פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      משולש הזהב

      יותר מ-70 שנה לאחר שנרצחה במחנה ההשמדה סוביבור, הצליחה קרולינה כהן, לנצח בת 14, לאחד עשרות זרים לכדי משפחה אחת. האמצעי: החזרת השליטה על חייה שניות לפני הסוף

      מה הייתם עושים לו קיבלתם פתאום - ומשום מקום - שיחת טלפון, ובה הובהר לכם כי קיימת אפשרות סבירה שאתם עשויים להיות קרובים-רחוקים של אנה פרנק? אה, ועל הדרך, יש לכם משפחה שלמה שאותה מעולם לא פגשתם - ושעד אותו רגע בכלל לא ידעתם על קיומה.

      זה בדיוק מה שקרה לנטשה קירצ'וק:

      צילום והפקה: ILTV

      חפירה ארכיאולוגית במחנה ההשמדה סוביבור שבפולין חשפה בינואר אשתקד שרידים של צריף גזיזת שיער, שאליו הוכנסו נשים לפני שליחתן לתאי הגזים במתחם. בין השרידים, גילה צוות החוקרים מישראל, פולין והולנד סיכות שיער ותכשיטים מימי המלחמה, שנפלו ככל הנראה מתחת ללוחות הרצפה - ונשארו באדמת המחנה עד שנחשפו.

      אחד הממצאים, תליון משולש, מיקד תשומת לב מיוחדת משום שנשא פרטים מזהים: על צדו האחד נכתב "מזל טוב" בעברית, בצירוף התאריך 3.7.1929 ושם העיר "פרנקפורט על המיין בגרמנית, ובצדו השני נחרטו האות ה' ושלושה מגני דוד.

      כיצד הגיע תליון מפרנקפורט שבמערב גרמניה למחנה ההשמדה בפולין? ארכיאולוג רשות העתיקות יורם חיימי, בסיוע חוקרים מיד ושם, סיפק הסבר אפשרי לשאלה והגיע בעבודה מורכבת ומאומצת לנערה קרולינה כהן - שנולדה בתאריך הנקוב בעיר האמורה, וזוהתה כבעלת התליון.

      בדיקה נוספת, שביצע ד"ר יואל זיסנווין, מנהל פרויקט חקר השילוחים ביד ושם, איתר את כהן ברשימת שמות היהודים שנשלחו מפרנקפורט למינסק ב-11 בנובמבר 1941. לא ידוע אם כהן שרדה את התנאים הקשים של גטו מינסק, אך התליון שלה הגיע, ככל הנראה, ממינסק לסוביבור כשנתיים לאחר מכן, כשהגטו חוסל ותושביו נשלחו למחנה ההשמדה.

      הגילויים הובילו את החוקרים לתליון כמעט זהה, שהיה שייך לנערה יהודייה אחרת - אנה פרנק, שנספתה בשואה ושמה נודע בזכות יומן שכתבה במסתור בהולנד.

      בריאיון לאולפן וואלה! NEWS, שנערך לאחר חשיפת הממצאים, שיער ד"ר זיסנווין כי התליון הוא אחד מאוצרות רבים של קורבנות השואה שעדיין נמצאים מתחת לאדמה, "לאור המספר הרב של הקרבנות המגורשים". הוא הדגיש, עם זאת, כי "צריך לקחת בחשבון את ההרס של המחנות ואת האוכלוסייה המקומית, שהייתה נוהגת במשך שנים רבות לחפש 'אוצרות' באזור".

      חוי דרייפוס, ראש המרכז לחקר שואת יהודי פולין ב"יד ושם", הוסיפה באותה עת כי "הממצאים החשובים שנחשפו בחפירות באתר מחנה ההשמדה מהווים תרומה חשובה לחקר השואה ומסייעים לנו להבין טוב יותר את שהתרחש בסוביבור, הן מבחינת תפקוד המחנה והן מבחינת זהות וגורל קורבנותיו. כך למשל, התגליות הנוכחיות, מאפשרות להתחקות אחר האופן בו יהודים נשלחו מגרמניה לגטו מינסק, ומשם להשמדה בסוביבור, ושופכות אור על תהליך ההשמדה במחנה עצמו".

      לדברי חיימי, "חשיבות המחקר בסוביבור מתחזקת בכל עונת חפירות: בכל פעם שאנחנו מגיעים אנחנו חושפים חלק נוסף במחנה, מוצאים פריטים אישיים נוספים, ומרחיבים במעט את הידוע לנו על המחנה. למרות ניסיונות הטשטוש של הנאצים ועוזריהם ונטיעת היער במקום, אנחנו מצליחים לשחזר ולהצליב עדויות עם הידוע לנו מניצולים, ולשמור על זכרם של האנשים שנרצחו שם. התליון שמצאנו ממחיש שוב את חשיבות המחקר הארכיאולוגי במחנות ההשמדה. סיפורה המרגש של קרולינה הוא סיפורם של היהודים שהגיעו ונרצחו במחנה, וחשוב לספר את הסיפור הזה".

      בעזרת התליון

      התגלית נחשפה ימים ספורים לאחר מות סבה של קירצ'וק - קרובה של כהן, שנרצחה כשהייתה בת 14 בלבד. מאמצי החוקרים לגלות מה בדיוק היה הקשר בינה ובין פרנק הביאו לחשיפת אילן היוחסין המשפחתי המורחב, ולגילוי עשרות קרובים אבודים שלא ידעו עד אז על הקשר המחבר ביניהם.

      בנובמבר אשתקד, נפגשו לראשונה 30 מחברי המשפחה בפרנקפורט - עירה של כהן ופרנק, והמקום שבו החל הסיפור כולו. שם, הם ניסו לחבר בין נקודות הציון האישיות והגלובליות, ולהבין טוב יותר את הקשר החדש שנחשף. "האם הייתה זו תאונה או מעשה של התרסה", תוהה קירצ'וק. "אני אוהבת לחשוב, אנחנו אוהבים לחשוב, שקרולינה החזירה לעצמה את השליטה ברגעי חייה האחרונים בעזרת התליון שלה, שהושאר מאחור כדי לאחד את משפחתה".

      קרולינה כהן נטשה קירצ'וק סוביבור
These are long lost cousins that Natasha was reunited with in Frankfurt. All of them live in the United States now. Ernie Bruckman, second to the top right, was a Holocaust survivor who lived out the war in Milan, Italy. (מערכת וואלה! NEWS , נטשה קירצ'וק)
      משפחתה המאוחדת של כהן