימוקים כלשהם.

זה מתחיל בשאלה, למה בכלל להקים מועצה מקומית חדשה? פקודת הרשויות המקומיות קובעת מפורשות ששר הפנים לא יכריז על הקמה של מועצה כזו, אלא אם יש בה עשרת אלפים תושבים, למעט אם מדובר ב"נסיבות מיוחדות". לאנשי הוועדה שבחנה את הנושא, היה חשוב להדגיש כי "בעבר נמנע משרד הפנים מלהקים יישובים חדשים קטנים מ-10,000 איש".

בשערי תקווה מתגוררים, לפי נתוני משרד הפנים, 6,070 איש. בעץ אפרים 2,626. ובסך הכל 8,696 אנשים. במקומות אחרים שבהם נשקל מהלך שכזה, בדק משרד הפנים אם יש היתכנות להתרחבות של היישוב בטווח הזמן הקרוב. בצור הדסה, לדוגמא, יישוב שעניינו נשקל במקביל, יש כבר היום למעלה מעשרת אלפים תושבים, ובנוסף לכך ישנם בו תוכניות לבניית 5,700 יחידות דיור, כ-4,000 מהן כבר מאושרות, ואלה יהפכו אותו לרשות שמספר תושביה יעלה על 20 אלף.

הוועדה ניסתה לבדוק מה ההיתכנות שהמועצה החדשה, שתחבר את עץ אפרים ושערי תקווה, תצמיח בקרוב אוכלוסייה גדולה יותר, ומצאה שמדובר בסיפור לגמרי לא פשוט. בעץ אפרים יש אמנם תוכניות לבניית 1,300 יחידות דיור חדשות, אלא שהתוכניות הללו עדיין לא אושרו, והקרקע שעליה מתוכננות לקום 500 מהן, עדיין לא נרכשה סופית מבעליה. בשערי תקווה יש תוכניות לעוד 800 יחידות דיור, אלא שחלקן נמצאות בכלל בשטח שנכון להיום נמצא עדיין מחוץ לגבולות היישוב.

מתי ישתנה המצב? לאיש אין תשובה. עד כדי כך מדובר במגדל פורח באוויר, שהוועדה טרחה לציין לגבי תוכניות הבנייה הללו ש"ראוי לציין כי מדובר בהליכים ראשוניים מאוד, חלקם הארי מצוי ברמה רעיונית או בשלבי רכישת הקרקע, ומועד השלמת ההליכים התכנוניים המפורטים, כמו גם מועד הביצוע, אינם ידועים כיום". בקיצור, כלל לא ברור אם ומתי ניתן יהיה לבנות שם משהו.

הלאה. האם המועצה החדשה תוכל לסחוב את עצמה כלכלית? ובכן, לפי דוח הוועדה שמינתה שקד, לחלוטין לא. נהפוך הוא. המועצה הזו הולכת לעלות הרבה כסף, גם למשרד הפנים וגם לתושבי המועצה האזורית שומרון. הוועדה ביקשה להעריך מה הסיכוי של המועצה החדשה להחזיק מעמד כלכלית בכוחות עצמה, ולשם כך השתמשה בנתונים שיש לה על רשויות דומות באופיין ובמספר תושביהן.

"על מנת לנסות לחזות את מבנה התקציב העתידי של היישובים עץ אפרים ושערי תקווה בטווח הקצר, אם וכאשר יפעלו כמועצה מקומית אחת, ביצעה הוועדה 'סימולציה תקציבית' לפעילות המוניציפלית, מעצם שינוי הגדרת סוג היישובים והפיכתם למועצה מקומית", כתבו החברים. יפה. רעיון טוב. ומה התברר? "סימולציה זו העלתה כי ככל ויוחלט על הפיכת היישובים עץ אפרים ושערי תקווה למועצה מקומית, יתקיים פער בין הכנסות להוצאות המועצה החדשה בהיקף של כ-10 מיליון שקל".

ואיך תסגור המועצה החדשה גרעון של 10 מיליון שקלים בשנה? ובכן, הוועדה חישבה ומצאה ש-6.7 מיליון היא תוכל לקבל כמענק איזון שנתי ממשרד הפנים, סכום שגם אחריו יישאר לה גרעון שנתי מובנה של 3.3 מיליון. ולסיכום: "ככל ויוחלט על הפיכת היישובים עץ אפרים ושערי תקווה למועצה מקומית, יידרש משרד הפנים להעביר ל'מועצה המקומית המאוחדת' מענק איזון שנתי או תמיכה ממשלתית אחרת בהיקף של כ-10 מיליון שקל לשנה".

