פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נשק יום הדין

      צילום: אתר רשמי

      השעון המעורר שהופעל במלחמת המפרץ, הציפור שמתחה ניסוי והעניין העצום שמגלה העולם כולו: כך תגן מערכת "שרביט קסמים" על הנקודות הרגישות ביותר במדינה

      זוהי שעת בוקר מאוד מוקדמת, ומאות מהנדסי חברת "רפאל", בשטח ובמטה, ממתינים לאור ראשון - ולרגע האמת. המרחב האווירי בישראל נסגר. רוב הציבור עדיין ישן ואינו מודע להזנקת אחד הניסויים הרגישים ביותר בישראל - יירוט באמצעות מערכת "שרביט קסמים".


      "הרגע המלחיץ ביותר הוא כשאומרים לי 'בהצלחה' לפני ניסוי", תיאר פיני יונגמן, סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת מערכות לעליונות אווירית ברפאל, את תחושותיו. "אף אחד לא באמת לוקח ממך את האחריות, היא עליך".


      מתווה הניסוי כולל שיגור טיל המדמה טיל אויב מתקדם ממטוס חיל האוויר, ובחינת פעולת המערכת - בזיהוי וביירוט. "כולם דרוכים. אלו דקות ארוכות ומותחות מאוד. עשרות פעמים לפני חוזרים על הנוהל. מה עושים במקרה של... איך מתנהגים כש... כל שנייה וחצי זה נצח, שנת חיים. מחכה לפקודה, ליציאת המיירט. שרק ייצא מהמשגר. שוגרה מטרה. מכ"ם מגלה. מערכת שליטה ובקרה מתכננת. פקודת יציאה למיירט של 'שרביט קסמים'. הוא טס באוויר. זמן מעוף ארוך. אתה לא נושם. רואה במסכים מיירט פוגש טיל מטרה. פיצוץ אדיר במסך ואז פרץ ענק של אנרגיה יוצא ממך. פרץ של שמחה. כולם קופצים, מתחבקים, מוחאים כפיים. באותו רגע אתה יודע שיש לך מערכת חזקה ומדויקת שיודעת לתת מענה לאיומים המאתגרים, שתגן על מדינת ישראל. החבר'ה האמריקנים ששותפים לפרויקט הרבה יותר מאופקים. רק אחר כך הם השתחררו", סיפר יונגמן בחיוך על הרגעים הקריטיים בלידת מערכת ההגנה האווירית.

      עריכה: יאיר דניאל

      "שרביט קסמים" היא מערכת בפריסה ארצית שפועלת מעל הטווח של "כיפת ברזל" ומתחת למערכת "חץ 2" ו"חץ 3" נגד איומים בליסטיים. היא מכסה את כל הטווחים באטמוספרה, ומהווה את פתרון היירוט היחידי נגד איומים מסוימים כמו טילי שיוט, מטרות מיוחדות וטילים לטווחים ארוכים.


      כדי להבין את גודל עוצמת המערכת יש לחזור אחורה בזמן. ב-29 במרס 2003 דיווחה CNN על טיל שיוט ששוגר מעיראק לעבר כווית ופגע - לראשונה מאז החלה המלחמה בלב המדינה - בחוף המפרץ הפרסי. ללא קיומה של התרעה מוקדמת, נגרם נזק משמעותי מאוד למבנים בסמוך למרכז קניות גדול. הטיל המיושן, באורך של 25 מטר, שיוצר בסין ושימש את צבא עיראק, היה צלצול השכמה עבור המערב בכלל, ומערכת הביטחון בישראל בפרט.

