זלנסקי, מצור ונשק גרעיני: מילון המלחמה באוקראינה

יכולת העמידה של הכוחות האוקראיניים מול צבא רוסיה הפתיעה את כל העולם, פרט אולי לאוקראינים עצמם. צבא אוקראינה, שחומש ואומן בשנים האחרונות על ידי מדינות המערב, מפגין יכולות טקטיות מרשימות ומסרב להיכנע בניגוד לתקוות של הקרמלין לקריסתו המהירה.

במקביל, התנגדות למלחמה נרשמה גם ברוסיה עצמה, כולל מצד כמה אישים בולטים, בראשם עורכת בערוץ הטלוויזיה הממלכתי שמחתה נגד הפלישה בשידור חי. אלפי אזרחים רוסים שהפגינו נגד המלחמה נעצרו בחודש האחרון, כשבאותו הזמן הגבירו הרשויות את דיכוי כלי התקשורת העצמאיים הבודדים שעוד נותרו ברוסיה.

נשיאה היהודי של אוקראינה יכול היה להימלט מארצו עם תחילת הפלישה, כפי שהציעה לו ארצות הברית, אולם במקום זו הוא בחר להישאר בקייב עם חברי ממשלתו ומנהיגי הצבא. מהבונקר שלו בארמון הנשיאות הוא מקליט סרטונים להעלאת המוראל הארצי ולעידוד מדינות המערב להגביר את התמיכה בקייב.

אחרי שנתקלו בלחימה עזה של צבא אוקראינה, הכוחות הרוסיים עברו לטקטיקה המוכרת שלהם מסכסוכים אחרים, האחרון שבהם בסוריה: כיתור ערים וכתישתן עד היסוד בהפגזות ובתקיפות אוויריות כדי להימנע מאבידות רבות בלחימה אורבנית. אחת מהן היא מריופול, שנחרבת עד היסוד וסובלת מתנאים "אפוקליפטיים" לפי העדויות.

נאט"ו קיבלה זריקת מרץ בעקבות הפלישה הרוסית שאחד מהזרזים שלה היו רצונה של אוקראינה להצטרף לשורות הברית. אחרי שנים של נמנום והתעלמות מהתוקפנות של מוסקבה, חברות נאט"ו הבינו שהאיום הנשקף מהקרמלין הוא ממשי והחלו לשייף את מערכי ההגנה החלודים שלהן, אך אין להן כוונה בשלב זה להתערב במלחמה באוקראינה ולהסתכן בעימות ישיר עם רוסיה. ממשל ביידן אף דחה בקשה של פולין לספק מטוסי קרב לאוקראינה וקריאות להקמת אזור אסור לטיס בשמי המדינה.

המלחמה באוקראינה העלתה מן האוב את החשש מפני אסון גרעיני עולמי, אחרי שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין הורה על הגברת הכוננות האסטרטגית בימים הראשונים של הפלישה וצבא רוסיה השתלט על הכור בצ'רנוביל. מאמינים כי התרחיש של שימוש בנשק זה במלחמה הוא לא מופרך כפי שהיה בעבר מאחר שמוסקבה פיתחה כלי נשק גרעיניים הרסניים פחות. בנוסף לכך, במערב חוששים שרוסיה תשתמש בנשק כימי או ביולוגי לאור הקשיים שהיא חווה בלחימה הקונבנציונלית מול צבא אוקראינה.

מאז שהופיע הסימון על ציוד צבאי רוסי באוקראינה, הפכה האות לסמל התמיכה במלחמה. תומכי הקרמלין ברוסיה ובמקומות אחרים בעולם לובשים חולצות עם האות Z או מניפים דגלים עמה, והיא גם נצפתה על מכוניות ובהופעות שונות ואף בעצרות פרו-רוסיות בסוריה, בלבנון ובסרביה. משמעות הסימון המקורי עוד לא ידועה.

מדינות המערב הציגו חזית אחידה מאז פרוץ המלחמה, כשהשיתו סנקציות כואבות ביותר על כלכלת רוסיה ועל אוליגרכים המקורבים לפוטין. העיצומים נועדו לשכנע את הקרמלין כי הפלישה אינה משתלמת, ולעודד תסיסה של האזרחים נגד המשבר הכלכלי המתפתח במהרה. עם זאת, ההיסטוריה מלמדת כי מדינות לומדות לחיות תחת הסנקציות, ורוסיה כבר אמרה כי היא תלמד מהניסיון של איראן בנושא.

במערב, ואולי גם ברוסיה עצמה, מנסים לפענח מה בדיוק רוצה נשיא רוסיה. אחרי שרבים האמינו כי שפוטין לא יעז לפתוח במלחמה כוללת נגד אוקראינה והתבדו, מעטים מוכנים כעת להמר מהו הצעד הבא של נשיא רוסיה. למרות כמה קולות מחאה, חלקם אמיצים למדי מצד עיתונאים שאך לפני רגע היו חלק ממכונת התעמולה של הקרמלין, שלטונו של פוטין עדיין יציב והוא שומר על קשר קרוב עם מנהיגים ממדינות לא מערביות.

המלחמה יצרה את משבר הפליטים הגדול ביותר ביבשת מאז מלחמת העולם השנייה, ויותר משלושה וחצי מיליון אוקראינים נמלטו למדינות השכנות. בסך הכול, לפני נתוני האו"ם, יותר מעשרה מיליון אוקראינים נעקרו מבתיהם בחודש החולף, כרבע מכלל האוכלוסייה. בניגוד לגלי ההגירה מאסיה ומאפריקה, מדינות אירופה מקבלות בברכה את הפליטים האוקראינים, לפחות בשלב זה. עיקר הנטל נופל על פולין ועל מולדובה השכנות.

סוגיית הפליטים הציתה גם ויכוח עז בישראל, בין אלו הסבורים שהמדינה לא עושה די כדי לסייע לאוקראינים, מול אלו המזהירים מפני "איום דמוגרפי".

היהלום שבכתר עבור רוסיה, שקיוותה להכניע את בירת אוקראינה כבר בימים הראשונים למלחמה ובכך להאיץ את נפילת הממשלה. במקום זאת, קייב הפכה למעין מבצר, והכוחות המגנים עליה מצליחים לשמור עד כה את צבא רוסיה משערי העיר שאותה הוא מפגיז מרחוק.

לכל מלחמה יש פן של לוחמה פסיכולוגית, וזו באוקראינה מגיעה לשיאים חדשים לאור אמצעי התקשורת הבלתי-נגמרים שלא היו קיימים בסכסוכי עבר. רוסיה כבר ידועה בתור מי שכל הצהרה שלה מכילה מעט מאוד אמת, אך גם אוקראינה נתפסה לא אחת בהפצת מידע כוזב, בין היתר כשטענה שאתר ההנצחה של באבי יאר נפגע בהפגזה רוסית.

עבור הקרמלין, המלחמה נתנה אות להרחבת הדיכוי של חופש הביטוי, וכבר בתחילתה נאסר על כלי התקשורת להשתמש בביטוי מלחמה או פלישה, אלא רק ב"במבצע מיוחד". בנוסף לכך, עבר חוק האוסר להפיץ "פייק ניוז" על הצבא, ומי שעובר עליו מסתכן בעונש מקסימלי של 15 שנות מאסר. למרות זאת, עיתונאית אמיצה העזה להפגין במהלך שידורי הטלוויזיה הרוסית נגד המלחמה חרף הסכנות הכרוכות במחאה.