בוועדה ניסו לבדוק אם אפשר יהיה להביא למועצה החדשה כספים מאזור התעשייה החדש המתוכנן בסמוך. מדובר באזור תעשייה שלפי הסכם מוקדם, הכנסותיו אמורות להתחלק - לכשיקום, עניין שייקח עוד זמן - בין המועצה האזורית שומרון והמועצות המקומיות אורנית ואלקנה. המועצה האזורית שומרון, בראשות דגן, הציעה לוועדה להעביר למועצה החדשה שתקום חלק נכבד מההכנסות הצפויות מאזור התעשיה החדש.

לא ברור כמה מתושבי תפוח או איתמר ישמחו בנדיבות הזו של המועצה שלהם, על חשבונם, אבל זה לא באמת משנה בשלב הזה, משום שחברי הוועדה של משרד הפנים לא באמת התרשמו שמאזור התעשייה הזה תבוא בקרוב הישועה. "לתוכנית צפוי עדיין מהלך של התנגדויות, ככל הנראה מצד הגופים הירוקים, בשל היותו של השטח המוצע רגיש בהיבטים אקולוגיים", כתבו.

"בשני המקרים", מסכמת הוועדה, "הן בנושא המגורים והן בנושא הכנסות משער שומרון (אזור התעשייה - ק.ל), מדובר בתהליכים שטרם בשלו סופית ומועד מימושם אינו ודאי". ומוסיפה עוד הוועדה, וסותמת את הגולל על היוזמה הזו, לטובת מי שהעניין לא היה ברור לו עד פה: "בטווח הקצר (חמש השנים הקרובות) לא נראה כי ניתן להסתמך על ההכנסות מאזור תעשייה זה, ומשכך אין באזור זה כדי להוות בסיס הכנסות ליישוב המאוחד".

וכל זה לפני שהזכרנו את העובדה המדהימה בפני עצמה, לפיה המועצה המקומית החדשה שהקימה שקד מחברת בין שני יישובים שכלל אינם סמוכים זה לזה, כשבין שניהם מפרידה מועצה מקומית אחרת, אלקנה. ארבע ועדות, אגב, כונסו כדי לדון באיחוד הרשויות הזה בעבר. כולן - ב-2001, ב-2003, ב-2008 וב-2017 - המליצו על איחוד רחב הרבה יותר של ארבעה יישובים: שני הנוכחיים, ואיתם גם אורנית ואלקנה.

במהלך דיוני הוועדה של משרד הפנים, ומתוך רצון לקדם את מהלך הפרידה מעץ אפרים ומשערי תקווה, התנדב דגן לסייע למועצה החדשה מתקציביה של המועצה שלו. מנכ"ל המועצה שלו העביר מכתב מסודר, המודיע על נכונות המועצה להעביר למועצה החדשה, בין השאר, מחצית מהכנסות הארנונה של אזור התעשייה החדש, לכשזה יקום, ומחצית מהכנסותיה של מחצבה חדשה שאמורה לקום, לכשתקום.

בסיכום המסמך שחיברו, מסבירים אנשי הוועדה של משרד הפנים שבחנה את המהלך שביקשה השרה לשקד לקדם, כי אחת הדרכים שיסייעו לסגירת הגרעון שאיתו תצא לדרך המועצה החדשה, יעבור ב"טווח הקצר", דרך "העברת הכנסות ממועצה אזורית שומרון ליישוב החדש". האם תושבי המועצה האזורית שומרון יודעים על כך? האם הם חיים בשלום עם העובדה שהכסף שלהם יועבר לטובת מועצה אחרת?

כך או כך, בניסיון לשכנע את הוועדה כמה מוצלח המהלך, הסביר דגן באמצעות דוח כספי שהציגו אנשיו, שמצבה הכלכלי של המועצה שלו רק ישתפר אחרי הפרידה משני היישובים. "גריעת היישובים עץ אפרים ושערי תקווה תביא להתייעלות כספית בתקציב המועצה בהיקף של כארבעה מיליון שקלים", מצטטים חברי הוועדה את מה שנמסר להם. נהדר, נכון? אלא שבסמוך להחלטת שקד על הקמת המועצה החדשה, ובסמוך להודעה של המועצה של דגן על הרווח הכספי שיניב לה המהלך הזה, שיגרה המועצה של דגן למשרדי הממשלה הרלוונטיים מסמך אחר, שכותרתו "תחשיב הפסד כלכלי למועצה - גריעת היישובים שערי תקווה ועץ אפרים", עם מסר שונה. במסמך הזה מסבירה המועצה האזורית שומרון, שהיא מבקשת לקבל תוספת תקציב נכבדה, משום שהפרידה משני היישובים תסב לה הפסדי ענק. היא גם מפרטת כמה גדולים ההפסדים. כ-34 מיליון שקלים ב"זמן אפס", כלומר מייד עם יציאת המהלך לדרך. עוד כ-11.5 מיליון שקל ב"שנה א'". ועוד כ-6 מיליון שקל ב"שנה ב'".

