זויה, גמלאית בת 68, הסתתרה מתחת למדרגות ביתה במהלך הפגזות חדשות שהרעישו את ביתה בסמוך לקוו החזית במזרח אוקראינה, שעות אחרי שרוסיה הודיעה על הכרתה בעצמאות שני המחוזות הבדלניים.
"בסביבות השעה 5:00, הייתי בבית והלכתי מהסלון למטבח. בזמן הפגיעה, הכול רעד, זכוכיות עפו לכל עבר. התחבאתי מתחת למדרגות, זה היה נורא, פשוט נורא", אמרה זויה. כשנשאלה על המהלך של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, היא משכה בכתפיה: "אני לא מצפה לשום דבר טוב, כל כך נמאס לי. במשך שמונה שנים אנחנו לא חיים, אלא רק מתקיימים".
העיירה שלה, נובולואנסקה, שוכנת במחוז דונייצק, אך מחוץ לשטחים שכעת נמצאים בשליטת "הרפובליקה העממית של דונייצק", שיחד עם שכנתה, "הרפובליקה העממית של לוגנסק", הוכרה על ידי רוסיה כמדינה עצמאית.
העיירה נכבשה מחדש על ידי כוחות צבא אוקראינה ב-2017, אבל הלחימה, שפרצה לראשונה ב-2014, נמשכה וגבתה מחיר כבד מהתושבים המקומיים הלכודים בבתיהם, מבלי יכולת לעזוב.
חיילים המפטרלים בשוחות הסמוכות חוששים שהבדלנים, שכעת זוכים לגיבוי חיילים רוסים שצפויים להגיע לאזור בקרוב מאוד, ינסו להשתלט מחדש על העיירה ועל האזורים הסמוכים.
"אנחנו מוכנים לעצור פלישה של הפדרציה הרוסית, כולל של הרפובליקות העממיות של לוגנסק ודונייצק. אני לא יודע מה יהיה ההקף, זה תלוי בגודל הצבא", אמר אולקסי, אחד החיילים.
חייל אחר, אולכסנדר ריאבוב, הביע חשש שמא הבדלנים ינסו כעת לכבוש את אותם חלקים בדונייצק ובלוגנסק - כולל נובולוהנסקה - שעדיין בשליטת כוחות הממשל האוקראיני. "האפשרות הזו מדאיגה אותי, הם יהפכו למוקדי עיומת, ואוקראינה תצטרך להגן על חלקים אלה של האזור באמצעים צבאיים", אמר.
אולקסיי, פנסיונר אחר בעיירה, ראה מעט תקווה לחזרת השלום. "אני מאוד מודאג. מהמצב הזה אנחנו לא יכולים לצפות שמשהו טוב יקרה", אמר.