מפגישת ההנחיה לשיחת הנזיפה - פילבר מסדר יפה את חלקי הפאזל על הלוח

זה היה שבוע טראגי לעד המדינה שלמה פילבר, אבל לשאול אלוביץ' ולבנימין נתניהו הוא היה טראגי אפילו יותר. חלקי הפאזל עד לעדות הזאת היו אמנם רבים, אבל די מפוזרים בחלל אולם בית המשפט. בשבוע הזה פילבר סיפק גם חלקים רבים נוספים לפאזל הזה, אבל גם סוף סוף הניח על רצפת בית המשפט לוח נוח, שמקל מאד על סידור חלקי הפאזל, ואפשר כבר לראות תמונה. הוא עשה זאת כמי שכפאו שד, ללא חשק, תוך ניסיון מאולץ ולרוב מעט מגוחך, לעדן את הרטוריקה שהשתמש בה בחקירה, אבל חמוצים ככל שנאמרים הדברים, הם עדיין נאמרים. הפרטים הם אותם פרטים, והלוח אותו לוח. פילבר מתאר בבית המשפט, רגע אחרי רגע, כיצד לכאורה באמצעותו, אלוביץ ונתניהו העבירו מסרים אחד לשני, כיצד בשליחותו נשאו ונתנו.

היו רגעים דרמטיים רבים בעדות פילבר השבוע, כמובן הדרמטי שבהם היה הרגע שבו ביקשה התובעת להכריז עליו כעל עד עוין. נגיע כמובן לרגע הזה, אם כי מבחינה משפטית הוא ממש לא היה הרגע החשוב ביותר. הרגעים החשובים השבוע היו אלה שהמחישו באופן מובהק את השימוש הפונקציונלי שעשו נתניהו ואלוביץ' בפילבר, ואלה שהמחישו כיצד בזמן אמת הבינו הנוגעים בדבר שהם מסתובבים בשטח אסור.

פילבר נכנס לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת ביוני 2015. מיד עם כניסתו, כך העיד, נפגש עם נתניהו באותה "פגישת הנחיה" מפורסמת (המכונה גם פגישת הכורסאות), שבה נתניהו הורה לו, לכאורה, לסייע לאלוביץ' גם בנושא מיזוג בזק-יס, וגם בנושא מחירי הטלפוניה. נתניהו טוען שפילבר בדה את הפגישה הזאת מלבו כדי להציל עצמו מכתב אישום פלילי. פילבר מעיד במפורש בעדותו כי ההנחיה של נתניהו לסייע לאלוביץ' היתה המצפן המעוות שלו (מעוות זה ביטוי שלי, לא של פילבר) בעיקר בענייני מיזוג בזק-יס (זה שהעשיר את אלוביץ' במאות רבות של מיליוני שקלים), אך גם בנושאים האחרים. הוא אמנם מתעקש שבערבוביה הנחו אותו גם שיקולים מקצועיים (התובעת זורמת עמו בהנחה זו), אך מודה במלים ברורות שהתנהל באופן לא תקין ולא כרגולטור סביר.

הדברים של פילבר חזקים ומדברים בעד עצמם, אך ברובם המכריע נוגעים רק לצד של התמורה (מה שאלוביץ' הרוויח לכאורה מנתניהו), ולא למתת (מה שנתניהו הרווויח לכאורה מאלוביץ'). הוא לרוב מסביר שלא ידע מה קורה בשטח המתת - כלומר, מה קרה בזירת הסיקור בוואלה. כאן בדיוק נכנס המקרה המוזר של המעטפות הסגורות.

לנתניהו, מסתבר, היה חשוב מאוד להעביר לאלוביץ' את המסר כי אינו מרוצה מהאופן שבו אתר וואלה שהיה אז בבעלות בזק (שבשליטת אלוביץ'), מסקר אותו, את נתניהו. את הטרוניה הזאת היה יכול להעביר בדרכים רבות. למיטב בדיקתי בספרי ההיסטוריה של האנושות, בשנת 2015 בני אדם כבר דיברו האחד עם השני באמצעות מכשיר הטלפון, שלחו דואר אלקטרוני איש אל רעהו, והמיושנים שבהם עדיין השתמשו דואר רגיל. אלא שנתניהו, כך עולה מעדות פילבר, החליט לפנות לאלוביץ' בעניין טרונייתו בדרך אחרת ומקורית לחלוטין.

פילבר סיפר השבוע כי באוגוסט 2015, חודשיים לאחר פגישת ההנחיה המפורסמת, התקשר אליו יועצו המדיני של נתניהו, יונתן שכטר, וביקש להיפגש איתו. הם קבעו בנקודה כלשהי בעיר מודיעין, שם שלף שכטר מתא המטען של מכוניתו שתי מעטפות סגורות ששם הנמען על גבן היה שאול אלוביץ'. "הוא ביקש שאמסור אותן לאלוביץ'", סיפר פילבר בבית המשפט. כיוון שההעברה הפיזית לא הסתייעה, פילבר, אבוי, פתח את המעטפות, צילם את העמודים ושלח אותם לאלוביץ'. "המסמך הראה סקירה וניתוח של מאמרים שפורסמו במעריב ובוואלה.... לא חשבתי שזה מה שאפגוש כשאפתח את המעטפה", סיפר בבית המשפט. מסתבר שאת המסר על חוסר שביעות הרצון מהסיקור בוואלה בחר נתניהו להעביר לבעלים של וואלה דרך מי שבאמצעותו הוא משפיע על כיס הבעלים במאות מיליוני שקלים. "למה הוא העביר את זה דווקא דרכך?", שאלה התובעת יהודית תירוש את פילבר, שלא ידע ממש מה להשיב.