בסיכום המסמך מדגישים אנשי המקצוע של משרד הפנים באופן ברור למדי: "מניתוח היכולת התקציבית של היישוב המאוחד עלה כי קיים פער בין ההכנסות הצפויות אל מול ההוצאות החזויות של הישוב המאוחד. הישוב שיוקם, צפוי לסבול מגירעון מובנה בהיקף של כעשרה מיליון שקל. ללא מתן מענה לסכום זה תעמוד בספק יכולתו של היישוב החדש להעניק רמת שירותים נאותה לתושביו. לפיכך, הוועדה ממליצה להשאיר את המצב הקיים, עד אשר היישוב יגיע לרף 10,000 תושבים ומעלה ויימצא מקור הכנסה שישמש לסגירת הפער בין הוצאותיה החזויות של הרשות החדשה לבין הכנסותיה הצפויות". האם יש הסבר יותר ברור מזה?

מכאן והלאה, ב-15 השורות האחרונות של המסמך בן עשרות העמודים, משאירים חברי הוועדה - תחת הכותרת "לחילופין" - פתח צר, בעייתי בפני עצמו, לשרה. יש אפשרות להסביר, הם כותבים, שלמרות שאין במועצה המוקמת מספר מינימלי נדרש של תושבים, ישנן "נסיבות מיוחדות". כך גודלם של היישובים ביחס לאחרים במועצה, כך שטח השיפוט הרחב של המועצה, המייצר מרחקים גדולים בין היישובים, כך המרחק של שני היישובים מ"ליבת המועצה".
אלא שלכל זה, חוזרת ומדגישה הוועדה, יהיה מחיר. אם תחליטו להישען על "הנסיבות המיוחדות" הללו, מסבירים חבריה, עדיין יהיה חייב המשרד למצוא מקור הכנסה שיאפשר לו לסגור את "הפער התקציבי המסתמן בין הכנסותיה להוצאותיה של המועצה החדשה".

איך מוצאים הכנסות כאלה? הוועדה מסבירה: או באמצעות מענקים קבועים ממשרד הפנים. או, "לטווח הקצר", באמצעות "העברת הכנסות ממועצה אזורית שומרון לישוב החדש". או, "לטווח הארוך", באמצעות הכללת המועצה החדשה בחלוקת הכנסות מאזור התעשיה שבאזור, כשזה יקום.

בשורה התחתונה, 30 יום אחרי שנחתם המסמך הזה, המעלה ערימות של קשיים וסימני שאלה פיננסיים על יכולתה של היוזמה הזו לצאת לדרך, הוציאה שקד את המועצה החדשה לדרך, כאילו לא אמרה הוועדה דבר. "לא המלצנו חד משמעית על הקמת המועצה הזו", הסביר לי השבוע משה אלקסלסי, אחד מחברי הוועדה. "גם משום שהייתה לנו הסתייגות מכך שהמועצה הזו לא מונה עשרת אלפים תושבים, כפי שמקובל, וגם מכיוון שלגוף החדש הזה אין מקורות כלכליים, והוא לא יוכל לעמוד על הרגליים בלי שמשרד הפנים יעזור לממן אותו. עם מימון של המדינה, זה יכול לקרות".

ועוד נקודה אחת חשובה. שוחחתי בימים האחרונים עם כמה גורמים העוסקים משך שנים ארוכות בהתיישבות. איש מהם לא רצה להתראיין בשמו, ולפתוח חזית מול דגן או שקד. אבל ההסבר שהם נתנו להתנגדותם למהלך הזה, חשוב מאוד. עוצמתה של ההתיישבות טמונה בחיבור של כל היישובים בה, לאגרוף אחד. יישובים חזקים וחלשים, יישובים גדולים וקטנים, יישובים עשירים יותר ועשירים פחות, יישובים שנמצאים בגושים ויישובים שנמצאים בעומק השטח. ניתוק של אלה החזקים יותר, בייחוד כאלה הממוקמים בסמוך לקו הירוק, משאיר את האחרים פגיעים יותר פוליטית ומדינית.

