פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      צעד אחד מזרחה

      צילום: AP

      יריית הפתיחה שנשמעה בפולין ב-1 בספטמבר 1939 התבססה על היגיון גרמני. שש שנים אחר כך לא נותר זכר להיגיון, ולא לעולם כפי שהכרנו אותו

      מתי החלה מלחמת העולם השנייה? התשובה ברורה, לכאורה - אחד בספטמבר 1939, יום פלישת גרמניה הנאצית לפולין, אבל אם נהיה לרגע נוקדנים אז ביום זה מדובר היה אמנם במלחמה, אך היא תהפוך עולמית רק יומיים אחר כך, כשבריטניה הגדולה וצרפת יכריזו מלחמה על גרמניה (וכדאי לזכור שאמנם הבסת גרמניה לא הייתה אפשרית בלי ברית המועצות וארצות הברית, אבל בריטניה וצרפת הכריזו מלחמה על מכונת המלחמה מטילת האימה של הנאצים מתוך ערכים, בעוד שאם היטלר לא היה פולש לברית המועצות או מכריז מלחמה מיוזמתו, מתוך חוסר הערכה בלתי נתפס של יחסי הכוחות אחרי התקיפה בפרל הרבור, הרי שגם ברית המועצות וגם ארצות הברית לא היו במלחמה עם גרמניה כלל).


      ראיית העולם המערבית שלנו משפיעה עלינו בכל תחום, החל משיעורי הגיאוגרפיה המבליטים מפה ובמרכזה הים התיכון (רק חישבו על משמעות השם), מימין המזרח הקרוב, או התיכון, ורחוק יותר המזרח הרחוק (שוב, חישבו על השם). ובכן, במזרח הרחוק המלחמה לא מתחילה בספטמבר 1939, אלא משתוללת זה זמן - מ-1931, פלישת יפן ליבשת עצמה, או, במינימום, מ-1937, כשהתקריות הצבאיות הפכו למלחמה בקנה מידה מלא.


      וישנו תאריך נוסף. ממש באותה שנה, 1939, מתחולל קרב חלקין גול, או תקרית נומונהאן - אירוע גבול בין ברית המועצות לצבא הקיסרי היפני שהתפתח למאבק בן ארבעה חודשים. הוא יסתיים ב-16 בספטמבר, וברית המועצות תפלוש יממה אחר כך לפולין ממזרח, בהתאם להסכם ריבנטרופ-מולוטוב, ותחתוך לעצמה נתח מהמדינה הנלחמת בגבורה, וללא סיכוי, על חייה. הקרב נבלע במיתולוגיה העמוסה של מלחמת העולם השנייה, אבל הוא קריטי להתפתחותה - יפן הובסה בידי גנרל ז'וקוב, מפקד הכוחות הסובייטיים, והתבוסה הייתה כה קשה שהיא מסרבת להפצרות היטלר לפלוש לברית המועצות ממזרח למרות שהצבא היפני נמצא על הגבול האמור מאז הפלישה למנצ'וריה וסין. אם יפן הייתה נעתרת ופועלת בזמן שהוורמאכט דוהר למוסקבה, ברית המועצות הייתה מתמוטטת אולי, והמלחמה הייתה מסתיימת מוקדם הרבה יותר.

      פתיחת מלחמת העולם השנייה

      היטלר עוד ניסה להעמיד פנים שגרמניה רק מתגוננת מפני פולין, באמצעות פיברוק די פתטי של "תקרית גבול" שתפנה אשמה לפולין, אך איש לא קנה את זה. מלחמת העולם השנייה פרצה על פי רצונה, תכנונה ושאיפותיה של גרמניה. אבל למה?


      מדובר למעשה בשתי שאלות שונות - מדוע היטלר יוצא למלחמה עולמית, ומדוע המהלך הראשון שלה הוא נגד פולין, ולא ניטרול האויב הצרפתי החזק, על בסיס היגיון תוכנית שליפן ממלחמת העולם הראשונה?


      התשובה לשתי השאלות פשוטה - היטלר הוא נאצי. זוהי תשובה פשטנית, אפילו מטומטמת ומובנת מאליה, אבל לא לגמרי. הנקודה היא שהיטלר האמין בכל ליבו בתורות הגזע, מרחב המחייה והייעוד ההיסטורי של הגזע הארי, שעליהם נאם כל כך הרבה. אפילו בצוואה המפורסמת שהכתיב בבונקר שלו לפני התאבדותו הוא דיבר על שלטון היהודים בעולם, וזה אחרי שכבר השמיד שליש מהעם היהודי. הוא גם לא ביכה את תבוסת גרמניה, אלא ציווה להשמיד את כל תשתיתה, כלומר זו שלא נהרסה על ידי בעלות הברית, כי כך ייעשה למנוצח, על פי תפיסתו.


