לא מעט אירועים בולטים נרשמו במהלך כהונתה של אלוף-משנה ד"ר יפעת ארליך-שהם כרופאה הראשית של חיל האוויר. אחד מהם אירע בחודש נובמבר האחרון, עם נחיתת מסוק היסעור בשטח הפלסטיני כדי לחלץ את הכוח המיוחד שנחשף במהלך פעילות מסווגת בחאן יונס. החילוץ המסוכן עצר לכמה שניות את נשימתם של מפקדים בכירים וכעת נמצא תחת עיניהם הבוחנות של חברי ועדת הצל"שים. למרות הסיכון, חברי הצוות הרפואי הבהירו כי זאת הייתה עוד משימה אליה הוכשר.
"הצוות הרפואי לא חושב על האיומים", סיפרה ד"ר ארליך-שהם על התקרית בחאן יונס וכן על תאונות מסוק הפתן והפלת מטוס הסופה על ידי טיל סורי, במהלכו נטשו טייסי הקרב את המטוס בגבול הצפון. "מה שעובר לו בראש הם התרחישים הרפואיים, מה לעשות, איזה ציוד יש לו וכיצד חוברים לכוח הקרקעי. אתה מכין את עצמך לרגע".
בשנת 1995 החלה ד"ר ארליך-שהם, ילידת אשקלון, את שירותה הצבאי כרופאה מוטסת. ניסיונה המבצעי הראשון היה בפינויים דחופים מנצרים שבמרכז רצועת עזה ובמהומות מנהרת הכותל שקיבלו את שם הקוד "ברזל לוהט", ובמהלכן נהרגו 11 ישראלים ו-69 פלסטינים.
מלאת מוטיבציה ורצון להתקדם בסולם התפקידים, ביקשה ממפקד חיל האוויר דאז, אלוף איתן בן אליהו, לקבל אישור מיוחד ולחצות קו כרופאה מוטסת, בהתאם להחלטה באותן שנים לצרף נשים לקורס הטיס. הרופאה הצעירה רצתה להתנדב ולפעול כשאר הרופאים בדרום לבנון בשנים שלפני הנסיגה. בן אליהו נתן אור ירוק, ובכך הפכה ארליך-שהם לפורצת דרך שסללה דרך לאחרות.
מאוחר יותר התמנתה למפקדת המרפאות בבסיסי פלמחים ותל נוף וקודמה לראש ענף רפואה תעסוקתית של צה"ל. במסגרת התפקיד עמדה בראש ועדות רפואיות שחרצו גורלות על עתידם של חיילים סדירים ומשרתי קבע. "הייתי החוליה המקשרת בין רצון צה"ל לשבץ נוער איכותי בתפקידי ליבה לבין היותו צבא העם", סיפרה. מאוחר יותר הצטרפה לתהליך האסטרטגי "שומר אחי" שהוביל קצין רפואה ראשי לשעבר תת-אלוף במיל' איציק קרייס (כיום מנכ"ל בית החולים שיבא-תל השומר) למניעת איבוד נפגעים בשדה הקרב.
לפני שש שנים מונתה למפקדת ירפ"א (יחידת רפואה אווירית) שעוסקת בעיקר בכשירות הרפואית של אנשי צוות אוויר. ד"ר ארליך-שהם נבחרה לאחר מכן כחניכה להיות הרופאה הראשונה במכללה לביטחון לאומי. במהלך לימודיה חקרה אבחון וטיפול רפואי מרחוק (טלה-רפואה), נושא שמתפתח מאוד כיום בצה"ל באמצעות טכנולוגיה מתקדמת. בשנת 2016 שוב פרצה דרך ומונתה לרופאה הראשית של חיל האוויר. "האתגר שלי בתפקיד הוא לשמור על הרלוונטיות", סיפרה. "לתת יכולות וכלים להעצמת כוחו של חיל האוויר בכל פעילות".
בין שמיים לארץ
בראש סדר העדיפויות של תחום הרפואה בחיל האוויר נמצאים אנשי צוות האוויר ובראשם טייסי הקרב, שנדרשים לכשירות מבצעית גבוהה במעגלים הקרובים והרחוקים ממדינת ישראל במשימות מורכבות שמביאות את גוף האדם אל קצה גבול היכולת. טייס שנמצא במטוס שמאיץ אל העננים בתאוצה שעולה על 5-G ירגיש כבד פי חמישה ממשקל גופו. הוא יתקשה להפעיל את גופו, הדם יזרום במהירות אל מוחו ויכניס את הטייס למצב פיזיולוגי מסוכן. לאורך כל שנות הכשרתו מתאמן הטייס לרגע בו יידרש לגייס את שארית כוחותיו ולתפעל את המטוס בשבריר שניה, בעת שהוא נמצא בין שמיים לארץ.
"אנחנו כל הזמן עסוקים בניתוח האירועים הפיזיולוגיים בטיסה כמו לחץ, ירידת מתח וחמצן, ורטיגו, חשיפה לתאוצה (כוח G) והבנת מידת הסיכונים. מה יכול לפגוע בלוחמי צוות אוויר. לאתר מהר, לזהות טוב יותר ולטפל", הסבירה הרופאה הראשית של חיל האוויר. "יש לנו גוף מחקרי בירפ"א שמיפה את התחום ובהתאם בנינו דרכי התמודדות". לחיל האוויר יש כיום סימולטור למצב היפוקסיה (ירידת לחץ חמצן), ראיית לילה, שינוי לחץ ברומטרי, ולאחר עבודת מטה מעמיקה ומחקר רפואי יירכש בקרוב ה"ורטיגון", מאמן התמצאות שגויה באוויר.
זה לא סוד כי במהלך השנים האחרונות גברו הפרסומים אודות פעילות התקפית של חיל האוויר ביעדים רחוקים. ד"ר ארליך-שהם סירבה להתייחס לפרסומים הזרים, אך הסבירה כי המעגל הרחוק הוא אתגר. "אנחנו עוסקים בפיתוח כלים לטייסים ויכולות לשהייה ממושכת באוויר כמו תזונה, מאזן נוזלים, וניהול ערנות", אמרה. "עושים שימוש במעוררים, מקפאין ועד אמצעים אחרים. מה אוכלים לפני הטיסה ובמהלכה. זה יכול להיות חמש-שמונה שעות ויותר. איך בכלל מכינים גוף לשהייה בתא הטייס".
הרכב שאותר בזירה לאחר התקרית
עם כניסתו לתפקיד מפקד חיל האוויר בשנת 2017, ביקש אלוף עמיקם נורקין לבנות תכנית שתרחיב את מעטפת הביצועים של טייסי חיל האוויר הישראלי, או במילים אחרות - תהפוך אותם לטובים יותר בתא הטייס. ההנחיה הפכה לתהליך אסטרטגי המכונה "סדנה לשיפור ביצועים". במסגרת זאת החל מחקר במטרה לשפר את הכשירות המבצעית והבטיחות בטיסה.
בחיל הוחלט על פיתוח מכשיר ייחודי מבוסס סנסורים למדידה ואימון תהליך קבלת ההחלטות בקרב צוותי האוויר. ד"ר ארליך-שהם סיפרה כי החזון הוא להקים מערך של סנסורים למצבי חירום ופיזיולוגיה בטיסה. "אנחנו רוצים למשל לפתח אלגוריתם שיידע לזהות ורטיגו באמצעות ניטור גלי מוח", סיפרה. "במקביל אנחנו מבצעים מחקר על אובדן הכרה מכוח G, לאתר מראש עייפות יתר. במחקר נוסף אנחנו מפתחים כלים לחסך בשינה".
לאחרונה עלו רעיונות במשרד הביטחון ובאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) לפתח כלי טיס לא מאויישים לפינוי פצועים. "אני יכולה להבין מאיפה זה מגיע", אמרה. "צריך לבדוק".
מהכדורסל ועד לתעופה
הרובד השני של עולם הרפואה בחיל הוא המעבר של בית הספר לטיסה לתהליך הדרכה אישית. בעבר חניכים שלא הבינו את התכנים או כשלו במשימות קיבלו סיוע או נשרו מהקורס. תכנית הפיילוט המהפכנית של הדרכה מותאמת אישית הסתיימה בהצלחה והוכיחה כי היא מסייעת לדיוק את תהליך ההדרכה. ד"ר ארליך-שהם הסבירה כי "זה שינוי בתפיסת ההדרכה - הדרכה מותאמת חניך. כשמחברים את זה לסדנה לשיפור ביצועים זה צעד אחד קדימה. הטייסים נמצאים לעתים במצבי קיצון בטיסה כמו חרדה. אפשר לאמן את הטייס להגיע למצב של שיפור ביצועים והעצמת יכולות, ולא למצב משתק".
לדברי הרופאה, בחיל האוויר נעזרים בכלים מעולם הספורט. לשם השוואה מעשית בין עולם התעופה הצבאי לעולם הספורט המקצועי והמתפתח, צוות פסיכולוגים יועצים מנטליים בהובלת פרופ' מיכאל (מיקי) בר-אלי מהפקולטה לניהול באוניברסיטת בן גוריון בנגב, מלווים את נבחרת העתודה הישראלית בכדורסל שזכתה באליפות אירופה (פעם שנייה ברציפות), נבחרת הנוער בכדורסל שזכתה באליפות אירופה ונבחרת הקדטים מדרג א'. דפוסי הפעולה והשיטות שאפיינו את המדליסטים והאלופים מענפי הספורט השונים ושיפרו את ביצועיהם במיוחד במצבי קיצון ולחץ מוצאים את דרכם גם לעולם המבצעי של חיל האוויר.
למרות אחריותה על איכות שירות הרפואה לצוות האוויר, ד"ר ארליך-שהם מדגישה כי היא מתמקדת לא פחות במישור הקוגניטיבי כדי להעלות בעוד מדרגה את איכות טייסי חיל האוויר הישראלי. המחקרים הרפואיים שנעשו לאורך השנים הצביעו על כך שמצבם הרפואי של טייסי חיל האוויר הישראלי, שיסודותיו הונחו בשלהי המנדט הבריטי בארץ ישראל על ידי מספר קטן של אנשים, יציב. ברבות השנים חלה התפתחות בכלי הטיס ובמשימות, אך העומס הקוגניטיבי בתא הטייס השתנה והפך לעמוס הרבה יותר. הצורך של הטייס לתת קשב למגוון של מידע שעולה מהמערכות השונות כמו המודיעין שנאסף על ידי הסנסורים השונים, תפעול המטוס ומערכות הנשק, ותפקידים נלווים מחייבים כלים פסיכולוגיים.
"בגלל זה בתהליכי המיון לטיס אנחנו עושים סקר קוגניטיבי - מבחן שנותן פרמטרים קוגניטיביים על המתמיינים, על כישורי ניהול, קבלת החלטות ועוד סט של פרמטרים", הסבירה. "זה לא רף מיוני, אלא משמש אותנו לאיסוף מידע. התוצאה היא פרופיל קוגניטיבי של מתמיין לקורס טיס. אנחנו רוצים פרופיל ממוצע כדי לזהות מגמות, לעקוב ולבנות מענה מותאם. לכוון את הפעילות שלנו".
ד"ר ארליך-שהם שבחנה את כלל הקריטריונים בבית הספר לטיסה שמכניס בשעריו את טובי הנוער הישראלי, שינתה את הכללים, עדכנה את הקריטריונים לקורס הטיס ואפשרה להוריד את רף חדות הראייה לאשר כניסת בעלי משקפיים. "פתחנו את מרחב המיון", הצהירה. "אנחנו עושים ניהול סיכונים. זה עניין של צבא העם והרצון לאפשר לכל מלש"ב (מועמד לשירות ביטחון) את הזכות לשרת בצה"ל, לכן חובתי לעדכן את כל הקריטריונים. ספר הפרופילים הוא משנת 1948. אנחנו לומדים וחושבים שאפשר אחרת. אנחנו ממיינים אנשים בריאים אבל באוויר יש השלכות לכל דבר, יש דברים שיש להם השלכות גורליות. אני צריכה להסתכל קדימה כי צוות אוויר טס עד גיל 51".
גם בתחום הרפואה הדחופה באחריותה נרשמו פריצות דרך. במהלך כהונתה של ד"ר ארליך-שהם צוותי הרפואה של החיל השתתפו יחד עם יחידת החילוץ בהיטס 669 ב-461 חילוצים בין השנים 2016-2019. הצוותים עברו בשנה האחרונה לשימוש ראשון בצה"ל בדם מלא. "בעבר היינו משתמשים במוצרי דם. השימוש בדם מלא מונע תופעות לוואי ומגדיל את שרידות הפצוע. בשנה האחרונה ניתנו 12 מנות דם בהצלחה", סיפרה בגאווה. "קיבלנו גם אישור בשנה האחרונה לבצע דפיברילציה (החייאה) במטוס באוויר. רכשנו יכולות מתקדמות לפתיחת נתיב אוויר, מכשור מתקדם לעירוי, מזרקים אוטומטיים ומוניטורים מתקדמים".
יכולות הרפואה של חיל האוויר נבחנו בכמה תרגילים, כשהבולטים שביניהם היו בחורף 2018 כשצוותי יחידת 669 השתתפו בתרגיל רב נפגעים על אדמת רומניה יחד עם היחידה הכירורגית אשפוזית המטכ"לית. "התרגיל היה דומה בהיקף שלו להיקף הפצועים בפיגוע בבורגאס ובטורקיה", העידה ד"ר ארליך-שהם. "בכל זאת מדובר גם בתרגיל רחוק מישראל". התרגיל הנוסף התרחש על אדמת קפריסין יחד עם כוחות מאוגדה 98 בפיקודו של תת-אלוף ירון פינקלמן וחטיבת הקומנדו, במהלכו תורגלו יכולות טיפול בטווחים ארוכים.
בחיל האוויר מתחקרים באופן שוטף כל אירוע, ובכל רבעון מתוחקר לעומק אירוע דגל במסגרת ועדת איכות בנה דנים, לומדים ומפיקים לקחים. על התקרית בחאן יונס סיפרה כי מדובר בתפקוד בתנאי לחץ. "זו המשימה הקבועה שלהם - לטפל בפצוע במסוק רועד עם רעש, תזוזות וחושך. זה אירוע מורכב, זה לא אירוע סטרילי", תיארה הרופאה. "זה אתגר גם עבור הקרפ"ח (קצין הרפואה החיילי) איך לתרגל, לתרגל ולתרגל כדי שביום שזה יקרה יפעלו על אוטומט".
ד"ר ארליך-שהם גאה בצוותים הרפואיים ובעבודתם במשימות השונות. עם זאת, "יש בלתי צפוי שהוא צפוי, ויש בלתי צפוי לא צפוי", היא העידה. "זה מבחן האמת של הרופאים. גם במהלך החילוץ בנחל צפית, לא יורים עליך, אבל זה בהחלט אירוע מורכב מאוד. גאוותינו באמת בצוותים הרפואיים".