אז עם מה נשארנו? עם מועצה מקומית חדשה, שהוקמה בניגוד להמלצות של ארבע ועדות שסברו בעבר שאם כבר מקימים רשות חדשה, היא צריכה להיות גדולה בהרבה ולאחד אליה עוד כמה יישובים; עם מועצה שהוקמה בזמן שיא של ארבעה חודשים מההחלטה הראשונה לבחון את הנושא, ועד לחתימה של שרת הפנים על האישור; עם מועצה חדשה שמאגדת לתוכה שני ישובים שאינם סמוכים זה לזה, ומועצה מקומית אחרת מפרידה ביניהם; עם מהלך שעלול לפגוע בהתיישבות; ועם מדינת ישראל שתצטרך לממן אותו במיליונים רבים מכיסה.

תגובת לשכת שרת הפנים, איילת שקד: "הקמת המועצה החדשה בשומרון נבחנה מספר פעמים בעבר על ידי ועדות חקירה שונות תחת שרי פנים שונים, שבחנו בחיוב מתווי היפרדות שונים. בעת הזאת, ההמלצה הייתה בשלה דיה בכדי לקבל החלטה ממוקדת ומהירה. יודגש כי ההפרדה נעשתה תוך הסכמה מלאה של המועצה האזורית שומרון ושני הוועדים המקומיים, שערי תקווה ועץ אפרים, דבר אשר היווה נדבך משמעותי בהליך. ועדי היישובים טענו שרוב התושבים כמהים לבצע את ההפרדה.

"יצוין כי שערי תקווה מתקיים כבר כיום כמעין ישוב נפרד, עם סל תקציבים סגור, ובו כל השירותים המוניציפליים ניתנים על ידי הוועד המקומי. התנהלות זו אפשרה לבצע הפרדה נכסית ברורה בין המועצות. הדין החל ביהודה ושומרון אינו כולל מגבלת תושבים להקמת מועצה חדשה. עם זאת, הוועדה בחנה את הקמת המועצה על רקע פקודת המועצות המקומיות, אשר מאפשרת בנסיבות מיוחדות להכריז על מועצה מקומית, גם אם מספר התושבים קטן מ-10,000 ובלבד שהוא עולה על 5,000. היקף האוכלוסייה בשני היישובים עומד כיום על כ-9,000 נפש והצפי לגידול האוכלוסייה עומד על תוספת של כ-19 אלף תושבים בעשור הקרוב.

"המועצה הוקמה על בסיס צורך מהותי שעלה מהשטח. שני היישובים, שערי תקווה ועץ אפרים, הלינו על קשיים בקבלת השירות המוניציפלי מהמועצה האזורית שומרון בצורה נאותה, הן בשל גודלם של היישובים והן בשל המרחק הגיאוגרפי הנרחב בשטח המועצה.
"המטרה העיקרית של הקמת המועצה החדשה היא קידום ההתיישבות בשומרון, תוך שיפור השירות הניתן לתושבים במועצה החדשה. לשני היישובים תוכנית אב להרחבת יחידות הדיור בשטחן - בעץ אפרים תוספת של 500 יחידות דיור ובשערי תקווה תוספת של 800 יחידות דיור. הקמת המועצה החדשה תעניק דחיפה משמעותית למימוש התוכניות ולהרחבת ההתיישבות בשומרון.

"הוועדה העלתה קשיים כלכליים אפשריים למועצה החדשה, אך משרד הפנים, בשיח עם המועצה האזורית שומרון, יגבש מתווה לחלוקת הכנסות משטחי תעסוקה ומסחר, קיימים ועתידיים.
כמו כן , לפני קבלת ההחלטה ביצעה השרה התייעצות עם שר האוצר ושר הביטחון, אשר הביעו תמיכה במהלך. שר האוצר אף התחייב להקצות משאבים לפיצול. השרה רואה ערך רב בהקמת מועצה חדשה בשומרון, מועצה שיכולה להתפתח בסופו של דבר לגודל של עיר".

תגובת ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן: "המועצה האזורית שומרון מאמינה כי יש לבנות כמה שיותר ערים ביהודה ושומרון. כך נהגה עוד מימי בני קצובר, כך סברו כלל ראשי המועצות הקודמים, וכך סובר גם ראש המועצה היום, יוסי דגן. זו תפיסת עולם אידיאולוגית, בתפיסת העולם הזו התיישבות היא השקעה ולא הוצאה.

