פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המדען שמצא את עצמו בלב תכנית הנשק הכימי של דאעש

      צילום: AP

      חקירתו של פקיד ממשל אחד, שהיה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון, מספקת הצצה נדירה למנגנון שנועד לשים נשק השמדה המוני בידיים של הארגון הקיצוני. "לא הייתה לי ברירה אלא להיות חלק מהם"

      כשלוחמי ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש) כבשו את ערי צפון עיראק בקיץ 2014, הם גייסו בכוח את פקידי הממשל שנותרו לטובת המיזם הרצחני והקנאי שלהם. אחד מהם היה סולימאן אל-עפארי, מדען שעבד במשרד התעשייה והמינרלים, ומצא את עצמו בעל כורחו בעמדה שלה לא ציפה - יצרן הנשק הכימי של הארגון הסוני.

      "עזור לנו להכין נשק כימי", אמרו לו אנשי דאעש, כפי שתיאר בריאיון מיוחד שפורסם השבוע בוושינגטון פוסט. כיום, הגיאולוג בן ה-52 עומד לדין על מעשיו בשירות "המדינה האסלאמית" והוא צפוי לקבל עונש מוות, והוא סיפק הצצה נדירה למאמצי הארגון הרצחני להצטייד בנשק להשמדה המונית.

      הוא הודה כי ידע מעט מאוד לגבי המיזם, אך הסכים להצעה שלה לא ניתן היה לסרב. במשך 15 חודשים, הוא פיקח על ייצור גזים רעילים עבור ארגון הטרור הרצחני ביותר בעולם. הוא בין האנשים הבודדים שהיו חלק מהתכנית החשאית ונתפסו בחיים כדי לספר עליה.

      "האם אני מתחרט על כך? לא הייתי משתמש במילה הזו", אמר עפארי. הוא נתפס עוד ב-2016 על ידי הכוחות הכורדיים והאמריקניים ועתה הוא מוחזק במטה הממשל הכורדי האוטונומי באירביל. "הם הפכו לממשלה ועבדנו עבורם. רצינו עבודה כדי שנקבל משכורת".

      חייל בצבא עיראק לבוש מסכת גז לאחר התקפה כימית במהלך לחימה נגד חמושים במוסול, עיראק 30 בינוי 2017 (AP)
      חייל עיראקי עם מסיכת גז אחרי מתקפה כימית של דאעש במוסול, יוני 2017 (צילום: אי-פי)

      עפארי, שתואר כחביב ומטופח, תיאר בפרוטרוט את הניסיונות המוצלחים של דאעש לייצר גז חרדל, נשק כימי מיושן שגרם לעשרות אלפי חיילים למות במלחמת העולם הראשונה. היה זה השלב הראשון בתכנית של הארגון להחזיק בכלי נשק להשמדה המונית שיגנו על החליפות שעליה הכריז אבו בכר אל-בגדאדי ביוני 2014.

      דאעש לא היה ארגון הטרור הראשון ששאף להשיג נשק כימי, או כל סוג אחר של נשק להשמדה המונית. הייחודיות שלו בתחום זה הייתה שהוא שאכן הצליח ליצור מעין ישות מדינית והשתמש לטובת הפרויקט שלו במשאביה - מעבדות אוניברסיטה ומתקני יצור וארסנל של מדענים וטכנאים. למרות חוסר תחכומו של הנשק, גורמים אמריקניים, כורדיים ועיראקיים אמרו כי מאות נפגעו בהתקפות כימיות של דאעש נגד לוחמים ואזרחים בעיראק ובסוריה.

      פיתוח התכנית נעצר בתחילת 2016, כשארצות הברית ועיראק פתחו בקמפיין שהתמקד במתקני הייצור של הנשק הכימי ובתפיסת או חיסולם של ראשי התכנית. ראשי דאעש העבירו חלק מהציוד מעיראק לסוריה באותה שנה וייתכן שהוא הוטמן או הוסתר עד לרגע המתאים. מעבר להתגלמותו הפיזית של הנשק הכימי, הידע שנאגר על פיתוחו לא נעלם. הוא נמצא בקבצי מחשב, בהתקנים ניידים וחשוב יותר, במוחם של משתתפי התכנית ששרדו. החשש הוא שהם עלולים להפיץ את הידע שלהם או לנצל אותו כדי לפתח נשק להשמדה המונית לביצוע "פיגועים מלוכלכים" במערב.

