קברי אחים של מתים מנגיף הקורונה בברונקס, ניו יורק, 9 באפריל 2020. AP
צילום: AP

במילה אחת - קורונה: 2020, השנה ששינתה את העולם

מנהיגים חלו ונפלו, כלכלות קרסו וחלומות שלמים נופצו לרסיסים. מגיפה עולמית שלא נראתה זה מאה שנה טלטלה כל נקודה בכדור הארץ, וכולם מצפים ל-2021. אבל האם האנושות למדה את הלקח מהשנה האחרונה? כלל לא בטוח

השנה הזו התחילה אחרת לגמרי. 

ב-3 בינואר התביית מל"ט אמריקני על שיירה שיצאה מנמל התעופה הבינלאומי בבגדאד, והפציץ אותה. כל יושבי הרכבים נהרגו, בהם היעד המרכזי - מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה של איראן, קאסם סולימאני.

ההסלמה הדרמטית קירבה את שתי האויבות הוותיקות למלחמה, אחרי שנים של עקיצות ומכות חשאיות. אבל גם הן לא ידעו שווירוס לא מזוהה מתפשט במרכז העיר הסינית ווהאן, בדרכו לשלוח זרועות לרחבי העולם ולשנות אותו מהיסוד.

קצת יותר משבוע לאחר מכן, דיווחה סין על קורבן ראשון מהמחלה המסתורית. מאז, כ-1.8 מיליון איש בגלובוס מתו מהווירוס, ועשרות מיליונים נדבקו.

הנהגת איראן בהלווייתו של קאסם סולימאני, ינואר (צילום: רויטרס)
זירת התרסקות המסוק של קובי בראיינט, ינואר (צילום: רויטרס)

מנהיגים גילו שהם אינם חסינים מהנגיף גם אם הם מאוד מזלזלים בו, וחלקם שילמו בכיסא שלהם. אחרים ניצלו את המגיפה הגדולה ביותר במאה השנים האחרונות כדי לבסס את שלטונם ולהשתיק את מתנגדיהם.

מרבית מדינות העולם השתעבדו למלחמה במגיפה, שהלמה בכלכלה העולמית. מאבקים גלובליים אחרים, כמו משבר האקלים וקידום זכויות נשים, או מחלות ותיקות יותר, נדחקו הצידה. הפערים בין עשירים לעניים ובין מדינות עשירות למדינות עניות העמיקו, ולפחות שנת לימודים קריטית אחת נהרסה לדור הצעיר.

אזורים רבים באירופה, שלא ידעו מחסור או תקופות קשות כמו אלו מאז מלחמת העולם השנייה, נכנסו לסגרים הדוקים. חיי הנוחות שלהם התרגלו רבים ביבשת התחלפו בפחדים בריאותיים וכלכליים, והמציאות הפכה וירטואלית.

בניית בית חולים בעיר ווהאן לאחר התפרצות נגיף הקורונה, פברואר (צילום: רויטרס)
תושבים מציצים ממרפסות בברצלונה לאחר תחילת הסגר, מרץ (צילום: AP)
תושב רומא במרפסת לאחר תחילת הסגר, מרץ (צילום: רויטרס)

כנסיות סגרו את דלתותיהן, הלוויות הפכו לטקס סודי ואפילו האפיפיור נאלץ למסור דרשות בפני כיכר ריקה. המלכה אליזבת הסתגרה בארמון (ולא בגלל החלטתם הדרמטית של הנסיך הארי ומייגן מרקל לפרוש מהחיים הציבוריים), ובריטניה עצרה את נשימתה כשראש הממשלה בוריס ג'ונסון אושפז בטיפול נמרץ אחרי שפיתח מחלה קשה מהנגיף. היא סיימה את השנה עם הסכם סחר עם האיחוד האירופי, אך גם עם מוטציה חדשה של הווירוס.

ההגבלות חסרות התקדים על חירויות בסיסיות עוררו דיון נוקב על האיזון בין שמירה על הבריאות לבין הדמוקרטיה. מדינות שבהן שלטון החוק היה מוחלש ממילא כמו הונגריה ופולין ניצלו את מצבי החירום כדי להעביר חוקים שנויים במחלוקת, ואפילו צרפת ניסתה למנוע - ללא הצלחה - הפגנות בתקופת הקורונה.