      היטלר היה משוכנע בכל ליבו בייעודו ההיסטורי, זה שהאל רוצה בו - רייך בן אלף שנים. בדמיונו, או הזיותיו, הוא ראה אימפריה גרמנית, מעין התגשמות של האימפריה הרומית - אחוזות של אצילים ושל חיילים שסיימו את שירותם וקיבלו חלקות אדמה לעבד - עמוד השדרה העתידי של גרמניה. לשם כך צריך מרחב מחייה, לבנסראום, מקום תחת השמש, כהגדרת הקייזר דור אחד קודם לכן. איפה יהיה המרחב הזה וממי ייכבש? היכן נמצאים אותם שטחים פתוחים שיעובדו על ידי האיכרים הגרמנים החרוצים ולאיזה כיוון ירחיבו את הממלכה הטבטונית החדשה? התשובה, כתמיד, ועוד מימי המסדר הטבטוני הקדום, היא במזרח.


      הרי ממערב, מצפון ומדרום מוקפת גרמניה במדינות שהן גם קטנות, גם מאוכלסות וגם אולי תחלוקנה עמה את החזון המרהיב של גזע ארי שולט - הסקנדינבים, מבחינת הנאצים, הם גזע טהור ממש כמותם. האוסטרים אחים. שווייץ גם. צרפת אמנם אויב אבל אי אפשר להקים שם את החוות של מילואי הלגיונות הנאצים. לא, זה חייב להיות במזרח, והמסקנה הזו היא חלק נוסף באידיאולוגיה הנאצית - המאבק בבולשביזם.


      היטלר לא רואה בעיני רוחו רק את כיבוש פולין. זהו רק חלק ראשון בתכנית גדולה, שאותה הוא חייב לבצע כעת, לפני שיזדקן וכוחותיו יתושו. הוא לא סומך על יורשיו העתידיים שיהיו חזקים מספיק. הוא חייב לכונן את הרייך הטהור שישתרע עד הרי אורל. אז תושלם משימת חייו. המשמעות היא כמובן כיבוש אוקראינה, הקווקז, חלק משמעותי מרוסיה. מבצע ברברוסה תמיד היה חלק מתפיסת היטלר, לפחות אידיאולוגית. שם, במישורים הפתוחים והפוריים של פולין, בלארוס ורוסיה, נמצא עתיד העם הגרמני. כך היה גם בעבר, כשמסדר האבירים הטבטוני נלחם באותם מקומות ממש, הגיע אל הים הבלטי, חצב לעצמו ממלכות ופלש לפולין ולרוסיה.

      עתיד העם הגרמני. מבצע ברברוסה

      סיבה נוספת, שגם היא כרוכה באידיאולוגיה הנאצית (אם כי לא בתפיסת העולם העמוקה שלה אלא בהשלכותיה המכעיסות והמיידיות) היא הסכם ורסאי. המרשל פוש אמר עליו כי אין מדובר בהסכם שלום, אלא בהפסקת אש לעשרים שנה - והוא צדק לחלוטין. אגדת הסכין בגב מתפשטת בגרמניה בתום מלחמת העולם הראשונה, ומסבירה למעשה לאזרחים את כניעת הצבא בצרפת וברוסיה, ואת היעדר הלחימה בדרך לברלין. אין דרך אחרת להסביר את המצעד המשפיל חזרה לגרמניה אלא בתקיעת סכין בגב הלוחמים הגיבורים, על ידי הקומוניסטים, הסוציאליסטים, הליברלים והקוסמופוליטים. היהודים, בקיצור.


      הסכם ורסאי כפה על גרמניה לשלם פיצויים כבדים ולהודות שהיא האחראית היחידה למלחמה. עם התפוררות האימפריות הוותיקות - הרוסית, העות'מאנית, הגרמנית, ההוהנצולרנית, האוסטרו-הונגרית וההבסבורגית - דחפה צרפת החוששת תמיד (ובצדק) להקמת מדינות חדשות, בינוניות בגודלן, בעורפה של גרמניה - בנות ברית פוטנציאליות, או לפחות יריבות פוטנציאליות לגרמניה בדמות צ'כוסלובקיה, הונגריה, רומניה, פולין ואוסטריה.


      כך, תמונת המצב באוגוסט 1939 במרכז ומזרח אירופה הייתה מעודדת מנקודת מבט גרמנית: ברית המועצות היא בת-ברית, וגם הונגריה ורומניה. אוסטריה סופחה. צ'כוסלובקיה נכבשה. מהמדינות המתנגדות במזרח נותרה רק פולין, ובה ערים שהן חלק מההיסטוריה הגרמנית (לבוב היא למברג, למשל, וגדנסק היא דנציג). את המדינה השנואה, החזקה, הלעומתית, ובה הקיבוץ היהודי הגדול בעולם, יש להשמיד. את האליטה הפולנית, סלבית ויהודית יש לחסל. מהיהודים יש להיפטר, ושאר ה"אונטרמנשן", תתי האדם, יהיו עבדים באחוזות הגרמניות, בהתאם לתורה הנאצית.


      ייתכן מאוד שהיטלר קיווה שמבוקשו יינתן לו, והוא לא ייאלץ להילחם במלחמה עולמית, אלא רק לכבוש את פולין במסגרת המשך מסע ביסוס שלטונו במרכז ומזרח אירופה. אחרי הכל, אם בריטניה וצרפת הפקירו את צ'כוסלובקיה החזקה, בעלת הצבא המודרני והמצויד, תוך התעלמות מהסכמי הגנה, מדוע שייצאו למלחמה למען פולין, שאין להן שום סיכוי בעולם לסייע לה?


      התקווה הזו הייתה הגיונית, אך הימים שבהם הסכם מינכן היה סיבה לחגיגה בכל אירופה עברו, והיבשת כבר לא האמינה שחבל הסודטים הוא אכן התביעה הטריטוריאלית האחרונה של היטלר. התפיסה ולפיה גרמניה דורשת רק דברים הגיוניים - אזורים שהיו תמיד חלק ממנה, או שבהם חיים דוברי גרמנית - חלפה אף היא מהעולם. צעידת הצבא הנאצי לתוך צ'כוסלוקיה חסרת המגן, לאחר שהסודטים הועברו לגרמניה, הבהירה כי פולין היא הבאה בתור.

      המטרה: כינון רייך שלישי בן אלף שנים. מלחמת העולם השנייה

      בריטניה התחמשה בקדחתנות, ועשתה הכנות נואשות למלחמה הבלתי נמנעת. היטלר לא רצה להילחם בה - מבחינתו הבריטים הם בני-ברית פוטנציאליים, והאימפריה שלכם בהחלט יכולה להתקיים לצד הרייך, מחוץ ליבשת ובהודו' נגיד - אבל ההתנגשות בוא תבוא.


      ב-1 בספטמבר 1939 החלה הפלישה לפולין. יומיים אחר כך הכריזו בריטניה וצרפת מלחמה על גרמניה ולא הוסיפו דבר, למעט פריסת חיל משלוח בריטי מעבר לתעלה - התגלמות קלישאת הגנרלים הנלחמים את המלחמה הקודמת. צרפת התבצרה בקו מז'ינו, והמלחמה המזויפת (או הזיץ קריג, מלחמת ישיבה) החלה.


      הפולנים נלחמו בגבורה חמישה שבועות, אבל לא יכלו להתמודד מול גרמניה, ובטח לא מול תקיפה משולבת שלה ושל ברית המועצות. פולין תחולק - מזרחה לברית המועצות, מרכזה כממשל הכללי (בו יקומו לימים מחנות המוות) ומערבה לגרמניה, ורתגאו. צרפת ובריטניה לא יכלו לסייע לה. הן הבטיחו הבטחות - שבסיום המלחמה פולין תשוב ותקום כפי שהיתה - אך זה לא יקרה. המלחמה במערב תישאר סטטית עוד חודשים רבים, וגרמניה תכבוש בקלות בלתי נתפסת את דנמרק, נורבגיה, הולנד, בלגיה, לוקסמבורג - ואת צרפת עצמה.


      חיל המשלוח הבריטי ייחלץ בנס מדנקרק. צ'רצ'יל יחליף את צ'מברליין החולה, שראה את מפעל חייו עולה בלהבות. בריטניה תחזיק מעמד מול ההפצצות ותקיפות צי הצוללות הנאצי בזכות טייסיה, מערכות המכ"ם שלה ופענוח האניגמה. שנה אחר כך ימשיך היטלר בתוכניתו הגדולה ויפלוש לברית המועצות - מלחמת החורף של הצבא האדום נגד פינלנד, וטיהור הצבא של סטלין הוכיחו לו שמדובר בדב מנייר - ותוך חודשיים היא תקרוס, במהלך שיאפשר את העברת גיטאות היהודים מזרחה ויבסס לעד את גבולות גרמניה הנאצית והטהורה. לכאורה.


      הפלישה לפולין היתה אמורה להיות שלב בדרך לכינון רייך שלישי בן אלף שנים. בפועל, הוא התקיים 12 שנים ושלושה חודשים. במקום פעולה שתיתן את האות לכינון אימפריה שתשתרע עד האורל, נורתה יריית פתיחה במלחמה הנוראה בתולדות האנושות. בסיומה, אחרי שש שנים, לא תתקיים יותר גרמניה נאצית, היטלר יהיה בין המתים, וכך גם עשרות מיליוני בני אדם, לרבות שישה מיליון מבני עמנו ומאות אלפי יהודים אחרים שנהרגו כשלחמו בצבא הרוסי, הבריטי, האמריקני וגם הפולני, לפני שמונים שנה בדיוק.