      איש תחזוקה במהלך שטיפת בתים אשר חשופים להתקפה כימית בצפון עיראק 26 במרץ 2016 (AP)
      מאות נפגעו במתקפות הכימיות. כבאי שוטף מבנה שנפגע בצפון עיראק, מרץ 2016 (צילום: אי-פי)

      עפארי הודה בריאיון עם וושינגטון פוסט, שנמשך 45 דקות בחדר הקבלה של היחידה ללוחמה בטרור של הכורדים, כי דאעש לא הכריחו אותו להצטרף. כמו עובדי ממשל רבים שנותרו במוסול אחרי נפילתה לידי המשטר האפל החדש, הוא רצה להמשיך להתפרנס. המשרד שבו עבד חלש על המשאבים החיוניים לכל מדינה - מפעלים, מכרות ונפט. העיר כבר החלה לתפקד כמכונת מלחמה משומנת, והסדנאות השונות בעיר יצרו מטענים רבי עוצמה ומכוניות תופת.

      הוא היה אחראי על תחום הרכש ביחידה המטלורגית. היא תיאר כיצד אנשי דאעש ביקרו במשרדו כמה שבועות אחרי ש-1,500 לוחמי הארגון הביסו כוח של צבא עיראק שהיה גדול כמעט פי 15 מהם, תוך שהם שולחים אלפי אזרחים להימלט מבתיהם וטובחים בכוחות הביטחון. הוא קיבל לידיו רשימה של ציוד מתכתי שעליו היה למצוא - פלדת אל-חלד, צינורות, שסתומים ושפורפרות - כולם חומרים שאמורים לעמוד בפני כימיקליים וטמפרטורות גבוהות.

      אחד מחברי צוות המדענים והמומחים כלל גם לפחות טכנאי אחד שעבד בתכנית לנשק השמדה המונית של הרודן לשעבר סדאם חוסיין. זה לא היה מקרי - חברם רבים לשעבר במשטר ובמפלגת הבעת' ירדו למחתרת אחרי הפלישה האמריקנית שהפילה את השלטון הסוני של סדאם והעלתה את הרוב השיעי. על אף שהמשטר הקודם היה חילוני, נאמני הבעת' ראו בדאעש הזדמנות לשוב לשלטון.

      לדבריו, הצוות שבו היה חבר היה אמון על יצור גז החרדל, שגורם למוות אטי ומייסר עם שאיפתו. תפקידו הספציפי היה לארגן שרשרת אספקה לנשק הכימי ולצייד את המעבדות והסדנאות שהשתרעו מאוניברסיטת מוסול ועד לפרברי העיר. עפארי סבור כי היה זה מתוך רצון לזרוע פחד ולא מתוך כוונה להשתלט מחדש על השטח שאיבדה החליפות.

      "זה היה חשוב עבורם לייצר משהו חזק כדי שהם יוכלו להפחיד", אמר. "זה היה יותר כדי לגרום לחרדה ולהשפיע על מורל הכוחות הנלחמים בהם. אני לא חושב שאיכות כלי הנשק הייתה אי-פעם ברמה מסוכנת". העבודה, אמר, הייתה דומה לזו בממשלת עיראק.

      "הם ביקשו ממני עזרה עם הציוד - עם המכולות, עם דברים שהם היו צריכים לנשק הכימי", אמר. "היה לי ניסיון עם פלדת אל-חלד, והם חיפשו אחרי פלדת אל-חלד. לא הייתה לי ברירה אלא להיות חלק מהם".

      ריח מוזר

      ב-11 באוגוסט 2015, לוחמי דאעש שיגרו 50 פגזים לעבר כפר כורדי מדרום לארביל. אלו שחררו לאוויר ריח מוזר, עשן לבן ונוזל סמיך. בתוך דקות, עשרות מלוחמי הפשמרגה חלו והתלוננו על כאבי ראש ועל צריבות בעיניים ובריאות. שני קצינים שנפגעו מהנוזל פיתחו שלפוחיות כואבות ברגליים ובחזה.

      בדיקות שנעשו במעבדה העלו כי הפגזים הכילו גז חרדל והסברה הייתה שדאעש עשה שימוש בשרידי הנשק הכימי של סדאם, שבו השתמש כדי לטבוח בכורדים בשנות ה-80. עם זאת, התבהר כי היה זה נשק כימי תוצרת בית, שהיה חסר מרכיבים מרכזיים שהיו יכולים למנוע מהרעל מלהתפוגג במהירות עם חשיפתו לסביבה. דאעש גם השתמש בגז כלור, כימיקל נפוץ בתעשייה, בקרבות נגד הכורדים.

      בתוך חודשים, דאעש המטיר על הכוחות הכורדיים רימוני יד, פגזים וגם רקטות המכילים כלור וגז חרדל. בשל החשש מפיתוח נשק כימי מתקדם יותר, ממשל אובמה, הכורדים וממשלת עיראק הוציאו לדרך מערכה חשאית ואגרסיבית להשמדת תכנית הנשק הכימית של דאעש.

      גופות של מתנדבים איראנים בהעיירה חלבה, עיראק 31 במרץ 1988 (AP)
      כוחות איראניים שנהרגו במתקפה כימית של סדאם בחלבג'ה, 1988 (צילום: אי-פי)

      הסכנה הגדולה הייתה נעוצה בהימצאותם של מרכזי ייצור הנשק במרכזים עירוניים, בסמוך לריכוזי אוכלוסייה גדולים. למרות זאת, הבית הלבן ראה בחיסול התכנית עדיפות עליונה. "זה הפך לביג דיל", סיפר לוושינגטון פוסט גורם אמריקני שהיה חלק מהמערכה, שחלקים ממנה נותרו מסווגים. "חיפשנו אחרי כל טיפ או מידע שהיו יכולים להוביל אותנו למקורות התכנית", אמר הגורם, ששמר על עילום שם.

      ב-2015 וב-2016 חוסלו לפחות שני כימאים של דאעש. בהמשך, לפי שני גורמים אמריקניים לשעבר, הושמדו מרכזי יצור במוסול ובהית, תוך תכנון קפדני ושימוש בתחמושת מיוחדת שאמורה הייתה לשרוף את כל הכימיקליים והחומרים שהיו באותם אתרים. מאותו רגע לא התאוששה עוד תכנית הנשק הכימי של הארגון וודאי לא התקדמה. מרכזי הייצור הועברו למקומות אחרים והמדענים שנותרו בחיים ירדו למחתרת, במקביל לקרבות בחזיתות רבות שניהל דאעש מול אויביו הרבים.

      בפברואר 2016 ביקר עפארי בפעם האחרונה את המעבדה. התכנית הייתה בכאוס, חסרת ציוד בסיסי ומדענים. "זה היה מאוד פרימיטיבי ופשוט", סיפר על המקום, שהיה בעבר סדנה לתיקון חלקי מכוניות. "היו שם אנשים לא מלומדים שהיו חסרים את הכישורים הנדרשים".

      ארבעה מסוקים במראה

      באותו היום, הוא נסע במדבר לעבר העיר תל עפר כדי לבקר את אמו החולה, כשהוא לא יודע שכל צעד שלו מתועד. המודיעין האמריקני הצליח לקלוט את אות הטלפון שלו ועקבו אחריו במשך ימים בתקווה ללכוד אותו בחיים. הוא היה עוד עמוק בשטחה של המדינה האסלאמית, כשהבחין בארבעה מסוקים מתקרבים דרך המראה האחורית שלו. שניים מהם חגו כמעט בגובה הכביש ומדחפיהם יצרו ענני אבק, כשלפתע שמע אל-עפארי את צמיגי גלגלי מכוניתו מחוררים ביריות. המכונית נעצרה והמדען זינק ממנה אל מערבולת חול. הכול נגמר כשכלב עצום זינק עליו משום מקום ואחז אותו בזרועו.

      אותו מפגש הוליד שתי צלקות - אחת על זרועו, משיני הכלב, ואחת קטנה יותר בקרסול השמאלי שלו, כתוצאה מרסיס של קליע שחדר את עורו. "לא פחדתי שהם יהרגו אותי", תיאר אל-עפארי את המפגש עם הכוחות המיוחדים האמריקניים, שאצו אליו כשהיה שרוע על הקרקע. "לא ראיתי את עצמי אדום חשוב. באותו רגע, בכל מקרה, הייתי עסוק עם הכלב".

      אחד החיילים הראה לו תמונה ושאל אותו באנגלית אם הוא האדם שמופיע בה. אל-עפארי השיב בחיוב ואז נגרר לאחד המסוקים כששק כיסה את ראשו. בפעם הבאה שהוא הוסר, הוא היה מוקף כוחות אמריקניים וכורדיים במחנה מעצר במקום לא ידוע, הרחק מהמקום שבו אותר ונלכד.

      "הושלכו פצצות בהרבה מקומות"

      לכידתו בחיים התבררה כפוריה במיוחד - גורמים ביחידה ללוחמה בטרור של הכורדים אמרו כי הוא סיפק שמות ומיקומים של מתקנים לייצור נשק כימי ואנשים שעבדו בתכנית של דאעש.

      "השגנו הרבה מהמידע שלנו, מאחר שהיה לו גישה לכל האתרים", אמר בכיר ביחידה ללוחמה בטרור של הכורדים, שהשתתף בתחקור של אל-עפארי. "ימים אחר כך, הושלכו פצצות בהרבה מקומות". גורמים אמריקניי ומומחי נשק מעריכים כי לקמפיין הזה היה חלק בבלימת השאיפות של דאעש לפתח נשק מתקדם.

      עם זאת, הגורם אמר כי המדען סיפר שלארגון הייתה לפחות יחידה ניידת אחת ליצור נשק כימי, שהותקנה במשאית. אחת מאותן מעבדות ניידות הושמדה במוסול, אולם הגורם הבהיר כי לא ברור אם נותרו אחרות. משתתפי התכנית התפזרו אחרי אותה תקיפה, והגורם הכורדי הודה כי איש לא יודע היכן הם.

      (עדכון ראשון 24.1, 17:00)