      אריה הרצוג, ראש מנהלת חומה האחראית במשרד הביטחון על פרויקט ההגנה הרב-שכבתית מפני טילים ורקטות, קידם החלטה לפתח מערכת שתגן על ישראל מפני נשק העתיד של האויב: רקטות וטילים מדויקים המכוונים לעבר מתקנים אסטרטגיים ורגישים ברחבי המדינה - ולא קשה לדמיין על אילו מתקנים מדובר. המודיעין הישראלי השיג מידע ולפיו אויבי ישראל חותרים לעבר מטרה זו, וב-2004 פירסם משרד הביטחון מכרז לפיתוח וייצור מערכת של טילי מכ"ם אקטיביים להגנה מרקטות וטילים לטווח ארוך, בינוני וקצר, וטילי שיוט. עשר הצעות הוגשו, שתיים הגיעו לגמר, ורפאל זכתה.


      הפרויקט יצא לדרך בשנת 2005. "רפאל" הוגדרה כקבלנית ראשית, חברת "רייתיאון", שאחראית על המשגר ושותפה בפיתוח המיירט, הוגדרה כקבלנית משנה ושותפה אסטרטגית בסיוע מימון של ה- M.D.A ((MISSILE DEFENSE AGENCY, הסוכנות להגנה מפני טילים של ארצות הברית, חברת "אלביט" אחראית על מערכת השליטה והבקרה, ו"אלתא" על המכ"מים. "מדובר במגה פרויקט בהיקף ובחשיבות", הסביר שלמה, ראש מנהלת מערכות בשכבה עליונה ברפאל, בשיחה עם וואלה! NEWS. אנו יושבים באחד מחדרי הדיונים במפעל החברה, ומלבדו התכנסו עוד ארבעה בעלי תפקידים בכירים, לצד נציג בכיר של מנהלת חומה וקצין אבטחת מידע.

      התוכנית: הקפת ישראל

      כארבע שנים לאחר הזנקת הפרויקט, כינס ראש חטיבת המחקר דאז, תת-אלוף יוסי ביידץ, דיון במטה הכללי ובמהלכו הציג את תוכנית משמרות המהפכה האיראניים להקיף את ישראל בטילים מדויקים, כאלה שיפגעו בתחנות כוח, בסיסי צה"ל, נמלים, שדות תעופה, תשתיות ובעיקר בסמלי שלטון.


      הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי, שהכיר היטב את תוכנית "שרביט קסמים" כמנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, דחף לקידום מערכת טכנולוגית שתגיב בצורה מדויקת לאיומים הללו, אם ישוגרו לעורף. חזון המערכת כלל כבר בראשיתו מענה לכל האיומים האזוריים: מהטווח הקרוב לקרקע ועד קצה האטמוספרה, כולל טילי שיוט, טילים בליסטיים, מתמרנים, מל"טים ומטוסים. כבר בשלב זה, היה ברור למעורבים כי אם המערכת תופעל, זה יקרה מול איום ממשי על ישראל וכדי למנוע אסון גדול. אין מקום לטעויות, זו צריכה להיות מערכת הנושקת לשלמות. "טווח היירוט? הרדיוס? זה סודי", הסביר שלמה, "מדובר במערכת בפריסה ארצית. לא בסוללות כמו כיפת ברזל. יש לה כיסוי גדול וטווח יירוט גדול מאוד שילך וישתפר עם השנים".

      שרביט קסמים (עיבוד תמונה , רפאל)
      "תמיד להקדים את האויב". "שרביט קסמים" בפעולה (תצלום: "רפאל")

      סא"ל מ', ראש תוכנית "שרביט קסמים" במשרד הביטחון, תיאר את ראשית התהליך ואמר כי "הגדרנו במנהלת את הדרישות, אירוע מורכב בפני עצמו. אנחנו בסופו של דבר צריכים להביט קדימה על האיומים, שחלקם עוד לא פותחו, ותמיד להקדים את האויב. ארצות הברית שותפה בתקציב ובפיתוח. יש להם ניסיון ודרכי התמודדות עם מערכות אחרות, ויכולת להציע פתרונות. הם יודעים לשאול שאלות בצורה מאוד מסוימת. כשאתה רוצה את הקצה הטכנולוגי, את הכי טוב שיש, יש לא מעט אתגרים קשורים לביצועי המיירט, הדיוק, מערכות השליטה והבקרה, המכ"ם והתקשורת".

      תהליך הפיתוח החל ב-2006, בצל מלחמת לבנון השנייה והרקטות שנפלו בעורף ישראל וביססו את הצורך בעוד שכבה קריטית בהגנה על אתרים רגישים. בנובמבר 2012 בוצע ניסוי מערכת ראשון, וכארבע שנים מאוחר יותר בוצע ניסוי חמישי. באפריל 2017 נמסרה המערכת המבצעית לידי חיל האוויר.

      "'שרביט קסמים' היא מערכת אחת. כך היא תוכננה", הסביר פיני, סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת מערכות לעליונות אווירית ברפאל. "מערכת שליטה ובקרה אחת, מספר מכ"מים, מספר משגרים שמכסה את כל הארץ. לכן היא מאפשרת מרחב פעולה. לא רק בגובה אלא גם ברוחב ובטווחים".

      על פי שלמה, "בזכות היכולת שלה עברנו מטיפול בשכבות (חץ 3, חץ 2, פטריוט וכיפת ברזל - שכל אחת תטפל בשכבה הרלוונטית, א.ב) לשילוב בין מערכות ולקישוריות. הארכיטקטורה של המערכות מאפשרת את זה, ומשרד הביטחון אומר מה הוא רוצה, משרטט את המסגרת, מלווה ומכוון". פיני מדגיש: "את המיירט התחילה 'רפאל' לפתח כבר בסוף שנות ה-90. תמיד חושבים כאן קדימה. זה השתלב יפה עם הצורך של משרד הביטחון". צחי, ראש פרויקט הייצור, מנסה להסביר את מושג הקישוריות. "זה נשמע מובן מאליו, אבל מדובר בעולמות תוכן שצריך לחבר אותם", תיאר. "המצב הזה יוצר תמונה אחידה, תמונת קרב משותפת והבנה מה באמת רואים בזמן אמת, איך נכון לבצע כלכלת קרב (כמה מיירטים לשגר ומאיזה סוג, א"ב), איך ליירט. זו קישוריות חכמה".


      "אם המערכת כל כך מדויקת, אז אפשר לשגר מיירט אחד", מסביר בחיוך אמנון, מהנדס בכיר בפרויקט, "המטרה בסוף היא לשפר אטימות מפני טילים אבל גם לחסוך במיירטים". רמזיו מתייחסים כנראה לאירוע שבו שיגרה לפני מספר שבועות סוללת "כיפת ברזל" כמעט עשרים מיירטים לעבר קליעי נ"מ שנורו לעבר חוף זיקים. מפקד מערך ההגנה האווירית, תא"ל צביקה חיימוביץ, דחה את הביקורת הרבה על עלויות השיגורים והדגיש: "לא קיבלתי כל הערה ממפקדים בכירים". בשבוע שעבר, כשחמאס פעל באופן דומה ומערכות ההתרעה של צה"ל הופעלו, לא שוגרו מיירטים - וזו עשויה להיות דוגמה לכלכלת קרב, עלות מול תועלת.


      על פי סא"ל מ', ראש תוכנית "שרביט קסמים" במשרד הביטחון שהתייחס לנושא עוד לפני האירוע האמור, "לפעמים אתה רוצה לחסוך במיירטים, ולפעמים לשגר יותר ממיירט אחד. 'שרביט קסמים' כוללת בתוכה שיתוף מידע בין מערכות ישראליות. זה מעניק יתרון עצום בפעולת היירוט, במיוחד כשזה כולל קישוריות עם 'השותף' (ארצות הברית, שמפעילה מערכות הגנה כמו 'אייג'יס' ו'ת'האד', א.ב). זה מכפיל כוח. אתה הופך להיות יותר חד וממוקד".

      סא"ל מ' ראש תכנית שרביט קסמים במשרד הביטחון (אדריאן הרבשטיין)
      מכפיל כוח. סא"ל מ', ראש תוכנית "שרביט קסמים" במשרד הביטחון (תצלום: אדריאן הרבשטיין)

      פיני , בוגר מסלול ארוך מאוד בתחום, שהוביל תוכניות ומוגדר כסמל במערכת הביטחון, הוסיף כי הגמישות של כלל המעורבים בפרויקט תרמה בפיתוח וייצור מערכת מותאמת לאיומים. "הסביבה משתנה כל הזמן, וכשמשרד הביטחון גמיש זו נקודת חוזק". אחרת, ניתן להעריך, התעשייה הביטחונית תמצא את עצמה מייצרת מערכת לא רלבנטית שלא מציבה מענה אפקטיבי לאיומים.


      עד כמה משמעותית המערכת בהשוואה למערכות אחרות בעולם, מדוע היא נחשבת לפורצת דרך והאם היא באמת תהווה קיר חוסם לאיומים הכי קריטיים על ישראל?


      "הגענו לגבולות טכנולוגיים. בכל תחום הגענו לטופ בקנה מידה עולמי. דחפו אותנו לקצה", סיפר אמנון, "יש פה המון אתגרים. איך הצלחנו? בזכות לא מעט דברים, אבל בסוף מרגישים שזה מגן עלינו. זה מגן על המשפחות שלנו, ואני לא רוצה לחשוב מה יקרה אם זה לא יהיה. חשוב להבין שזה לא מסתיים רק בפיתוח, ייצור ומסירה. אחד היתרונות שלנו הוא שהקשר עם הגדוד המבצעי בחיל האוויר נמשך גם אחרי שהמערכת נמסרת. תוך כדי פעילות משפרים, מייעלים, מחדשים, מקשיבים לצורך מהשטח. ההתאמה תוך כדי תנועה היא מורכבת ומאתגרת אבל מאוד חשובה. שוב, זה נשמע פשוט אבל המטרה היא גם להתאים את עצמך לאיומים".


      פיני מנסה לתת תוקף לדברים ומדגיש: "הבחור הזה נמנה על קבוצה מאוד מצומצמת של מהנדסי מערכת בעולם. הוא בנבחרת הבינלאומית, ובזכות 'שרביט קסמים' מסך הברזל של ישראל הרבה יותר חזק".


      שלמה רומז לאיכות המערכת ולעלויותיה: "'השרביט' מטפלת במגוון רחב של איומים בתוך האטמוספרה. היא יכולה לטפל בכולם אבל לא יפעילו אותה נגד כל איום. יהיו איומים שבצה"ל יעדיפו להפעיל את 'כיפת ברזל' או ה'פטריוט'. המערכת כוללת מערכות מאוד חדשניות ומאוד מורכבות. לדוגמה, יש למיירט מנוע רקטי תלת-פולסי, מעולה בניהול אנרגיה, מאפשר טווחים ארוכים, מערכת רב-סנסורים, לאף שלו יש צורה אווירודינאמית, מאוד מתוחכם. אם הפעלת את 'שרביט קסמים' זאת אומרת שאיום מאוד משמעותי שוגר לכיוון ישראל. תהיה בטוח שיהיה מענה יעיל, אפקטיבי ומדויק".