היו כמה מדינות שניסו גישה אחרת. שבדיה תפסה כותרות בעולם אחרי שהחליטה לשמור על שגרה כמעט מלאה בניגוד לשכנותיה. בתחילה היה נדמה שזה משתלם, אך בהנהגה החלו לאחרונה לבכות על שלא נקטו יד קשה יותר, עד כדי התערבות פוליטית חריגה של המלך.

מפגין נושא דגל ארה"ב הפוך במחאה בעיר מיניאפוליס על הרג ג'ורג' פלויד, מאי (צילום: AP)
מתקפה חסרת תקדים על הדמוקרטיה. טראמפ אוחז בספר תנ"ך מחוץ לכנסייה סמוכה לבית הלבן, יוני (צילום: AP)

המגיפה השביתה את ענפי הספורט הפופולריים ביבשת, אך לא בבלארוס שמנהיגה הרודני אלכסנדר לוקשנקו לגלג על הנגיף ואמר שאפשר להתגבר עליו דרך שתיית וודקה או סאונה. בתחילת אוגוסט הוא גילה שהשאננות והזלזול שלו חיזקו את מתנגדיו עד כדי הצבת האתגר הגדול ביותר לשלטונו. בסיועה של רוסיה השכנה ומול הססנות מערבית, הוא הצליח לשרוד גם את השנה הזו, אם כי מוחלש יותר ותלותי יותר במוסקבה.

המגיפה עוררה מתחים חברתיים וגזעיים בכל העולם, שרק חיכו להתפרץ. ארצות הברית חוותה את המהומות הקשות ביותר זה עשרות שנים אחרי ששוטר לבן הרג את ג'ורג' פלויד במיניאפוליס. המונים יצאו לרחובות אחרי תקופה ארוכה של סגר, הגבלות והרבה מוות וחורבן כלכלי, שהיכה באופן לא פרופורציונלי את המיעוטים והעניים.

אישה מפגינה מול כוחות הביטחון של בלארוס במינסק, אוגוסט (צילום: AP)
השפלה היסטורית. מסי תופס את הראש אחרי ההפסד 8-2 לבאיירן מינכן, אוגוסט (צילום: AP)

הרטוריקה הלוחמנית והיד הקשה שהפעיל טראמפ נגד המפגינים החלישו אותו לקראת הבחירות בנובמבר, אך את עיקר הנזק הסבה לו המגיפה. הוא חלה בעצמו בקוביד-19 ואושפז למשך כמה ימים, אחרי שהתייחס אליה בביטול בתחילת השנה ואף החמיא לסין על הטיפול בווירוס, שאותו תיאר כ"שפעת". בהמשך השנה התחוור שהנשיא ידע את חומרת המחלה, אך שיקר לציבור כדי "לא ליצור פאניקה".

מולו ניצב ג'ו ביידן, שנשא את דגל המדע מול תיאוריות השקרים והקונספירציות של רבים מהמחנה השני. שני "בומרים" התחרו על המשרה הרמה ביותר בתבל בקמפיין מכוער ורווי בדיות, אך כזה שלא ידעה כמוהו ארצות הברית. בלי ועידות גדולות, עם אירועים מצומצמים ועם נשיא מכהן שמסרב להכיר בהפסדו ומוכן לקחת את אמריקה לקבר יחד עמו.

למרות המתקפה חסרת התקדים של טראמפ, שניצל ממשפט הדחה בסנאט, על הדמוקרטיה האמריקנית, ב-20 בינואר אמור בכל זאת להתחלף השלטון בצורה סדירה, בערך. לביידן מצפה משימה קשה ביותר: הגברת מבצע החיסון של האוכלוסייה כדי לעצור את המגיפה שגבתה את חייהם של כ-350 אלף אמריקנים, במקביל לעולם מלא בבעיות, משברים וסכסוכים.

צלבים פרוסים בחוף של ריו במחווה לקורבנות הקורונה, אוגוסט (צילום: רויטרס)

גם בחצר האחורית של ארצות הברית המגיפה עושה שמות, והמדיניות האמריקנית כלפי מדינות היבשת צפויה להשתנות שוב. במקום החיבוק החם של טראמפ למנהיגי הימין של ברזיל, קולומביה וצ'ילה, ביידן ידרוש גם קבלות בתחום המאבק בשינויי האקלים והגנה על זכויות אדם. ז'איר בולסונארו, הנשיא הימני קיצוני של ברזיל, שכמו טראמפ הכחיש את הקורונה וחלה בעצמו, המתין יותר מחודש עד שבירך את ביידן.

