עשרה ימים לאחר כניסתו של נשיא הימין הברזילאי ז'איר בולסונארו לתפקידו, נכנסו עשרות גברים לשטח מוגן בפינה נידחת של האמזונס, ופילסו לעצם נתיב בג'ונגל. בהשראת הבטחת הנשיא החדש לפתוח יותר שטחים של שבטים ילידיים לפיתוח מסחרי, הגברים, חמושים במצ'טות, במסורים חשמליים ובכלי נשק, הם באו לגבות את תביעותיהם.
לאחר מכן, התרחש מפגש מתוח עם חברי השבט אורו-אאו-וואו-וואו, שתיעדו זאת בסרטון שצולם בטלפון סלולרי. הפולשים איימו להעלות באש את הכפרים שלהם כדי לסלק אותם, וחברי השבט הכינו את חציהם הטבולים ברעל בקשתות שלהם. קבוצת החמושים נסוגה, אך הותירה כרטיס ביקור בדמות כדור שירו לשלט הכניסה לשמורה הנרחבת.
על הכרזה מוטבעים ראשי התיבות FUNAI, סוכנות פדרלית המופקדת על הגנת אדמות הילידים, שאותה מתעב הלובי החקלאי. "זאת הייתה אזהרה לכך שהם יחזרו", אמר אוויפ-פורו, בן ה-19 לרויטרס כמה שבועות לאחר המפגש בצפון-מערב מדינת המחוז רונדוניה.
לקריאה נוספת
ביומו הראשון בתפקיד, בולסונארו שם למטרה את העמים הילידיים של ברזיל
העימות הוא חלק מגל של איומים וחדירות בלתי-חוקיות לשטחים מוגנים, שלפי שבטים וקבוצות למען הגנת זכויות הילידים, מלווה את עליית בולסונארו לשלטון." המועצה המיסיונרית", ארגון הפועל להגנה על זכויות הילידים, מאז בחירתו בסוף אוקטובר, חלה עליה של 150% במספר הפלישות לטריטוריות המוגנות.
ברזיל היא ביתם של כ-850 אלף ילידים המייצגים כ-300 שבטים. השמורות הגדולות, שבהן הם חיים, המהוות כ-13% משטחה של ברזיל, הובילו זה זמן רב לעימות עם גורמים זרים הרוצים לנצל את עושרן במחצבים.
הנשיא מתנגד למה שהוא רואה כהגנה פדרלית מוגזמת על המיעוטים הללו. הוא השווה את הילידים החיים בשמורות לבעלי חיים בגני חיות, וטען כי מוטב להם להיטמע בחברה וליהנות מרווחים שיוזרמו עם פתיחת שטחיהם לחקלאות, לכריתת עצים ולכרייה. הוא סבור כי שמורות הטבע הן מכשול לעסקי החקלאות, בין בסיסי התמיכה העיקריים שלו. "אם אהפוך לנשיא, לא יהיה סנטימטר מרובע אחד של קרקעות המיועדות לשמורות ילידות", הוא אמר לתומכיו בעת אירוע בחירות ב-2017 במדינה החקלאית מאטו גרוסו.
תומכי זכויות הילידים מזהירים כי הרטוריקה הזו מעוררת טינה ארוכה ומסכנת חיים. "נאומיו הפכו לרשיון לפלוש לאדמות ילידיות", אמר איווניידה בנדירה, ראש הארגון האתנו-סביבתי "קנינדה".
אחד הצעדים הראשונים של בולסונארו היה להסיר מ-FUNAI את סמכותה בקביעת גבולות השמורות, וזו הועברה למשרד החקלאות בעל האינטרסים. האחראי על הקרקעות הוא נבהאן גרסיה, פעיל חקלאי ימני, שנלחם במשך עשרות שנים בשמורות. "השטח שלהן הוא מפלצתי והוא נתון בידיהם של מעט מאוד אינדיאנים כיום", אמר גרסיה בריאיון עם סוכנות הידיעות רויטרס.
השבט התקרב להכחדה אחר בשל מחלות שהביאו עמם חקלאים שהגיעו לאזור ב-1970 עם סלילת כביש חדש. כיום, שרד כ-150 חברי שבט, החיים שלהם לחיות על ההזמנה מכסה 1.9 מיליון דונם ליד הגבול עם בוליביה. זהו שטח גדול יותר מאשר בארה"ב של קונטיקט.
בעוד שכמה חברי שבט לבושים בג'ינסים ומשתמשים בטלפונים סלולריים שאותם קנו עם קצבאות הרווחה של הממשלה ומכירות של אגוזי ברזיל וקמח, הם חיים בעיקר כמו אבותיהם וצדים טפירים וחזיר בר.
השבט עמד בפני פלישות של כורים וחקלאים עוד בעבר, אבל מסיגי הגבול האחרונים היו שונים: הם ציירו מספרים על עצים הפרושים במרווחים מדויקים של 60 דונם, סימן לכך שהם מתכננים למכור את השטחים למתיישבים עתידיים.
בעקבות זאת, השבט כינס אסיפת חירום של ששת הכפרים שלו בסוף ינואר. המנהיגים והלוחמים צבעו את גופם, לבשו כיסויי ראש מנוצות תוכי ורקדו ריקודי מלחמה. הם פנו במכתב לממשלה כדי שזו תגן עליהם, והזהירו שהם ישתמשו בחץ וקשת אם ייאלצו לעשות זאת.
"אנחנו צריכים את האדמה הזאת ואת עצי היער שלה כדי לשרוד כעם", אמר טנגה אורו-אאו-וואו-וואו, אחד ממנהיגי הכפר, לרויטרס. בכינוס השתתפו יושב הראש החדש של FUNAI, פרנקלימברג ריביירו, גנרל בדימוס ממוצא ילידי. הוא הבטיח שהשבט יגן על אדמתו. "ננקוט פעולה כדי לעצור את הפלישות האלה", אמר ריביירו לרויטרס לאחר פגישה עם ראשי השבטים. עם זאת, כמה שבועות לאחר מכן, אף אחד לא נענש והשבט חושש מפני הגרוע ביותר.
השבט שיתף תמונות מהתקרית עם המשטרה הפדרלית של ברזיל, שתפסה אחד החשודים בהסגת הגבול. עם זאת, השופט סירב להוציא צו מעצר והרשויות אמרו שהן עדיין מחפשות איר דוד אליאס דה סילבה, חקלאי מקומי שלפי החשד הוביל את ההפלישה בינואר. כתב של רויטרס ביקר בביתו שבפאתי השמורה, אך אשתו סולי סירבה לחשוף את מקום הימצאו. היא אמרה שהוא חף מפשע והאשימה את השבטים בתקרית. "האינדיאנים לא עובדים, הם לא עושים כלום, וזו הסיבה לכל הצרות האלה", "אמרה.
ב-FUNAI אמרו כי העימותים עם כורים וחוטבי עצים לא חוקיים התחזקו במדינות המחוז פארה ומרנהאו שבאמזונס. לאור העומס על רשויות אכיפת החוק, חלק מהשבטים הקימו מיליציות חמושות כדי להגן על אדמותיהם. במקביל, הסכסוכים מגיעים לבתי המשפט.
לפי החוקה מ-1988, המדינה מבטיחה לשבטים זכויות לאדמותיהם הקדומות. המפלגה הסוציאליסטית הברזילאית הגישה ב -31 בינואר בקשה לבית המשפט העליון נגד החלטתו של הנשיא להעניק לסמכות משרד החקלאות לקבוע את גבולות השמורות, וזה טרם פסק בנושא.
קלבר באזאטו, המזכיר הכללי של ארגון CIMI הפועל להגנה על השבטים הילידים, אמר כי תכניתו של בולסונארו לשלב את הילידים עם שאר האוכלוסייה בברזיל היא שינוי גמור של המדיניות הפדרלית, המגנה על אדמותיהם, שפתם ומנהגיהם. הוא חושש שהשינויים יובילו לאתנוסייד.
האתנוגרף סידני פוסוּלוֹ, מומחה בחקר שבטים בודדים, מודאג גם הוא. בדצמבר הוא ביקר בשמורת עמק ג'אווארי במערב הרחוק של ברזיל, שם קיים הריכוז הגדול ביותר בעולם של שבטים מבודדים. המקומיים סיפרו לפוסואלו שהם ראו כמה מאות גברים חמושים "לבנים" בסירות נכנסים לשמורה, שם הם צדו דגים וצבים, כרתו עצים וחיפשו אחרי מחצבים.