      חלון ההזדמנויות

      לא הכול התנהל בצורה מושלמת. מאחר וכמעט בכל התחומים העמידה "רפאל" סטנדרטים חדשים בפיתוח, שנועדו להפוך את המערכת לקטר טכנולוגי שיתמודד עם תחכום אויבי המדינה, היו רגעים מורכבים, דקות מאכזבות, שעות ארוכות וימים שבהם התבקשו מיטב המוחות לחפש אחר פתרונות. אחד מהם התרחש במהלך אחד הניסויים הגדולים שבוצעו אי פעם במדינה - בשל היקף האתרים הפרוסים ביבשה ובים. השעה הייתה 02:00 לפנות בוקר, ולא מעט בני אדם, כולל נציגי הסוכנות האמריקנית שהגיעו כדי לחזות בתמורה להשקעת ארצם, עמדו במתח בחדרי הבקרה. "יש לך חלון הזדמנויות של דקות לביצוע. אם פספסת ולא עמדת בלוחות הזמנים, אתה צריך לדחות את הניסוי ביממה לפחות", סיפר שלמה, "המהנדסים יושבים בחדר הפענוח. החלה הספירה לאחור. מאשרים מוכנות ירי. טיל דימוי האויב (תכנון הטילים המתקדמים המדמים טילי אויב בניסוי הוא בסיס לכתבה בפני עצמה, א"ב) שוגר ומתחיל לנוע לכיוון ישראל. לוחצים על הדק אבל המיירט לא יוצא. מפעילים מערכות עזר, המיירט שוב לא יוצא. הניסוי נעצר".

      זה אחד מהאירועים המתוחים ביותר עבור מפתחי המערכת. עיני אלפי בני אדם נשואות לעבר מספר מאוד מצומצם של מהנדסים ומנהלים, בתקווה לפתרון תשובות מהיר ותיקון התקלות. מנכ"ל "רפאל" ידידה יערי נכנס אל חדר הפענוח ובמקום להעיר ולהעלות עוד יותר את מפלס המתח, הוא טפח על גב המהנדסים ואמר להם בקול שקט ובטוח: "תעבדו בשקט. סומכים עליכם".


      אבי, ראש התוכנית, נזכר ברגעים שבהם הרגיש את כובד המשקל על כתפיו, מהול ברצון עז לא לאכזב. "זו המציאות. לא הכול מושלם. היו ניסויים שלא התנהלו כמו שרצינו", הסביר. "באחד הייתה ציפור שהתנגשה במיירט על הקרקע, נתנה לו נשיקה. לא קרה כלום אבל זה יום לפני הניסוי ואני לא רוצה לדבר על אמונות תפלות ויש כאלה אצל מהנדסים", הוא צוחק. "באירוע חריג אתה עוצר וחושב. היה גם רגע שהחלטנו לא לשגר את המיירט בגלל שלא הבאנו תוצאה מושלמת. במצב כזה עוצרים ומסתכלים. בשעות ראשונות מתחקרים. מה שעשה אז יערי הוא לא מובן מאליו. כולם רוצים להשיג תוצאות מושלמות אבל בדרך שלו הוא עזר לנו. באותו ערב הבנו מה קרה. האמריקנים חששו שייקח לנו עוד חצי שנה להתאושש, אבל אחרי פחות מ-24 שעות היה לנו ניסוי מוצלח, בלי לוותר על כלום. הם היו בשוק. הצלחנו להתאושש במהירות אבל לא סתם. קיבלנו גיבוי הנהלה מקיר לקיר. זו תעודת חוזק וחוסן לקבוצות הפיתוח, זה לא מובן מאליו וזה מתבסס על אמון ושקיפות".


      ואז, תוך פחות מיממה, יצא לדרכו הניסוי הנוסף. "שוב ספירה לאחור. שוב מתח. דממה בחדר הפיקוד. אם זבוב היה עף היית שומע. יצא מיירט. אנחת רווחה. יפגע במטרה? כן, פגע", תיאר".

      על פי פיני, "האמון לא מגיע סתם והוא לא מתבסס רק בגלל השקיפות. הפרויקט עובד ברמת סמך גבוהה מאוד - ו-70 שנות עבודה וניסיון. אפילו תוספת פריט חומרה לעדכון היא חתיכת אירוע, קושי אדיר. שבעה חודשים לפני אתה צריך לרתום את כולם להחלטה, ומי פתר את הבעיה הזו? מהנדסים בני 25, עם הרבה יצירתיות ורוח חדשנות. התוספת הזו אפשרה לנו לעבור את המחסום הטכנולוגי ולהגיע לרמה מקצועית גבוהה מאוד".

      לאחר סדרת ניסויים מוצלחים - מערכת "קלע דוד" נקלטה בהצלחה במערך ההגנה האווירית (אתר רשמי)
      מוכנה תמיד. מערכת "שרביט קסמים" בפעולה (תצלומים: "רפאל")

      צחי, ראש פרויקט הייצור מתאר רובד מורכב נוסף: "היה כאן פער תרבותי. משימת פיתוח משותפת ראשונה עם האמריקנים. אצלנו לפעמים הידע עובר בעל-פה. האמריקנים מתעדים כל דבר. ביורוקרטיה. אנחנו מחייכים עכשיו, אבל זה מעכב. יש להם מתודולוגיות פיתוח שונות, קודם סימולציות ורק אז מתקדמים לפיתוח המיירט. בישראל אנחנו עושים הכול בתנועה. אצלנו הזריזות והיעילות הם שם המשחק. תחשוב שיש מעבדה באריזונה, כל התוכניות באנגלית, עובדים ישראלים ואמריקנים על אותו כרטיס, אותה תוכנה, אנחנו מתמחים בפרקטיקה והם בתיאוריה. זה אירוע. בסוף יש פערי תרבות שצריך לגשר עליהם אבל עבדנו כצוות ועובדה שזה הצליח".

      לדברי פיני, "הכוח שלנו זה לא רק חדשנות ויצירתיות אלא היכולת לצבור ידע וניסיון ולהעביר אותו הלאה. יש ברפאל מהנדסים בני 70 שעובדים לצד בני 25. 12 שעות ביום מעל 40 שנים, ויחד הם מניעים את העגלה קדימה. זה סוג של חמצן ודלק. שניהם חשובים. אף מבוגר לא יפרוש עד שהוא לא ירגיש שנמסר כל המידע. יש לנו מהנדס שהיה אחראי על פיתוח 'שפריר 1', טיל אוויר-אוויר שיוצרו בשנות ה-50. תחשוב כמה זמן עבר מאז ומה יש במוח שלו. זה נכס, למרות שאותם מהנדסים עובדים עם נייר ועפרון מול הצעירים עם הטאבלט".


      העולם מגלה עניין עצום במערכת, ובאוקטובר 2017 זומנו נציגי החברה לארצות הברית, שם קיבלו באופן חריג פרס כחברה זרה על חדשנות טכנולוגית, בטקס במעמד ראש ה-M.D.A. "'שרביט קסמים' הרבה יותר מורכבת משאר המערכות, מערכת ייחודית בעולם ואין שנייה לה", הסביר סא"ל מ', ראש התוכנית במשרד הביטחון שאחראית גם על פיתוח וייצור מערכות חץ 2, חץ 3, ו"כיפת ברזל".


      שלמה מסכם את השיחה בהתרגשות: "המערכת נמסרה לחיל האוויר בטקס סופר מרגש. קורה אולי פעם בעשור. אתה מבין מהר מאוד את גודל המעמד והחשיבות מול האיומים. מרגישים סיפוק אדיר וגאווה. עמדנו ביעד. שרביט קסמים במוכנות 24/7 בבסיסים. לא צריך לפרוס, היא מוכנה תמיד. יש טילים איראנים שהיא יודעת לטפל בהם. קשה ליירט מטרה מנוהגת, ו'שרביט קסמים' תעמוד במשימה".


      הוא עוצר רגע, ומוסיף: "זו מערכת הגנה שאני מקווה מאוד שלא נצטרך להגיע למצב שאנחנו משתמשים בה, אבל תהיה בטוח שהיא תעשה את העבודה".


      (עדכון ראשון 18.4, 17:00)