"אין לראות בהקמת ערים וישובים בארץ ישראל עניין כלכלי בלבד. בהסתכלות כזו יכול להיות שלא היה משתלם לבנות עיר בנגב שקוראים לה דימונה ולא היה משתלם לבנות עיר בשומרון שקוראים לה אריאל. אולם, זה איננו שיקול כלכלי, זו השקעה אידיאולוגית וערכית ויש לבחון אותה על פני עשרות שנים. כך נהגה כאמור מועצה אזורית שומרון במשך שנים, כששבעה ישובים יצאו מהמועצה, והפכו למועצות מקומיות ואחד מהם הפך למועצה מקומית ולימים לעיר אריאל.

"המועצה האזורית שומרון נהגה כך במשך שנים, מתוך הבנה שהדרך למיליון תושבים בשומרון, עוברת דרך הקמת ישובים חדשים והפיכת הישובים הקיימים לישובים עירוניים גדולים והדרך לכך עוברת בהפיכתם עם גדילתם למועצה מקומית ולאחר מכן לערים. בעניין הוצאת הישובים שערי תקווה ועץ אפרים (שני ישובים גדולים שמאז הקמת גדר ההפרדה מנותקים משאר יישובי המועצה האזורית שומרון, ולכל הדעות גודלם לא פרופורציונלי למועצה האזורית שומרון), יצוין כי תהליך ההיפרדות של הישובים שערי תקווה ועץ אפרים, מהמועצה האזורית שומרון, מתנהל זה כ-25 שנים. לא פחות מחמש ועדות גבולות, תחת כלל שרי הפנים השונים מכל גווני הקשת הפוליטית - אברהם פורז, אלי ישי, אריה דרעי ואיילת שקד - המליצו להוציא את הישובים שערי תקווה ועץ אפרים מהמועצה האזורית שומרון. אנו שמחים שהתהליך הזה הסתיים בתמימות דעים.

"זאת ועוד: כל ועדי הישובים של עץ אפרים ושערי תקווה ב-25 השנים האחרונות, וכן וכלל ראשי המועצה האזורית שומרון לדורותיהם, דרשו וביקשו את ההפרדה בין הישובים. כלומר, מדובר בנושא שהעיקרון שלו היה מוסכם על כל ראשי המועצות ב- 25 השנים האחרונות.

"הטענה הפוליטית אינה נכונה מהותית ומופרכת עניינית, כיוון שהעובדות הן הפוכות לחלוטין: בישובים עץ אפרים ושערי תקווה זכה ראש המועצה יוסי דגן בשתי מערכות הבחירות בהן התמודד, הן של 2015 והן של 2018 ,בשני שליש מהקולות (66.2% מהקולות ב-2015 ו-66.15% ב-2018). התוצאה הזו גבוהה בהרבה מישובים לא מעטים אחרים במועצה האזורית שומרון.

"לגבי הטענות הכלכליות: הכתב מצטט קטע מתוך דו"ח בן 39 עמודים. קטע נקודתי בו המועצה התבקשה על ידי הוועדה לדווח על עלות הפעילות המועברת מדי שנה, מהמועצה האזורית שומרון ליישובים שערי תקווה ועץ אפרים, בגין חינוך, רווחה ועוד. זאת, בכדי לבנות תקציב לרשות החדשה. אין שם עיסוק בכלל ההפסדים למועצה, אלא בחלקם. ללא קשר לכך, על המועצה לדווח לאוצר על השפעת מאזני איזון, רה-ארגון, חובות הוועדים למועצה וכן הלאה בשל האיחוד - וכך היא עשתה.

"לגבי המוכנות של המועצה האזורית שומרון לתת חלק מההכנסות שלה לטובת הרשות החדשה, מדובר במהלך מקובל בהפרדות ישובים גדולים ממועצות אזוריות. כך גם קורה בהפרדות של צור הדסה לאחרונה ממטה יהודה וכך קרה במקומות אחרים. המועצה מוותרת על הכנסות קבועות באזורי התעשייה הסמוכים לישוב הנפרד וכן בנכסים מניבים נוספים, כדי לאפשר הכנסות למועצה המקומית החדשה, על מנת לאפשר לה להתחיל ברגל ימין. המועצה האזורית שומרון יותר ממעוניינת לעזור למועצה החדשה לעמוד על רגליה, מתוך אותה מטרה משותפת של הבאה לגדילה וצמיחה של ההתיישבות ברחבי השומרון. לכן נענינו להצעת ועדת הגבולות ומשרד הפנים בנושא".