אם, למשל, תחברו לאירוע הזה, את אותה שיחה משפחתית שתיאר ניר חפץ בעדותו, שבמהלכה יאיר נתניהו רוטן בנוכחות אביו על כפיות הטובה של אלוביץ', אחרי כל מה שאביו עושה עבורו במשרד התקשורת, ותוסיפו לזה גם את הדברים שסיפר אתמול פילבר על "שיחת הנזיפה" מ-2016, תבינו איך מבעד חלקי הפאזל מתחילה להשתקף התמונה.

באפריל 2016, בהתכתבות פנימית בין האלוביצ'ים, שאול ובנו אור, אומר האב לבן שידאג לכך ששלמה פילבר "יקבל בראש", לאור חוסר סבירות הרצון שלהם בעניין דרישות משרד התקשורת מהם בתחום הטלפוניה. פילבר, חשוב להסביר, מצד אחד קיבל הוראות מנתניהו ומהאלוביצ'ים (באמצעות נציגם אלי קמיר), מצד שני התקשה מאוד לעבור את משוכות הדרגים המקצועיים, שלדבריו מרדו בו. ואז הגיעה השיחה המכונה "שיחת הנזיפה" מנתניהו.

"מי זה הרן הזה", שאל נתניהו בשיחת טלפון עצבנית את פילבר, כשהוא מתייחס להרן לבאות, שהיה סמנכ"ל משרד התקשורת לענייני כלכלה. "כל מי שעבד עם נתניהו", הסביר פילבר אתמול, "יודע ששיחות נזיפה שמגיעות בערב הן כתוצאה מזה שבני משפחתו או מישהו אחר משגע אותו". זה היה תיאור מעודן למה שאמר במשטרה. "מגיע טלפון רבע שעה אחרי צאת שבת, ראש הממשלה רוצה אותך ואני עונה לטלפון...אני מתחיל לקבל צרחות...יש סוג של צרחות שאתה יודע שהם...גברת נתניהו עומדת לידו ומחכה לשמוע את הנזיפה. הוא צורח לי: 'מי זה ההרן הזה, למה אתה לא מפטר אותו'.... אני שלחתי את הרן אה... למשא ומתן עם סטלה (הנדלר, מנכ"לית בזק אז, ב"ק) על מחירי הטלפוניה וזה התפוצץ. זה היה סביב העניין הזה".

שיחת הנזיפה מתחברת בפאזל לשיחת הכורסאות, שמתחברת לתרשומת הפנימית של פילבר שמתעדת את ההנחיה המפורסמת. כל אלה מתחברים לעדויות בדבר ההבנה באותה תקופה שמערכת היחסים הזאת נמצאת במתחם האסור.

פילבר המחיש בעדותו את האווירה סביב כל אירועי הרגולציה המופרעים הללו, בעיקר לאחר שהחלו הבדיקות בעניין ניגודי העניינים. הוא סיפר כי עדכן את נתניהו בעניין הבדיקה של משרד המשפטים. לדבריו, כשחלפה על פניהם הגב' שרה נתניהו, שאל אותה בעלה: "את מתכתבת עם איריס אלוביץ?", והיא השיבה: "התכתבתי ומחקתי, או משהו כזה, והוא אמר לה: 'טוב מאוד. אל תעשי את זה יותר, אל תמשיכי'". עדות כזאת, אם תימצא על ידי בית המשפט כאמינה, מחזקת מאד את ניסיונות הפרקליטות להוכיח את היסוד הנפשי של נתניהו בעבירות המיוחסות לו.

כאמור המשפט עוד ארוך מאוד; דעתי עדיין לא השתנתה, והיא שהוכחת עבירת השוחד בתיק הזה היא אמנם אפשרית, אבל קשה. עם זאת, כדאי לציין ששלמה פילבר הוא העד האפקטיבי ביותר שהיה לתביעה עד כה. כשתירוש ביקשה ביום שלישי להכריז עליו כעל עד עוין בשל הפער בין גרסאותיו במשטרה לגרסאותיו בבית המשפט, אמר הסניגור, עו"ד בעז בן צור, כי העד עוין בעדותו את ההגנה ולא את התביעה. אינסטינקטיבית הסכמתי איתו. נכון שבחקירותיו פילבר תיאר את השחיתות הרגולטורית במשרד התקשורת במלים חריפות ונחרצות בהרבה, אבל את העובדות, את חלקי הפאזל, את לוח הפאזל, הניח ועוד איך גם בבית המשפט.

קשה להעריך כיצד המשפט הפלילי הזה יתפתח בהמשך, אבל את המציאות שנחשפה השבוע כבר יהיה קשה לטשטש. רגולטור לשעבר מתאר בתוך אולם בית המשפט כיצד פעל ממניעים פסולים (גם אם הם מעורבים במניעים מקצועיים כדבריו), מטעמו של ראש הממשלה ושר התקשורת אז, עבור האינטרסים הכלכליים של איש עסקים. התיאור הזה מגדיל מאוד את הסיכון של נתניהו בהליך הפלילי הזה, ולכן גם מגדיל את הסיכוי שירצה לנהל את הסיכון באמצעות הסדר טיעון.