בוונצואלה, הנשיא ניקולס מדורו שרד שנה נוספת חרף הקריסה הכלכלית והסנקציות האמריקניות, תוך חיזוק היחסים עם רוסיה, איראן וסין, והאופוזיציה שבה תומכת ארצות הברית הלכה והתפוגגה. השמאל חזר לשלטון בבוליביה, שנה אחרי הדחתו של אבו מוראלס ועליית משטר ימני פרו-אמריקני, ופרו ראתה שלושה נשיאים בתוך כמה ימים, אחרי כאוס שלטוני וחברתי שנבע בין היתר מכך ששיעור התמותה בה הוא הגבוה ביותר מקורונה ביחס לגודל אוכלוסייתה.


הקורונה טלטלה את אורח החיים של כולם. בתי הקולנוע ואולמות האירועים ננעלו ומעלים כיום אבק, שירותי הסטרימינג עלו לגדולה ואפילו הדרייב-אין עשה קאמבק.

הופעות ואירועים הועברו לאפליקציה המנצחת של 2020, זום, שאת מסכיה המפוצלים פקדו כולם ללא יוצא מן הכלל: מנהיגים בעולם, שופטים, אמנים ותלמידים ומורים המנסים לצלוח שיעור בווידאו.

עולם הספורט, שאיבד שני ענקים - קובי בראיינט בינואר ודייגו מרדונה בנובמבר - וראה בפעם הראשונה מאז שנות ה-30 דחייה של אולימפיאדה, התרגל למציאות מוזרה שבו משחקים מתקיימים ללא קהל. הפגרה הממושכת עד תום הגל הראשון טרפה מחדש את הקלפים, ויצרה את הסערה המושלמת עבור באיירן מינכן לטרוף את ברצלונה בחצי גמר בלתי-נשכח שהסתיים ב-8-2 בדרך לניצחון בגמר ליגת האלופות.

משימה קשה עומדת לפניו. ג'ו ביידן ורעייתו ג'יל לאחר הניצחון, נובמבר (צילום: רויטרס)

זו הייתה שנה של שינויים בסטטוס-קוו. סין מחקה את האוטונומיה של הונג קונג בחסות מגיפת הקורונה, ששמה קץ לתנועת מחאת ההמונים נגד שלטונה, ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין הידק את שלטונו לאחר משאל עם מלא טענות לזיופים וחרמות שביטל את ההגבלות החוקתיות עליו.

לפוטין הייתה זו שנה מאתגרת במרחב הפוסט-סובייטי. פרט להפגנות בבלארוס, הוא נאלץ לפשר בין שתי הרפובליקות הסובייטיות לשעבר אזרבייג'ן וארמניה שנלחמו בנגורנו-קרבאך. האזרים יצאו מהמלחמה כשידם העליונה והם הצליחו לרשום הישגים טריטוריאליים אחרי קיפאון של כ-30 שנה.

מבית, מבקר נוסף של פוטין כמעט ששילם בחייו, כשאלכסיי נבלני הורעל והתמוטט בטיסה פנימית אחרי שנפגע מגז עצבים. כמו בסרט קבוע, המערב מטיל סנקציות, הקרמלין מכחיש ומטיל עיצומים משלו. עד הפעם הבאה, שסביר להניח תקרה כבר בתחילת השנה הקרובה, כשארצות הברית תחליט כיצד להעניש את מוסקבה על מתקפת הסייבר חסרת התקדים שהכתה במשרדי הממשל הפדרלי.

קריסת הפרדיגמה. נתניהו, טראמפ ושרי החוץ של האמירויות ובחריין בטקס החתימה בבית הלבן, ספטמבר (צילום: AP)

במזרח התיכון, הפרדיגמה הישנה המשיכה לקרוס עם הסכמי נורמליזציה של ישראל עם ארבע מדינות ערביות - איחוד האמירויות הערביות, בחריין, סודאן ומרוקו - ללא קשר למשא ומתן עם הפלסטינים. היחסים הטריים הללו, שחלק לא מבוטל מהם נסמך על אינטרסים ביטחוניים וכלכליים, יעמדו כבר למבחן עם ממשל ביידן החדש שטרם ברור כיצד ינהג מול ההחלטות הדרמטיות שקיבל טראמפ.

הייתה זו שנה נוספת שבה המלחמה בסוריה לא הגיעה לקצה, שבה טורקיה העמיקה את אחיזתה באזור עם שורת מבצעים ופעולות ושבה התקרבה לבנון עוד קצת אל סף תהום. חיזבאללה וישראל פלרטטו עם עימות נוסף, אך המכה הקשה הגיעה מנמל ביירות, שנחרב באחד הפיצוצים הקונבנציונליים העוצמתיים אי-פעם.

המגיפה לא פסחה גם על הדת. האפיפיור בדרשה מול כיכר סנט פטרוס הריקה, מרץ (צילום: רויטרס)
נמל ביירות ההרוס אחרי הפיצוץ העוצמתי, אוגוסט (צילום: רויטרס)

הודו עשתה ניסוי אזרחי שכמוהו לא נראה בשום מקום בעולם, כשניסתה להכניס לסגר את מיליארד אזרחיה. המחיר הכלכלי ששילמה היה אדיר, אך מספר המתים בה נמוך יחסית למדינות גדולות אחרות.
בתאילנד, נשבר טאבו היסטורי כשאלפי צעירים החלו לקרוא תיגר על כוחו האדיר של המלך והארמון, וזעמם על האליטה המלכותית והצבאית יימשך עמוק לתוך 2021.

מדינות רודניות ועניות היו בחרדה מרובה מפני התפשטות הנגיף בשטחן, וחלקן נקטו צעדים דרסטיים. אחת מהן הייתה קוריאה הצפונית, שהוציאה להורג מי שנחשד בהפרת התקנות הקשות ושמנהיגה קים ג'וגנ און נעלם למשך תקופה ארוכה מעין הציבור, ייתכן מחשש להידבקות בווירוס.

אור בקצה המנהרה. מרגרט קינן מקבל את החיסון הראשון של פייזר בעולם (צילום: AP)

באפריקה, המגיפה הכתה קשה במדינות רבות שכלכלתן נשענת על תיירות זרה וסיוע בינלאומי. המספרים הנמוכים יחסית בתחילת ההתפרצות נקשרו למחסור במערכי בדיקה ראויים, אוכלוסייה צעירה ומזג אוויר חמים. אך ככל שנקף הזמן, כך התפשט הווירוס במדינות רבות שסבלו ממשברים ארוכים עוד קודם לכן.

הצורך להגביל את ההתקהלויות כדי למנוע הדבקה המונית שימש גם שליטים אוטוריטריים לדיכוי יריביהם.

במערב היבשת, מנהיגי חוף השנהב וגינאה ניצחו בבחירות מפוקפקות ואלימות שנערכו בצל המגיפה, חרף הבטחותיהם בעבר שלא להתמודד על כהונה נוספת. במאלי, הצבא לקח פיקוד על השלטון אחרי חודשים של הפגנות נגד הנשיא וניגריה נקלעה למעגל של הרג מפגינים ומתקפות טרור.

באלג'יריה, הגבלות הקורונה הביאו לדעיכת תנועת המחאה ההמונית נגד המשטר, והשלטון הצליח להעביר חוקה חדשה במשאל עם שבו השתתפו מעטים. הנשיא נדבק בעצמו בקורונה ונעלם מעין הציבור למשך חודשים, בדומה למנהיג בוטפליקה שאותו החליף רק שנה קודם לכן אחרי הפגנות עממיות.


2020 סוף סוף הגיעה לסיומה. מעטים בעולם יתגעגעו אליה, רבים מקווים לשכוח אותה ולחזור לחיי שגרה.

אבל היו כמה נקודות אור, כמו שיתוף הפעולה המדעי ברחבי העולם שהוביל לפיתוח בזמן שיא של חיסונים יעילים לנגיף הקורונה. המדע מספק הזדמנות לצאת מהמגיפה העולמית הקשה ביותר מאז השפעת הספרדית לפני מאה שנה, אך ללא למידת לקחים מ-2020, ייתכן שבעתיד הקורונה תתגמד מול וירוסים אחרים שידלגו מהטבע ההולך ונעלם אל הציביליזציה האזרחית.

  • 2020

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully