אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
אין תמונה(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

קפיצת עומק

נתיב ארוך הוביל את לוחמי יחידת אגוז ששוחחו עם וואלה! NEWS מדרום לבנון לקפריסין, מרצועת עזה לפסגות החרמון, אבל כולם מבינים שהמבחן האמיתי עדיין מחכה להם רחוק מכאן

22/06/2019

דצמבר 2018. מובלעת רקפת, על גבול הלבנון. הצמחייה עבותה, הערפל כבד. "היה קור כלבים", תיארו לוחמי יחידת אגוז את תנאי המארב שהציבו לאבטחת "הקו הכחול" - נתיב הגבול ההיסטורי הנתון עד היום במחלוקת בין ישראל לחיזבאללה. הם נערכו לניסיונות חדירה, ותיעדו באמצעות ציוד מתקדם את פני החשודים בניסיון לבדוק אם מדובר בלוחמי כוח רדואן, יחידת העלית של הארגון השיעי.

הדריכות הייתה גבוהה. מבצע "מגן צפוני" עדיין התנהל באזור, ועל פי המידע המודיעיני של פיקוד צפון, פעילי הזרוע הצבאית של הארגון השתלבו בסיורי צבא לבנון, "התארחו" במוצביו לאורך הגבול וניסו לאסוף מודיעין. בשבועות שקדמו למארב, חלקם אף ניסה לחצות את קו הגבול ולגנוב טכנולוגיה לאיתור מנהרות.

חלק מהלוחמים ירדו אל לב הוואדי בנוכחות קצין יוניפי"ל, כדי לסמן את קו הגבול עם גדר תלתלית. קצין לבנוני שהגיע למקום התנגד ודרש להעביר את הגדר מדרום לאחד העצים, הלוחמים התעקשו, והוא שלף רובה וכיוון אותו לעבר הכוח. האירוע המתוח תועד בחלקו על ידי צלם של ערוץ הטלוויזיה "אל-מנאר" של חיזבאללה, ואחד הלוחמים נראה בו קרוב להלום באגרופו בפניו של הקצין המאיים. "זה היה שוויכה הנגביסט (אחראי על הפעלת מקלע "הנגב", א.ב), סיפרו הלוחמים בצחוק בשיחה עם וואלה! NEWS שהתקיימה בבסיס היחידה בצפון, "הלבנוני לא הפחיד אותו, והוא באמת היה קרוב לתת לו אגרוף. הוא לא רואה בעיניים".

צחוקם של הלוחמים לא מבטא את משמעות האירוע, שיכול היה להפוך בקלות מעימות נקודתי לתקרית אסטרטגית - ולהצית את הגזרה. "זה היה מארב עם גדוד 53 (חטיבת השריון 188, א.ב)", הסביר מפקד הפלוגה בר, "המשימה הייתה הגנה. אבטחת קו הגבול. הוויכוח בסוף היה על מטר לפה, מטר לשם. החלטתי לרדת למטה ולהרגיע את העניין לפני שזה יגלוש. נכון, היה סיכוי שיירו עליי, אבל אם זה היה מידרדר לא הייתי מקנא בהם. מאחוריי הייתה עוצמת אש. אומר זאת בעדינות - כל אחד מהם היה חוטף לפחות כדור. זה גם פיקוד מלפנים. דוגמה אישית. אני מאמן ומפתח ביטחון עצמי גבוה ללוחמים, אבל גם דואג לריסון".

דור, שפיקד אז על המארב, הוסיף את הזווית שלו לאירוע שזכה לאחר מכן לשבחים מפי מפקד פיקוד הצפון יואל סטריק. לדבריו, "איך שזה קרה הפנינו קנים לעברם. חילקנו מטרות. היה ברור לכל אחד מה הוא עושה. במצבים כאלה אנחנו תמיד עם כדור בקנה. בסוף התברר לנו שזו הייתה עוד פרובוקציה. היה גם מקרה שאופנוען חצה קו כחול לזמן קצר וברח. אתה צריך להפגין איפוק ולהיות חכם במצבים האלה. תגובה לא נכונה והכול נדלק". האירוע אכן נרגע, והכוחות התפזרו לאחר הצבת הגדר. הסרטון חולל מהומה תקשורתית בלבנון. "עכשיו, כשאנחנו משחזרים את אותן דקות, אני חושב מה היה קורה אם לא היינו מפעילים שיקול דעת ומרסנים", אמר דור.

מתקרית נקודתית לאירוע אסטרטגי: תיעוד העימות בגבול הצפון

עריכה: תומר לוי

אגוז, שהוקמה ב-1995 תחת פיקודו של תת-אלוף (במיל') ארז צוקרמן, נפרדה לאחר 20 שנים מהנעליים השחורות והכומתה החומה של גולני, והתייצבה - לצד מגלן ודובדבן - למסדר ההקמה של "עוז", חטיבת הקומנדו. הרעיון, שנולד והותנע על ידי הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, ראה באיחוד מכפיל כוח שיספק לצה"ל ערך מוסף ומורכב במלחמה, אך כיסה במקביל בערפל את שאלת הזהות של כל יחידה. האם אגוז, שאנשיה סחבו את גופת בנו של חסן נסראללה ארצה מדרום לבנון, תישאר מומחית ללוחמה נגד חיזבאללה, או שהיא תאבד עם הזמן את ייעודה המקורי? האם ה-D.N.A שלה - לחימה אגרסיבית, שלא מפחדת להכניס "ראש בקיר" עבור המטרה - יוותר על כנו? ומה יהיה הייעוד שלה במלחמה הגדולה? במה היא תהיה שונה משאר היחידות בחטיבה?

הזמן חלף, התהליך נמשך והתקדם. הזיעה נשפכה באימונים והיחידות המיוחדות החלו לפעול כאגרוף אחד, שמים ללעג את מבקרי המהלך. גם הספקות המחודשים עם כניסת אביב כוכבי לתפקיד, נרגעו כבר לאחר שהרמטכ"ל אישר את הקמת בית הספר לחטיבת קומנדו, שנועד לשפר את המקצועיות ולפתח שיטות חדשות. המסר היה ברור: החטיבה תהיה כוח משמעותי במלחמה הבאה.


"אגוז זה לדבר פחות ולעשות יותר", הסביר אחד מלוחמי היחידה, שאותה מוביל בשנה האחרונה סגן-אלוף א', יוצא סיירת מטכ"ל (בדומה ל-ש' ו-י', שניים מקודמיו). הוא פעל במהלך מבצע "צוק איתן" בתוך מנהרות חמאס, ופיקד גם על מיפוי ואיסוף הציוד האישי של סגן הדר גולדין מזירת חטיפתו.

"לראות את הלבן בעיניים של האויב, להתחכך מקרוב, לא לחזור ללא ביצוע המשימה. זה מה ששמעתי על אגוז וזה מה שגיליתי כשבאתי", תיאר אותו לוחם, אך מורשת היחידה ידעה גם צלקות. בשנים האחרונות התמקדו אלה סביב תפקודה במלחמת לבנון השנייה, שבה נהרגו חמישה מלוחמיה ושישה נוספים נפצעו. כך, הדרך לכפר הלבנוני מארון א-ראס לוותה בקושי רב, והפעולה הפשוטה לכאורה הפכה לאירוע מורכב שעורר לאחר מכן גלי ביקורת. תמציתם: כיצד יחידה שגרפה שבחים בשנות האינתיפאדה השנייה איבדה כשירות בסיסית?

לוחמי אגוז הרגו במלחמה יותר מעשרים לוחמי חיזבאללה, וטיהרו מרחבים תת-קרקעיים. היחידה עצמה הקשיבה לביקורת, שבה לאימונים והפכה עם השנים לסמן המקצועי של צה"ל בכל הקשור ללוחמה פנים מול פנים, ירי מנגד, טכנולוגיה מבצעית והישגים. "צוק איתן" סימן את השבת היוקרה האבודה ובשנה החולפת נחתם המהפך התדמיתי עם הענקת צל"ש אלוף וצל"ש רמטכ"ל לאנשיה, על פועלה בלחימה נגד הטרור, וכן פרס הרמטכ"ל על ארגון וכוח אדם.

סיום תרגיל משותף של חיל האוויר ויחידת ״אגוז״ בשיתוף צבא קפריסין 18 ביוני 2019. דובר צה"ל, אתר רשמי
לא לחזור ללא ביצוע. אימון לוחמי אגוז(צילום: אתר רשמי, דובר צה"ל)

ייעוד הפעולה של אגוז במלחמה כולל, בין היתר, קיום עצמאי וממושך בשטח האויב, ומשימות לחימה בחזית ובעומק. יכולות הניוד ומעבר המכשולים של לוחמיה שודרגו, והיא אמורה "להפתיע את האויב במרחק משמעותי מגבולות המדינה" בתצפית, איסוף ואש, תוך הפעלת מטוסי ומסוקי קרב וכלי טיס לא מאוישים. המטרה: מודיעין בזמן לחימה.

היחידה, שתמיד "שאבה" מתגייסים איכותיים, נהנית בשנים האחרונות גם מלוחמים שנשרו מגיבושי סיירת מטכ"ל וקורסי הטיס, ובונים על ההילה שלה - היקף מבצעים גדול וגמישות המאפשרת לה לפעול בכל הזירות. כך, למשל, לאחר גל הפיגועים הקטלניים בחטיבה המרחבית בנימין באוגדת יהודה ושומרון, הוקפצו לוחמיה מאימון לפעול באזור. הם נקראו גם למרדפים אחר מבוקשים, והתוצאות בשטח הובילו את ראש אגף המבצעים, האלוף אהרון חליוה, לקבוע כי היחידה תשמש ככוח עתודה מטכ"לי למשימות קצה, בזכות גמישותה ויכולתה לעבור מזירה לזירה בכלי רכב ומסוקים.

"כמה גמישים אנחנו?", שאל וענה מפקד הכיתה ים, שנשר אף הוא ממסלול קורס הטיס, "היינו בתרגיל חטיבתי של הקומנדו לפני מבצע 'מגן צפוני'. מרוב שהופתענו הגענו עם זוג תחתונים ונשארנו בגבול לבנון 21 יום. אבל זה הסיפור שלנו, לוקחים ווסט, תיק 'לואו' ועולים על סוואנה או מסוק במהירות לכל מקום".

אותן הקפצות הובילו את הלוחמים לרצועת עזה בתקופת השיא של ההפגנות האלימות על הגבול. זה החל בהצבת צלפים, שהציגו, על פי היחידה אחוזי פגיעה של 90%, והמשיך לאחר מכן במארבים נגד החדירות. "חמאס היה מגיע לקו הגבול, מפעיל רחפן, מנסה לראות איפה יש לנו כוח ובמקומות שהעריך שאין, שלח חודרים שחיבלו בגדר, נכנסו פנימה לזמן קצר, הצטלמו וחזרו. קראנו לזה 'פיגועי עקיצה'", סיפר מפקד הפלגה, "למדנו את דפוס הפעולה, ניתחנו את השטח והכנו להם הפתעות עם הרבה יצירתיות".

כך, ארבו שני צוותים בנקודת מפתח מול הגדר במשך 12 שעות. "זה היה בשבת. ההסוואה הייתה מעולה", התגאה לירון, אחד הלוחמים, והמפל"ג הוסיף: "הם זיהו דמות מתקרבת שמתעסקת עם הגדר. צלף פגע בה, והם יצאו מהמארב, הגיעו עד אליו, סחבו אותו לשטח הישראלי והקפיצו מסוק פינוי".

הפתעות יצירתיות. צלפי צה"ל על גבול עזה(צילום: ראובן קסטרו, ראובן קסטרו)

התהליך הדביק את היחידה כולה, ואגוז שינתה את פניה. טווחי הפעולה התרחבו, המפות גדלו, אמצעי הלחימה התווספו ואפילו מערכות הקשר שודרגו כך שיאפשרו תקשורת חלקה כמעט מכל מקום עם טיסי חיל האוויר. בהתאם, חוזקה גם מפקדת המודיעין, והלוחמים עצמם החלו לקחת חלק בתכנון המבצעים.

"היחידה השתנתה. נקודה", קבע מפקד הפלגה שמשרת בה מאז נובמבר 2011. "הלחימה בעומק שינתה את הכול. בגלל החדות שאנחנו נדרשים אליה, הלוחמים מעורבים אפילו בתכניות האופרטיביות. בתקופה שלי מי חלם לדעת מה באמת מצפים ממך במלחמה? היום זה כבר ברור. המלחמה הבאה לא תהיה בחזית אלא בעומק. נצטרך להפתיע את האויב כדי לקצר את משך הלחימה. לכן ארגז הכלים שלנו גדל".

"אתה מבין את העוצמה?" אימון יחידת אגוז בקפריסין

צילום: דובר צה"ל, עריכה: עמית שמחה

השיחה מתנהלת במועדון היחידה שמתחנן כבר לשדרוג. רוב משתתפיה התגייסו בנובמבר 2017, והם שופעים ביטחון עצמי, המבוסס על צליחת המסלול המפרך שהוביל אותם לנקודה זו בשירות. כשנשאלו מה היה השלב הקשה ביותר, נזכרו רובם בהר האולימפוס, אחד מהרי הטרודוס, רכס גדול בקפריסין המשמש את החטיבה לאימונים בשנים האחרונות. הנוף הסובב אותו, אגב, לא מותיר מקום לספק באשר למטרת האימון - לבנון.

"תדמיין מה זה עושה ללוחם כשהוא סוחב 60-70% ממשקל גופו ומטפס הר לאורך 9 ק"מ של עליות. רק הלוגיסטיקה במדינה זרה זה אירוע. מה שלקחת זה מה שיש לך. אין מקום לטעויות. יש גם כלים חדשים. אתה עולה בקשר, מעלה מטרה לטייס והוא תוקף. אתה מבין איזו עוצמה זו?", התגאה מפקד הפלגה.

במשך שבוע הם הלכו 35 ק"מ, 8-12 ק"מ בממוצע ללילה. זיו, אחד הלוחמים, סיפר כי האימון בקפריסין ממחיש כמה קטנה רצועת עזה וכמה גדול האתגר בלבנון. אורי, הקשר של מפקד הצוות והכלכלן שאחראי על הציוד, הסביר כיצד האימון מקבע את תפיסת לחימת העומק ואילו גטנט (מלאך בעברית), שמוגדר בצוות כבנאי (בונה עמדות הסוואה במארבים) ומא"גיסט, תיאר את המשקל הכבד, החום הנוראי, והטיפוס בלי הרבה שינה. "כל מי שעשה את זה מרגיש מוכן", הדגיש.

לעומתם, הצביע ים על הפשיטה החורפית באימון המסכם כעל הנקודה הקשה ביותר במסלול. "טיפסנו שיפוע חד בחרמון. דרך ארוכה. היה גשום וקר. חשבנו שזה נגמר ואז המפקדים אמרו לנו: תעלו עד למעלה. נסראללה מחכה לכם בבונקר. אני בחיים לא אשכח את המשפט הזה".

קפריסין או פסגות החרמון, לוחמי היחידה מבינים היטב שהמבחן האמיתי ידרוש מאפיינים דומים אך יישא על כתפיו משמעויות דרמטיות בהרבה. אז הם יידרשו לפעול, להביא למיצוי התהליך שהוביל אותם לנקודה זו - ולהביא את השינוי.

(פרסום ראשון: 20/06/19, 08:00)

"אין מקום לטעויות". אימון לוחמי אגוז בקפריסין(צילום: אתר רשמי, דובר צה"ל)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully